G-O-L-D(שולט)
|
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
איזה עצמאות ואיזה נעלים
אבנר השכן שממול, חנך היום בריכה.
כן, אבנר הזמין לו בריכה חדשה. כמובן שעל פי דעתו, הוא גם היה צריך להזמין את כל מנויי ספיבאק או את כל משתתפות מאה המטר לחזה במקצה נשים, כי כל נקבה שהתהלכה לי ברחוב היום, היתה עם כתפיים שאני, בימים קשים של שלוש מאות גרם חלבון ביום, נודים של נבלה מהתחת וסקווטים של מאה וארבעים קילו לא ידעתי. אבנר בנה בריכה חדשה, ושבועיים טרקטורים קודחים לי במוח. אבנר בנה בריכה, ולרגל יום העצמות הוא גם עשה סביבה מסיבה. אבל אבנר, בגלל שהוא כזה אבנר, שכח דבר אחד... כשאתה מזמין יותר מידי אנשים, למקום קטן, וכשבאמצע המקום יש בריכה, וכשאלכוהול מעורב, משהו רע צריך לקרות. זה הרי שקוף. אבל אבנר, אבנר הוא אבנר. אבנר הוא מסוג האנשים האלה, שדארווין היה לוקח להרצאות בכדי להוכיח את טענותיו. אחרי הכול הוא לא היה צריך להגיד הרבה אלא רק: "גבירותי ורבותי, אי פריצנט יו, דה אייפ!" אז כן, קופים בדרך כלל באים בלהקות, וקופים בדרך כלל עושים רעש, וקופים בדרך כלל מחסלים כל מה שבסביבתם. בקיצור, שבועיים היו לי טרקטורים, ערב שלם היו לי רכבים שללא בושה חסמו לי את החניה, צרחות נשמעו, קללות נשמעו, מוזיקה שבחתונה של הבנים הבכורים של האוייבים שלנו אני מאחל להם שישמיע הדי ג'י, אבל מעל לכל, כן, ניחשתם נכונה, אמבולנס. ככה זה, כשקופים עושים רעש, ועוד נותנים להם לשתות, מישהו מהם בטוח יטבע באגם. * בכיכר רבין עמדנו אני וצמאה. קניתי לה ולי כובע מוקיון בצבעי ישראל, פטיש מתנפח, ספרי שלג, סיכת דגל ישראל מהבהבת לחולצה, ו... לא, בכל כיכר רבין המסריחה, בכל המאורע הזה שנקרא חגיגות יום העצמאות, לא הצלחתי למצוא את הדבר שלמענו אני יוצא מהבית בערבי העצמאות. את הדבר שבלעדיו לצפות בזקוקי דינור, זה כמו לצפות במשחק כדורגל ללא גרעינים או בסרט ללא פופקורן. כן, בכל כיכר רבין, לא מצאנו אני והיא אף לא מניאק אחד שמוכן היה לכבד את הלך דרכיה של מדינתו ולמכור כמו מאות קודמים לו -צמר גפן מתוק-. מה ביקשתי, מה? כמה מסובך זה יכול להיות? מקל, סוכר לבן, ומכונה מוזרה שנראית כמו מכונת כביסה מקולקלת. כמה זה קשה? הרסו לי את החג, זה מה שעשו, הרסו לי. הרי הדבר שאני הכי הרבה אוהב בחג הזה, זה לעמוד, להחזיק בצמר גפן מתוק, וכשהראש משקיף מעלה עד שכמעט פוסקת הזרמת הדם למוח להשקיף בזיקוקים. הרי זה ה-דבר. הרי לשם זה הכריז בן גוריון עליו השלום על מדינה, הרי זו מורשתו. לאכול שיער סבא. אוי זקן זקן, תראה לאן הגענו, שכחו אותך זקן, שכחו... מה נותר? ספריי שלג שצמאה שיגרה לי לעין ואחר כך רצה כמו בילבי מפגרת על פרוזאק והשפריצה על ילדים קטנים שברחו ממנה בריצה וקריאות אמא או אבא. אברבנל של חג. נשבע לכם, אני משעות הערב המוקדמות בקריז לצמר גפן מתוק ועכשיו, עכשיו אני מרגיש כמו אישה בהריון שלא קיבלה את מה שבא לה בחשק וכל ההורמונים שלה רצים בגוף ורק בא לה לבכות ולהפיל את הילד. לך תקים מדינה. * אם יש דבר שאתה יודע בדיוק כמו נביא, זה שהמסיבה "הבת זונה" שהזמינו אותך אליה הולכת להיות לא אחרת מ... נכון, ז-ב-א-ל-ט. אם היתה בי היכולת לנבא כך את שאר הדברים שצפויים לי בחיי, ביל גייטס היה שכונת הארגזים לעומתי. אקסיומה! - מסיבות יום העצמאות, הן קקה של מסיבות. זה לא ניתן לוויכוח. פשוט לא. אישית, אני, מעולם לא חוויתי עונג ממסיבה ביום הזה. רק דבר אחד תמיד עינג אותי והחג הזה כמו נרקומן מצאתי את עצמי תר אחריו לשווא. כן, נכון, צמר גפן מתוק. כוס אמאק! * אם לא אכלת, אם את במחזור, אם היה לך יום לא קל, אם את במסיבה רועשת, אם עישנת יותר מידי סיגריות ואם את שותה, אקסיומה! - את תשתכרי ותקיאי. אקסיומה נוספת, אם יש לך חבר שהוא בן אדם לא קל שהזהיר אותך ואמר לך אל! אבל את עשית בכל זאת, תדאגי ש... הוא ישתכר לא פחות. כי ככה, לפחות גם הוא יוכל להקיא לך על החולצה החדשה שזה עתה רכש והוא כל כך אהב... אינעל על הראש שלך! ולא, אל תנסי לפצות אותו בסקס אחרי שהקאת כי את שיכורה ומה גם במחזור. משני הכיוונים יוצא לך אותו ריח. * סיכום עצמות. קופים! אבנר ולהקת הקופים נתנו לי ג'ם סשן סירנות. קופים קטנים ריססו עלי שלג בכיכר ומאנקיז גדולים אכלו את מקלות הצמר גפן כך שלא היה ממנו. במסיבה שהוזמנתי אליה רקדו קופים אחושלוקי קופים. וקופה אחת חשבה שזה מאוד סקסי כמשחק חיזור לפרוש בפני את כל מה שבה בפתיחות אולטימטיבית. אם זה נקרא להיות עצמאי, אני מעדיף לחזור לג'ונגל. שם לפחות, קופים זה מחזה לא כזה שכיח... |
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
ואמא שלי היתה אומרת: טוב, לפחות אנחנו יודעים שהיא עוד לא בהריון.
 ))
חג שמח, גולדי. |
|
|