G-O-L-D(שולט)
|
לפני 19 שנים •
13 במאי 2005
תחרות השפרצות
"אל תבלבל לי את המוח", אומר לי טומי לי, "אתה לא מוריד את העיניים ממנה".
"טוב מה אני יכול לעשות, אתה יודע, אחרי הכול זאת פמלה..." "מה פמלה מה? מה אתה מתרגש?" הוא זורק בביטול. "מה אני מתרגש?" גיחכתי, "וואלה טומי, אתה פשוט הוכחה למשפט: תראה לי את הנקבה הכי סקסית בעולם ואראה לך גבר שמאס מלזיין אותה". "לא יודע מה אתה רוצה", הוא אומר בזלזול, "אתה מדבר בשפה שאני לא מבין". "מה אתה כן מבין?" חייכתי. "תחרויות! קרבות! עסקים!" הוא קובע נחרצות. "קרבות? אתה רוצה ללכת עליה מכות?" "לא". "אז מה קורה איתך טומי?" "בוא נעשה תחרות השפרצות!" "השפרצות? יעני מה, כמו פעם, מי משפריץ הכי רחוק?" "בדיוק הוא מחייך". "ואם אתה מפסיד?" "זיין את פמלה", הוא מחייך בבוז. "וואלה..." אני מלקק שפתיים. "כן כן, המילה הזו שאתם הישראלים אומרים, הווילאה". "סבבה", אני מחייך, "בוא". "קדימה, שלוף", הוא אומר ואני פותח את הרוכסן ושולף את הזין. שנינו עומדים שם ובוחנים אחד את השני. "טומי טומי..." אני מחייך, "צריך לקרוא לך פיווי..." "לאמא שלך צריך לקרוא פיווי, יאללה בוא נתחיל". "בוא", אני אומר וכל אחד משנינו מתכונן בדרכו שלו ובטקסיות שלו להפעלת המערכת. טומי עוצם את עיניו יורק בכפו ומתחיל לשפשף. אני מביט בו מהצד ומחייך. אחר כך אני עוצם את עיני וחושב על הזיון הכי טוב שהיה לי בחיים, אבל משום מה אני לא מצליח להתרכז וכל מיני נשים מעוותות עולות לי בראש. הלחץ מתחיל לעלות בי, 'המערכת לא עובדת, המערכת לא עובדת', המוח מתחיל להתריע ואני מרגיש את הצלילה המהירה והתדרדרות המערכת שמשניה לשניה אל מול חוסר יכולתה להתניע מבקשת להשבית את התפעול לחלוטין. 'לא, אל תיכנע סלבדור', אני ממלמל לראש כיפת המערכת אך הוא משיב לי בהתכווצות אטומית לקול גניחותיו של טומי. 'מה יש לך סלבדור, הנה, תראה, אתה עוד מעט תוקע את פמלה, תמיד רצית, יש לך את ההזדמנות', אבל הכיפה בשלה מזדחלת אל פנים עצמה כצב מפוחד אל מול תחרות ריצה עם שפן עצבני. בום, כאפה על הכיפה, ניעור הצינור, וסלבדור מההלם התנער ווהבין שהרגע זה הרגע והוא צריך להזדקר. יריקה ביד, והנה, אחושארמוטה, התחת שלה עולה לי בראש, המבט שלה, המשפט ההוא שעשה לי לגמור בשניה, וסלבדור מזדקר, היד מתחילה לשפשף, ולמרות אני שומע את טומי כקטר על מסילה מקבילה לשלי אני מתעלם ממנו כשאל מולי הררי הסליקון ועמקי פמלה. היד משפשפת כמו פועלי פחם הזורקים עוד ועוד ממנו אל פנים התנור, הכלבה שבדמיוני אוכלת כאפות ופמפומים שאילו היתה בובת גומי סביר להניח שלא הייתי עומד בהוראות הייצרן כשלתפע משום מקום וסתם כך, פקחתי עין להציץ בקטר המתנשף שלצדי לגלות אותו בזווית התנוחה שבה רגל אחת מונפת על הצד, יד משפשפת, ואצבע אחת מוחדרת לו לתחת. "פאק טומי! מה אתה עושה?" אני קורא מזועזע ומרגיש את הבלימה שבזה עתה ביצעתי על פני המסילה. "מה, אתה, רוצה?" הוא קרא מתנשף כשעיניו עצומות. "מה אתה מזיין את עצמך בתחת?" "ככה אני אוהב את זה!" הוא אמר ואני התגרדתי כולי. 'ככה אתה הולך איתי? סבבה!' מלמלתי לעצמי ושוב עצמתי את עיני מנסה לתפוס את הקצב כשהנה, שוב עלתה בי אותה אחת. איזה כאפות היא אכלה, איזה פמפומי תחת, איזה דפיקות גרון, איזה יריקות, משיכות בשיער, קללות, מה לא, הכול, הכול, אבל משום מה, כשטומי צרח באורגזמה ואני הרגשתי משהו חמים וסמיך נוחת לי על הראש, המסיבה נפסקה. עם זין ביד אחת, ויד שניה בהיסוס עד לכדי טיפוף אצבעות קליל על פני מצחי ושערות ראשי, עמדתי שם להבין שטומי, עם המאנסטר דיק שלו, דפק לי השפרצה לראש. "טומי..." מלמלתי. "מה?" הוא אמר ופקח את עיניו להביט בי כשצחוק מלווה את הפתעתו. "מה..." הנהנתי, "מה... יא מגעיל, יא אוכל בתחת, יא מסריח, גמרת עלי!" "קורה..." הוא משך בכתפיו ושוב תפס את אותו צחוק נרקומנים יושבי מאסר. "קורה..." הנהנתי. "כן, קורה", הוא קרא כשהוא תופס בבטנו מצחוק. "טומי!" אני צרחתי כשבדיוק נכנסה בדלת פמלה ובעיניים פעורות הביטה בשנינו כשטומי על ברכיו ואני עם הזין ביד וזרע על פני. "מה זה?" היא שאלה. טומי לא השיב. הוא הביט בה מופתע ואז פרץ בצחוק רועם עוד יותר ואני מלמלתי: "פמ.. פמ... פמלה... זה, זה... זה... לא מה שאת חושבת". * מייק טייסון מביט בי. "אז אתה חושב שאתה יכול להעביר איתי סיבוב בזירה?" הוא צוחק בביטול. "לא יודע, אני יכול לנסות, ומה אתה צוחק, אמרתי לך כבר, אתה שנים מתעסק בנושא אחד. כולך גוש בשר ושרירים. מכונה מיומנת. אתה חושב שאתה יכול לכתוב לי חיבור?". "אל תעליב אותי גולדי!" הוא אמר לפתע בטון סמכותי אך בקול של ילד בן עשר. "טוב, אני לא אעליב אותך, יודע מה..." "מה?" "בוא נעשה תחרות..." "איזה תחרות?" "השפרצות..." חייכתי ובראשי חשבתי, ראבק, הפעם אני זה זה שגומר לך על הראש. * לנו הגברים, זה סוג של קסם לגמור למישהי בפנים או בפה או בגרון. אי אפשר ממש להסביר למה. טוב, בסדר, לא לכל הגברים, או לפחות לכל הגברים שמוכנים להודות שזה עושה להם את זה. אי אפשר להסביר למה. או לפחות, אני אישית לא ממש יודע. אני חושב שזה נובע מאותו מקום של פעם... הרצון הזה לטמון את הראש בתוך עוגת קצפת. בסדר, נכון, זרע הוא לא קצפת, אבל ראבק, מה זה משנה אם זה מתוק או מלוח. זה לבן לא? * ביל קוסבי מחייך אלי. "שמעתי שרצית לעשות עם טייסון תחרות השפרצות". "כן", חייכתי. "נו, לא אמרו לך שיש לו קטן?" "אמרו, אבל חשבתי אתה יודע, כושי..." "כושי כושי, אבל לא כל כושי... אתה יודע, זה טייסון". "כן, אני יודע, זה עלה לי באגרוף". "כן", הוא חייך, "אז נו, רוצה תחרות?" * למובארק יש 13 סנטימטר. לעראפת היה 20 אומרים... לשייח יאסין לא היה. לנסראלה יש 15 ממוצעים. למוחאמד דאף היה מה שהיה עד שלא נשאר... מה המשותף? כולם פדופילים! למה? כי רק פדופיל רוצה לזיין 70 בתולות. * לג'ורג' בוש יש 12 סטימטר. לז'אק שיראק יש 18. לביל קלינטון יש 19. לטוני בלייר יש 16. מה המשותף לכולם? כולם הומואים. למה? כי כולם אוכלים בתחת מכל שאר העולם ולא מדברים. * לרבין היה 25. לפרס 22. לשרון יש 9 אבל עוד 12 אי שם בנפתולי גופו. ליוסי ביילין 27. לביבי יש 22. ולאיציק מורדכי 30. מה המשותף לכולם? כולם הומואים. למה? כי יש להם אחלה חדק, אבל אין להם ביצים. * ניו-בוי בא לי בחלום. היה לו כובע חום מרופט, סוודר עם פסים בצבע אדום שחור, ומחטים מחוברות לכל אצבע של יד שמאל. "גולדי..." הוא לחשש בקול של מעשן כבד. "מי זה?" נרעדתי, "פרדי?" "לא", הוא צחק צחוק מרושע. "אז מי, חכה רגע, תן לי להדליק את האור..." המהמתי כשאני ממשש בידי את השידה בחיפוש אחר מתג המנורה. "ניו-בוי?" אמרתי לבסוף לאחר שאור הציף את החדר. "כן". "מה אתה עושה כאן?" "באתי..." "באת למה?" "אני ניו-בוי..." "אז? יעני מה, אתה תפסת את המקום של פרדי?" "כן". "מה, אתה הולך לסיישן אותי?" "משהו כזה..." "אז רגע, עצור!" מלמלתי ברעד, "אם אני חושב על ילד אחר מהרחוב שלי או מהחלומות שלי אתה יכול גם ללכת לרדוף אותו נכון?" "נכון", הוא צחק צחוק מרושע. "טוב, אז הנה, אני עכשיו חושב על כלובי, לך תרדוף אותו, מה אני אשם..." "למה כלובי?" "כי הוא ראש הפרמידה, הוא המטריקס, הוא שורת הקוד". "גולדי..." שמעתי לפתע קול. "מה?" גמגמתי. "גולדי, אתה לא לבד..." "לא לבד?" "לא". "מה פירוש". "זה אני גולדי, זה אני..." "מי?" "אני, אתה לא מזהה אותי?" "לא", מלמלתי כשלפתע קירות ביתי הפכו ממוספרות בספרות ירקרקות ומביניהן יצא לו כלובי מחוייך. "כלובי?" "כן". "מה אתה עושה כאן?" זרקתי בלחץ. "מה אתה עושה כאן?" הוא חייך בחזרה. "אני? אני חי..." מלמלתי. "אתה בטוח?" "בטוח במה?" "אתה בטוח שאתה חי גולדי?" "מה, לא?" המהמתי. "לא יודע", הוא חייך, "אתה בטוח?" "היי כלובי", צחק ניו-בוי, "תן לי אותו". כלובי לא השיב. הוא הביט בי, חייך ואמר: "גולדי, אל תפחד גולדי, תזכר בכתיבה שלך גולדי..." "בכתיבה?" "כן", הוא הנהן ואני נשאתי את עיני מעלה והרהרתי במה שאמר כשאז זה הכה בי. "ניו-בוי", חייכתי. "מה?" הוא אמר ברשעות. "רוצה תחרות?" |
|
|
Lilu-FemdoM{Pon}
|
לפני 19 שנים •
13 במאי 2005
ע - נ - ק !
מ - ק - ס - י - ם ! אחד הסיפורים הכי....אמממ בעצם כולם.....אבל הסיפור הזה מקורי ברעיון שלו....וגם השאר... הסיפור מתוחכם , בנית לנו עלילה מסובכת עם הפתעה אדירה בסוף !!! אוהבתותך ! לילו 
|
|
|
| ניצן@ |
לפני 19 שנים •
13 במאי 2005
אולי אפשר גם כך...
אני מניחה שגברים לעולם ינסו להוכיח את גבריותם בעזרת כל מיני תחרויות ואתגרים. רצוי שיהיו כמה מכשולים להתגבר עליהם (לאונן עם אצבע בתחת, זה לא כל כך נורא , אגב. תנסה), היריב צריך להיות ראוי ובסוף עם הוכחת הגבריות, הפרס הנכסף הוא... הפנטזיה הגברית האולטמטיבית. הררי שדיים במסגרת בלונדינית. אהבתי את הגיחוך העצמי בקטע הראשון, אך הנח לי להציע שינוי קל בקונספט.
תחרות השפרצות עם בת המין היפה. תראה כמה שזה עדיף. הזכייה שלך מובטחת מראש (אלא אם נפלת על אחת מאותן נשים ביוניות המשפריצות גבוה אל על, שבעיני הן בכלל אגדה אורבנית שמטרתה ליצור אצלנו רגשי נחיתות בשל האורגזמה מעוטת הפירוטכניקה שלנו) כך שאתה יכול להתרכז בהנאה (שמובטחת לאורך כל הדרך), ובסופה של תחרות, אפשר לקנח בפרס.... פרס לשני הצדדים. אני לא אנסה אפילו לתאר מה זה עושה לי, לאונן ליד גבר בו חשקה נפשי, אבל כן אומר שלראות את אותו גבר מאונן לידי זו חוויה מחרמנת, מאלפת ומעשירה מאין כמוה. ללמוד את הריתמוס הפנימי של אותו בן זוג (למרות שיש דרכים אחרות ללמוד זאת, איש לעולם לא ידע לאהוב אותך כפי שאתה אוהב את עצמך) וליישם בפעם המענגת הבאה שהזיין שלו יבקר בפה שלי... 
|
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 19 שנים •
20 במאי 2005
מקפיצה את זה למקום הראוי
למעלה! להדפיס ולהנות כל פעם מחדש 
|
|
|
|
Lilu-FemdoM{Pon}
|
לפני 19 שנים •
21 במאי 2005
loRi כתב/ה: מקפיצה את זה למקום הראוי
למעלה! להדפיס ולהנות כל פעם מחדש מסכימה איתך פוסט זה הוא מבין הטובים שקראתי לאחרונה יורם פוסט זה לראש הפורום לאלתר !!! |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
22 במאי 2005
זה באמת נורא משעשע...
ואני אוהבת איך אתה לוקח קטעים שכאילו לא קשורים אחד לשני אבל יש ביניהם חוט מקשר... אגב, אף פעם לא הבנתי למה גברים אוהבים את פמלה. כולה מזוייפת ומסולקנת ומחומצנת. יש נשים הרבה יותר יפות מהפלסטיקית הזאת.... |
|
|