G-O-L-D(שולט)
|
לפני 19 שנים •
1 במאי 2005
רק כמה רגעים
לגלי היתה יומולדת, היתה זו השנה השלושים לחייה.
משום מה, בעוד כשכולם חגגו סביבה, היא עמדה בצד, הקפידה על חיוך וארשת פנים קפואה בעוד בור של עצב נפער בלבה. שלושים שנה היא חשבה לעצמה, איך שזה עובר בעף... * ארי היה אולי אחד מאהודי החברה שהיו אי פעם. מי לא ביקש להיות מוזמן לארוחות השישי שהפיק, מי לא שאף להיות נמנה על מכריו ולזכות באהדתו. בעסקה אחת אליה נכנס, ירד מנכסיו ומצא את עצמו ללא קורת גג, שב לבית הוריו. בערבי השישי הוא שוכב על גבו ומחכה שיצלצל הטלפון... * יריב אהב אותה, הוא אהב אותה מהרגע הראשון שפגש בה. אחרי שש שנים של זוגיות, היא, אותה האחת שאהב, החליטה שהיא מסיימת את הקשר. מרגע ההחלטה ועד לרגע שבו עזבה את הבית, לא עברה יותר מיממה. הוא לא התווכח או ניסה לשכנע בכל מיני שיכנועים. כל שהיה בו, היה עצב. שבוע לאחר שעזבה, ראה אותה חובקת בכתפי אחר על גבי אופנוע. הוא מצא את עצמו, באותו הרגע, ברחוב הומה, שטוף שמש קיץ, ועולם כהרגלו נוהג. זה לא עצר מבעדו להשמט על המדרכה בפרץ דמעות. כל שחשב עליו היה, לאן הולכים כל אותן ההשקעות שבני אדם עמלים בקשר... * מאיה היתה היפה מכולן. במסיבה שהוזמנה אליה, שתתה יתר על המידה, לאחר מכן הם, אותם אלה שאין בהם מצפון, צופפו עצמם על גופה בזה אחר זה. שנים לאחר שקרה המקרה, היא עוד ביקשה לכער את עצמה עד שנעלמה אל בין קפלי גופה. בלילות היא לעיתים מושכת עצמה מהמיטה, ומביטה במראה כמחפשת אחר עברה... * שירה אהבה אותו. היא אהבה אותו כל כך, עד שהתירה לעצמה להאבד אל בין רצונותיו. כשעזב, לא נותר לה אלא לנסות ולשוב לחפש את עצמה במה שהיה נדמה לה, כבליל אישיות... * לאריק היה את הכול. את האמת, כל חייו היו רצף אחד גדול של הצלחות. לעיתים היה נדמה לו כי כל שהוא רוצה פשוט מוגש לו, אז יום אחד הוא פשוט התייאש וחשב שהוא מבין כי לא את זה הוא רוצה. שנים אחרי שהתכנס תחת זרם ישיבתי אי שם בירושלים הבין שאת הדבר אליו כולם שואפים הוא כבר קיבל, אך בתאוותו לעוד, איבד זאת. לפעמים, כשהוא נע למקצב התפילות, הוא נזכר בדהירת רכבו אל מול קו חוף בניו-זילנד... * שירי מעולם לא אהבה את הוריה. למעשה ככל שרק יכלה, ניסתה להמעיט מלפגוש בהם. היום, בעיקר בימי חג, היא חושבת שאילו היתה יכולה לנצל את שהייתם כאן, על פני האדמה, אולי היתה יכולה לנצל עוד רגע או דקה. לפעמים, כשהעצב גובר עליה, היא מוציאה מהארון את אותו קלסר גזרי העיתונים ומדפדפת בכל שמתאר את אותה תאונה מצערת. היא, יותר מכל, מפחדת לשוב ולאבד... * גולדי אוהב אותך מכל הלב. הוא באמת אוהב. הוא כל כך אוהב, שהוא קצת מפחד להפגע. אולי בגלל זה, הוא משתדל לתפוס מרחק. הוא יודע שזה אולי הדבר הכי מסוכן שהוא יכול לעשות כי בעצם כך הוא כמו מגשים את אותה נבואה, אבל זו דרכו והוא עובד על עצמו בכדי לשנותה. בלילות, לאחר שהם מסיימים את שיחת הליל, הוא שוכב על המיטה וחושב עליה. אחר כך הוא מושך את עצמו מהמיטה, ומתיישב לכתוב לה. יותר מכל מטרידה אותו העובדה שהיא מוכאבת, ולא, לא בגללו, אלא בגלל מעללי החיים שחוותה. כנראה שבגלל זה, הוא מנסה להעביר לה בכתב שכולם, אבל כולם, גוררים עמם כאב. צלקות לא נעלמות, זה נכון, אבל הן סקסיות... |
|
|
זרה מוכרת
|
לפני 19 שנים •
1 במאי 2005
גולדי יקר
כל ציעצוע של מילים אחרי הקטע האחרון בפוסט הזה שלך יראה חיוור. צלקות הן דבר עמוק אבל בידיים הנכונות הן יכולות להיראות סקסיות או לדהות יותר ויותר עד כי לא תרגיש בהן. חיבוק זרונת |
|
|
Uranus
|
לפני 19 שנים •
1 במאי 2005
איך אומרים הצרפתים ???
c'est la vie אלו החיים. |
|
|
ket(לא בעסק)
|
לפני 19 שנים •
1 במאי 2005
גולדי
אתה מתרגם לנו את החיים למילים זה משהו שגורם לעצור רגע לחשוב וזה הרבה. מאחלת לך רק צלקות דהויות וסקסיות... |
|
|
| HotQueen(שולטת){תחת השמש} |
לפני 19 שנים •
1 במאי 2005
גולד,
מקווה שתפתח ותדע להתקרב.. והמשפט הנדוש אך הנכון "רק אהבה מביאה אהבה", משום מה מתאים לי כאן... H.Q |
|
|
|
Lilu-FemdoM{Pon}
|
לפני 19 שנים •
7 במאי 2005
תודה גולד
עזרת לי להבין דברים מסויימים שנגעו בי אישית. מוקירה את הכתיבה הנפלאה שלך לתמיד. לילו. |
|
|