חוויות מהסשן האחרון....

תגובת הדום של בצלמו.

בצלמו • 15 במאי 2005

יש מין משחק כזה פסיכולוגי משהו שמציירים 9 נקודות בקבוצות של 3 שורה מעל שורה.
צריך לחבר אותם ב 4 קווים רצופים.
מכירים?
אז יש את אלו שמנסים ומנסים לחבר ולעולם לא יצליחו. ויש את אלו שמצליחים תוך דקות.
הראשונים תמיד מחפשים את התשובה והפתרון בתוך המסגרת ואילו האחרים מוצאים לכך פתרון מהיר יודעים למה? כי הם לא מקובעים במסגרת.
תנסו – ותבינו מי אתם . (למרות הרמז העבה כאן.)

העולם מתחלק לעוד שני סוגי אנשים.
המלומדים היועצים והפרשנים לעומת אנשי המעשה .
וכמו כל העולם כך גם הקהילה הזו.

יש את הפתוחים לקבל את השונה .
ויש את אלו שנעולים בתפיסה קונספציה ותמיד תמיד יודעים הכל על הכל ומבינים בדיוק אבל בדיוק מתוך כמה שורות של כתיבה , מה איך כמה ולמה צריך לעשות .
הם גם עסוקים כל העת בלקרוא על כך. ללמוד , הם עסוקים תמיד בלהוכיח בשער ולהפיץ תורתם ברבים. הם עסוקים בלנבור ולתכך גם אל מאחרי הקלעים .
יש רק בעיה אחת , שתורתם אינה אומנותם.

הם בד"כ לא אנשים כריזמטים, דומיננטים ובעלי נוכחות
הכח שלהם הוא בהתנסחות , בידע , ובכתיבה. בלבד
הם תמיד הולכים " ליד"

ועכשיו כמה עובדות:

אני סאדיסט
בצלמו – מאזוכיסטית
אני טיפוס דומיננטי גם בעולם הנגלה לעין וגם בעולמינו חובבי הבי די אס אם.
בצלמו – טיפוס מאוד אבל מאוד דומיננטי בעולם הנגלה לעין ובחרה שלא להיות כזו בעולם הבי די אס אם.

שנינו אנשים עם מודעות עצמית גבוהה.
שנינו אנשים שזקוקים לקצוות על מנת להרגיש ולא משנות כרגע הסיבות.( אל תתאמצו להבין אותן ותחסכו ממני את התאוריות שלכם )
שנינו לא מתיחסים ל bdsm או כל שם אחר שתתנו לכך בתור משחק של חילופי כח או משהו דומה לכך.

אני מנוסה מאוד בתחום
בצלמו חדשה יחסית ( שנה)
הכל כולל הכל נעשה מבחירה ומהסכמה. למרות מה שחלקכם הבין או לא רצה להבין
. וללא כל סיכון פרממנטי או כל שהוא מעבר לסיכון הסביר.




בצלמו לומדת לאהוב ולהרגיש נאהבת .
אני אוהב!




הייתי בתוך הביצה הזו בפורמטים כאלו ואחרים , על אדונים ומשרתים, פיפ וכו....
תמיד אבל תמיד אלו אותן דמויות או תחליפהן שמה שמחיה אותם זו ההתפלשות הזו בתוך הביצה שנקראת קהילה.

אני מזמן לא מעורב לא מתעניין ולא מעוניין בשיח שמתנהל פה בביצה.

נתתי לבצלמו להתפלש קצת לקבל זוויות ראיה שונות משלי בנושא כחלק מההבנות המחודשת שלה לתוך העולם הזה שיהפך לחלק ממנה לשארית ימיה.

שמח שחלקכם הייתם פוזטיבים ותרמתם מניסיונכם.

בז לכל אלו שקבעו נחרצות לגבי אם אני אדון ,דום או שלא .
ששלחו את בצלמו לאישפוז,
שנתנו לה עצות של " אל תגלי לדום שלך" ( הם כנראה לא מבינים נפשה של מתמסרת ).
בז לכל הדומים " טורפי הנבלות " כך אני מכנה אותם ,שמנסים לצוד עוד סאבית במצוקה ומנסים לשכנע אותה שהם טובים בשבילה ואני לא.

אל תטרחו להגיב .

ספל חמאה • 15 במאי 2005

כמו שאמרתי - אדיוט (במילה עדינה)

ואתם יודעים מה - כן, אני שופטת, אני שופטת את כולם, כל הזמן, רק שאצלי, אפילו האדיוטים (דוגמא לעיל) יוצאים זכאים בסוף. זכאים מחמת זכות הקיום.

מה שאני רוצה לדעת - השמש של בצלמו - זה לא מה שאתה חושב על הקהילה, ולא איך אתה ממיין אנשים ליצירתיים או לא, ולא ההשקפות שלך על העולם בכלל ובידיאסם בפרט, אני רוצה לדעת הן כאדם והן כשולט :
האם אתה מודע לטעויות שלך? (כי יש לך כאלה)
והאם אתה לומד מהן? (כי צריך ללמוד מהכל)


>ספל חמאה הייתה חייבת (זאת באמת לא טרחה, תבוא כל יום<

זאלופון​(שולט) • 15 במאי 2005

ואם, לדוגמה, היתה בצלמו כותבת לא על אדונה אלא על עבדה, ומתארת בפנינו כמה היא מאושרת מטיפשותו המופלגת של אותו עבד, שבטוח שאכפת לה ממנו בעוד היא מנצלת אותו לצרכיה, גוזלת את כספו וכשתיפסק הזרמת המזומנים, היא מתכננת לצוות עליו לסרס את עצמו, רק כדי לראות עד כמה הוא צייתן. לאחר מכן בכוונתה לנטוש אותו, שכן אין עוד דרך בה הוא יכול להועיל לה?
הדוגמה כמובן אינה שוות ערך למקרה המתואר והיא קיצונית בכוונה, שכן אני מניח שבמקרה כזה גם אתה היית תומך במתיחת ביקורת. אם לא, אתה רשאי להקצין עוד כאוות נפשך, לדוגמה הפוך את העבד הנ"ל לחתן בר מצווה תמים. הסיפור לא ממש משנה. העניין הוא שהשאלה איננה "האם זה בסדר להעביר ביקורת?" אלא "איזה קו צריך להיחצות בכדי שתועבר ביקורת?". הקווים שלך פשוט מתוחים יותר משל רוב באי הפורום, אך העברת ביקורת, על כל דבר, היא לגיטימית בתנאי שהביקורת עניינית (סביר שהיו גם תגובות לא ענייניות, ואם כן אני מסכים איתך שהן לא היו במקום).

שנית, בשום מקום לא כתבתי שאני בעד השתקה, וביקורת בעיניי אינה שוות ערך להשתקה. להיפך, הגדרת הסובלנות שלי היא אנטיתזה להשתקה. היא איננה נמצאת בקצה האחד של "אסור להגיד שום דבר שאיננו קונצנזוס" וגם לא בקצה השני של "אסור לבקר שום דבר שמישהו אומר". שני הקצוות הנ"ל מונעים דיון, או במילים אחרות – משתיקים. אני בעד שכל אחד יגיד מה שהוא חושב ומרגיש, כל עוד הוא מסביר מדוע הוא חושב או מרגיש כך, וגם אם זה נוגד או מבקר את מה שמישהו אחר חושב או מרגיש.

נכון, זה לא נעים שמוטחות בך כל כך הרבה ביקורות על השיתוף שלך. במקרה כזה אתה יכול להשאר, להמשיך, להתווכח ולנסות לשנות (אני אגב מעריך את עמידתך על דעתך הלא פופולרית, גם אם איני תמיד מסכים עמה), או שאתה יכול להסיק שמה ששיתפת בו אולי אינו שייך למקום בו שיתפת, לפחות בעיניי יושבי אותו מקום, ואולי כדאי למצוא מקום מתאים יותר להשמיע זאת. לדוגמה, אני בעד שגם לנקרופילים תהיה זכות להשמיע קולם, אבל מן הסתם אין סיבה שישמיעו אותו באתר בדסמ. בעיני רבים מהמגיבים כאן, הסיפורים של בצלמו גם הם אינם בדסמ לפי ההגדרות המקובלות עליהם (ולגיטימי שאתה והיא חולקים עליהם), ואולי זה אינו המקום הנכון להשמיעם (ולא, זו לא השתקה. אם בא לה, מצדי היא יכולה להמשיך להשמיע אותם כאן, אבל לא להיות מופתעת או נעלבת מכך שהם מתקבלים בביקורת, כי הם לא תואמים לכללים המקובלים במקום).

Re: תגובת הדום של בצלמו.

גלתיאה • 15 במאי 2005

נו , נו- גם חובב בירות, וגם חובב בחינות פסיכומטריות לעת מצוא, בפעם הבאה שאתה תקשור את בצלמו בים, אני מציעה לך לא לבזבז את הזמן הפנוי שלך, ולקפוץ עם הבירות, ככה על הדרך, לקידום- אולי יש שם איזו משרה פנויה בשבילך. הם בטח ובטח יתרשמו מהאינטלקט שלך, שכל כך חשוב לך להרשים אותנו בו. אנחנו, מה לעשות, מתרשמים פחות.

ואצל מניפולטור, כמו אצל כל מניפולטור, ישר המניפולציות מתחילות לעבוד, תנו לו רק קהל, סאבית או במה. הנסיון השקוף שלך לגרור שוב את הפורום למלחמה על הלגיטימציה של אנשי האקסטרים
לעשות את מה שהם אוהבים, לא ילך לך. זכותם לעשות, והם יעשו. אבל אתה יודע מה ההבדל בינם לבינך? הם יכבדו את הגבולות של הסאבית שלהם אם יש, וגם אם אין, הם לא יבדקו הלכה למעשה במסגרת האפשריות הבלתי המוגבלות שלהם, איך מרגיש להוריד את היד לסאבית. היא הרי הסכימה, לא?ובשבילך, כל עוד האפשרות הזו לא נבדקה בפועל, זה לא נקרא בדסמ. אז לפחות אל תנסה לכרוך את עצמך איתם באותה נשימה, כי אני נעלבת בשבילם. הם יודעים מה הם עושים, וכבר העיר ניובוי שזה לא בושה לקרוא וללמוד, אבל אותך זה מצחיק, אתה איש המעשה, אתה לומד כמובן על רטוב, זה שיש באחריותך סאבית- פוטר אותך מלהיות אחראי לה, אותך אף אחד לא יתפוס מתייעץ עם מישהו מהקהילה, קטנים עליך כולם כאן, מרוב שאתה מלא בעצמך, מלא חשיבות ויוהרה אתה לא רואה אף אחד ממטר, וכמה שעצוב- גם לא את הסאבית שלך.

זה שאתה וותיק בקהילה- לא אומר כלום. עובדה- אתה וותיק ונשארת בור.

אתה אוהב את בצלמו? מה זה? מאמץ פירסומאי לשנע את בצלמו לאן שאתה רוצה? את האוטו שלך אתה אוהב פחות מבצלמו? אותו אתה משאיר נעול? לאוטו שלך אתה תסכים שפתאום יכנס איש זר בלי לשאול אותך? אתה צודק- אתה אוהב, אנחנו סתם קטנוניים, רומיאו מחוויר לעומתך.

ומשפט המחץ ונא לקרוא אותו פעמיים: "בז לכל הדומים "טורפי הנבלות" כך אני מכנה אותם, שמנסים לצוד סאבית במצוקה ומנסים לשכנע אותה שהם טובים בשבילה, ואני לא"
אם כבר מדברים על מודעות עצמית, אתה בעצם במשפט הזה חושף טפח ממה שבאמת מסתובב לך בראש- "אוכלי הנבלות". הדומים אוכלים, את מי? את הנבלות, מי אלו הנבלות? את הסאביות? הסאביות נבלות?

זה לא אדיוט, זה הרבה יותר גרוע מאדיוט.

זאלופון​(שולט) • 15 במאי 2005

גיליתי שגם אני לאו דווקא טיפוס סאבמיסיבי, ולכן אני לא עושה מה שאומרים לי ודווקא כן טורח להגיב, רק בכדי להעלות תהייה קטנה: אם מטרתך היתה באמת לאפשר לבצלמו לקבל "זוויות ראיה שונות משלך בנושא", אז מה הבעיה? היא ואתה קיבלתם הרבה זוויות ראיה שונות משלך. mission accomplished.

alona. • 15 במאי 2005

אני מסכימה.

רפאל • 15 במאי 2005

ספל חמאה,

אינני מכיר את בצלמו או את אדונה. ומכל מה שנכתב למדתי רק דבר אחד בוודאות: הם אוהבים. הם יחד. ומשהו בניהם פורח.

ומחזה כזה, של שנים יחד, במיוחד של שניים מוזרים שמצאו זה את זה, נחשב יפה בעיני. וכל השאר אינו נחשב כרגע.

היה לי קשה לקרוא את הדברים שכתבת. אולי במיוחד מפני שהם היו צבועים ברגישות, עדינות ואמפתיה. היה לי עצוב לראות איך במילותיך את נכנסת בניהם, ומדברת אליהם בנפרד. איך את חותכת אותם ומכחישה את רגשותיהם. איך את נמנעת מלדבר אליהם כאל זוג. איך את בצלמו את מבטלת בשמה של אמפתיה, ואיך את אדונה את מבטלת בשמו של שיפוט. איך אותו עשית אידיוט, ואיך אותה,לצורך איזון, עשית אחות.

זה עצוב לי וקשה לי כי אני רואה לפני דבר יפה, והנה - מישהו מנסה להכחישו ולבטלו.
ואולי זה עצוב לי וקשה גם מהבחינה האישית. - אני אוהב ונאהב, ומאוד לא הייתי רוצה שמישהו יבוא ויכחיש את האהבה הזו.

באמת שהתאפקתי עד עכשיו.....

scorpio king​(שולט) • 15 במאי 2005

אבל זהו אני לא יכול לעצור את עצמי מלהגיב לשירשור ולראש הנעל הזה שקורא לעצמו האדון של בצלמו.
אם היו לי ספקות באשר לאיזה צד אני עומד בויכוח האין סופי הזה אם בצלמו צריכה עזרה או לא אז הגעתי למסקנה. זה אתה שצריך את העזרה הפסיכיאטרית. תשמע אם קשה לך אני מוכן אפילו לעזור לך לעשות את צעדיך הראשונים. אני אף פעם לא יפנה עורף לפניה נואשת לעזרה לאדם הזקוק לה והאמן לי אתה זקוק (גם אם זה נראה לך לא מכבודך)

אתה יודע מה. אתה איש שחי בהכחשה ולא רק אתה חי בהכחשה אלא גם בצלמו. זוג שחי בבועה משלו ומשוכנע ש(כמעט) כולם רשעים ורק אתם זכיתם לראות את האור. בצלמו אפילו ממש קונה את הסיפור והיא בטוחה שאתה זה שהביא לנו את האור בעולם (או חושך, מה זה בעצם משנה הרי לא חשוב מה היא חושבת, חשוב מה אתה חושב כי מה שאתה חושב זה מה שהיא חושבת)

בימים החשוכים ביותר של הכנסיה הנוצרית אני לא חושב שהייתה דיקטטורה מחשבתית שכזו.
האירוני הוא שכל זה מחזק אותך ואותה ולמעשה גם אותכם. פתאום עכשיו הבנתי שכל השירשורים פה וכל התגובות הרעות שאתם מקבלים יגרמו לכך שאתם תהיו זוג גם עוד שנים רבות אחרי שבצלמו תפסיק לכתוב לנו על מעלליך - האיש שאין לו אלוהים מלבד הוא עצמו.

זה לא שיש לי בעיה אם האקסטרימיות שלכם. להיפך. עד כמה שזה תלוי בי כל מה שנעשה בהסכמה מבחינתי מבורך אפילו עם אחד שאין לו אלוהים.

אבל המניפולציות הזולות שאתה עושה כאן עוד בטעות יכולות להרשים כאו מישהו והם כנראה עושות רושם רב גם עליה. רבים וטובים התדרדרו לכתות הזויות ולי נראה שבצלמו מצאה כת משלה ואתה הגורו בכת הזו.

תשמע משהו אני לא יודע מה אתה עושה בחיים אבל לא נראה לי שאתה נזקק שם למאמץ אינטלקואלי רב אולי מעבר לזה שאתה צריך להראות שאתה דומיננטי (וואללה יופי מאוד התרשמתי)
תנסה להסביר לי שוב את פשר ההבל החרטטלוגי שהבאתה לכאן בתור דוגמא מעולם משחקי הפסיכולוגיה. בפעם האחרונה שתשע הנקודות האלו עשו רושם עלי אני הייתי בתיכון.
אם אני זוכר טוב המבחן הזה היה להיט כיתתי לתקופה מסויימת ונשכח כלעומת שבא. לא חשבתי שהדבר הזה משאיר על אנשים תובנות עזות שכאלו.
מזה למדת שהעולם מתחלק לשני סוגים לאלו שמנסים לחבר ויצליחו ואלו שינסו ולא יצליחו?
אלו שלא מצליחים הם המקובעים.
תרשה לי לחדש לך וצר לי להיות הראשון שמספר לך את זה: זה קוריוז, מה לא סיפרו לך שלא לוקחים את זה כל כך ברצינות...שזה שעשוע ברמה של תשבץ במעריב לנוער.... גם אליהו הנביא לא באמת מגיע לסדר אגב...
ועוד חלוקה לשניים עשית (אגב הכל בחיים אתה מחלק לשניים כי דווקא דפוס המחשבה הזה אופייני לילדי הגן הוא אמור להתפתח אי שם בגיל הנוער) :
המלומדים ואנשי המעשה, אני מניח אגב שאתה משייך את עצמך לאנשי המעשה אבל אתה יודע מה זה אומר שאתה לא ממש מלומד ולא פשוט מודע למעשיך.
למה להיות קטנוניים אתה אומר אתה יודע רק לחלק עד שתיים. בסדר. הפלת כאן את עצמך מרוב רצון לחלק הכל בשתיים אבל תבין אין סתירה בין למדנות למעשה. להיפך שניהם משלימים אחד את השני.
זה מה שאתה מספר לבצלמו שאתה איש מעשה וכל שאר המגיבים הם למדנים/פרשנים . מי שלא מסכים הוא למדן ורק המהנהנים בראשם אנשי המעשה המה. אבל איך אמרת אתה דומיננטי. זה מצדיק הכל כנראה.
בוא תבין משהו בסיסי באשר לאנלוגיה העבשה בה אתה מאכיל אותנו כאן. אתה מספר לנו שאתה יצירתי, חושב בצורה אחרת, מקורי, זו רק הבעיה שלנו שאנחנו לא מבינים אותך. אז תסביר לי מה לעזאזל קשורות תשע נקודות על נייר ויצירתיות לדפוס ההתנהגות שלך . פשוט כלום.

גם האנלוגיה מבאסת. היא פשוט לא קשורה. בגלל שאתה יודע לחבר תשע נקודות לכדי ארבע קווים רצופים אתה יכול באותה מידה של שכנוע עצמי להצדיק ניהיליזים אנרכיזים רלטיביזים (מקווה שלא גדול עליך המילים האלו אבל אתה דומיננטי אתה תסתדר) מכל סוג שהוא. זה ההם שלא מבינים עד כמה אני חושב מחוץ למסגרת ותורתי אומנותי. אגב לשם ההבהרה גם אם אתה צודק לגמרי אין שום קשר בין מוסר קלוקל ליכולת שלך לחשוב מחוץ למסגרת אלו שתי תכונות שונות לגמרי שלא משיקות זה לזו.

אני מודה יש פה לפעמים משהו מעצבן בשירשורים. תמיד יש פה מישהו שנותן לך את התחושה שהוא הוריד את תורת הBDSM מסיני או איפה שזה לא יהיה והם תמיד יודעים יותר טוב ממך מה טוב בשבילך. זה מעצבן גם אותי לפעמים רק שהפעם הם לא טעו.

מבעד למסרים הכפולים שמשדרים הפוסטים של בצלמו האינטואיציה של רוב האנשים פה גם כשהם לא יודעים להסביר אותה יש לה על מה להסתמך.
בצלמו הגיע משום מקום כרעם ביום בהיר לכאן עם שורה של פוסטים מסמרי שיער שמשאירים אותך בהרגשה שמשהו כאן לא בסדר ואני יסביר לך.
לכל אורך הפוסטים אי אפשר להתחמק מההרגשה כשקוראים אותם שאלו פוסטים שנכתבו בידי אדם שלא נמצא שם. קראתי פה הרבה דברים והפוסטים של בצלמו הם פוסטים של אשה שקופה. חסרת חיים. חסרת דיעה. חסרת רצון עצמי. הכל טכני ונטול רגשות, יבש כמו המדבר אבל מלא בנהרות של דם. מין תאור נטול מיניות ,ארוטיקה או כל דבר שמתקרב לזה של רגעי סנאף מבעד לעיניו של צופה מהצד. וזה לא שהאנשים פה המציאו את זה. ככה היא כותבת את זה.
אם ישאלו אותי עוד שנה (או גם מחר בעצם) מה אני זוכר מהפוסטים של בצלמו אני זוכר את חמשת המשפטים הבאים:
אין לי מגבלות, אין לי שום דיעה בנושא, האדון שלי יודע מה טוב בשבילי. גם שנשאלתי לדעתי ומתברר שרצוני הפוך זה לא משנה בעצם מה הוא עושה כי הוא יודע מה טוב בשבילי ומעבר לכך ובכלל כמענה על הכל אדוני החליט ולכן אקיים. ככה אמר הגורו.
סוג הדיונים האלו שהתנהלו כאן עם בצלמו העלו את החשד שלי שבצלמו היא לא יותר מתוכנת מחשב. סוג של רובוט מתוחכם כזה אבל מוגבל בסופו של דבר. מין אינטיליגנציה מלאכותית בגרסתה הקדם עוברי.
כמעט הייתי בטוח שלא יכול להיות שקיים כזה דבר, שזה מפוברק.
ובכלל מי שירצה להציץ בפרופיל השלם של בצלמו יגלה ש..... נכון ניחשתם אין שם כלום. למה שיהיה שם בצלמו קימת כדי לעשות את רצון אדונה וזהו.
הרובוטים במלחמת הכוכבים מצליחים לגלות עצמאות מחשבתית יותר גדולה.

מה שמסוכן באמת אצלך זה באמת האווירת האנחנו נגד שאר העולם שאתה משדר לצלמו. ככה באמת אפשר להצדיק הכל. להשליך על הקהילה פה ( כן יש פה קהילה ואני יודע ששאתה דומיננטי ובשבילך אין צורך בקהילות) את כל אותם החסרונות אשר אתה אשם בהם בעצמך.

זה לא מקרה שלמקום הזה אתה קורא ביצה (למרות שגם אני מסכים שלרגעים הוא כזה אבל ברגעיו הטובים הוא הרבה הרבה יותר מזה פשוט צריך להיות פה ולגלות) כמו גם לכל מקום אחר שהיית בו.
טיפוסים מסוכנים לסביבתם יהיו מסוכנים לכל סביבה: הכלוב, פיפ, אדונים ומשרתים ומה שלא יהיה.
אני במקומך לא הייתי מחצין את נתוניך האסוציליים באופן שכזה. ( תהיה פה קצת תאמין לי יעשה לך רק טוב אבל כבר אמרת לנו שאתה הרי דומיננטי ולא צריך אף אחד).

"נתתי לבצלמו להתפלש קצת לקבל זוויות ראיה שונות משלי בנושא כחלק מההבנות המחודשת שלה לתוך העולם הזה שיהפך לחלק ממנה לשארית ימיה"
באמת גדול מצידך שאתה נותן לה את רגעי החסד האלו לפני שהיא נכנסת סופית לכת שלך ופורשת מחיינו. חבל רק שנתת לה להתפלש. היית נותן לה גם ללמוד, להבין ,לחוות אבל הרי סיכמת בינך לבינך שאתה יודע הרי מה טוב בשבילה. למזלך היא מאמינה לכל מילה.
אין ספק גם שכושרך הנבואי מרשים ביותר. אחרי שנה של חינוך נמרץ מצידך אתה כבר יודע שזה לשארית ימיה. (אני מניח שזה שאתה מספר לנו שהיא דומיננטית גם בחיי היום יום אמור להשקיט לנו את המצפון. מצד שני זה גם מראה שליפול אפשר מכל מקום)
ובכלל בשנה בצלמו כבר עשתה קילומטראז' של חיים שלמים. השארתם גם איזה פרור של פנטזיה גם לשנה השניה שלה כי כמו שזה נראה מכאן הדבר הבא שיותר מסוכן מלהשאיר אותה בחוף הים ללא השגחה זה להשאיר אותה בעוד חוף ים ללא השגחה. בסוף משהו מעניין כבר יקרה כנראה.

ממש מעניין לראות ומעורר פליאה איך שאתה משקיט את מצפונך כשאתה מספר לנו שמה שאתם עושים הוא "ללא כל סיכון פרממנטי או כל שהוא מעבר לסיכון הסביר. "
יש פה מישהו שיקנה את האשפה הזו שאתה מוכר כאן. לצערי רק בצלמו. סיפרת לנו שאתה דומיננטי שהיא דומיננטית שאתה בז לביצה ולנבלות והכל נעשה בהסכמה, אז סבבה גבר שבגברים שכמותך אבל למה אתה מרגיש צורך למכור לנו את מה שאתה יודע שהוא לא נכון. שהוא שקר גס.
בלי סיכון פרמננטי??
בלי כל סיכון מעבר לסביר?????
מה ההגדרה שלך לסביר? מה שאתה מוכר לבצלמו? כי נדמה לי שחוץ ממנה ואולי עוד כמה לא הרבה יקנו ממך את ההגדרה שלך לסביר.

בן אדם הגבולות שלך מטושטשים אתה מהלך על הקצה ומשום מה אתה משוכנע שכל מה שעשית ואתה עושה הוא עדות למקוריות שלך.

ובכלל קראת את מה שכתבת?
לא שמת לב שאתה קצת סותר את עצמך.
אמרת טורפי הנבלות פה, כך אתה מכנה אותם "מנסים לצוד עוד סאבית במצוקה".
יצע המרצע מהשק. לא ניסית לשכנע אותנו שהכל בסדר גמור בכת שלך ושל בצלמו. שהכל רחוק מאוד מלהעיד על מצוקה.

וכן סיימת ב"אל תטרחו להגיב".
ואם לא בא לי?
אנחנו הרי לא צריכים עדיין לבקש רשות ממך.
למה לא? צר עולמך מלהכיל דעה נוספת בנוסף לשלך.
אתה יודע זה היה יכול אחרת. כמו שכתבתי כאן אין לי שום התנגדות עקרונית לשום דבר שנעשה בהסכמה אבל הסיפור כאן הרבה יותר מורכב (ולא הוא לא מתחלק בשתיים)
הבוז ההתנשאות התיעוב שאתה משדר אל עבר המקום הזה שנותן לך אפשרות להגיד את כל מה שאתה אומר הוא בסך הכל מראה שבו אתה יכול לראות את פניך שלך.

אל תתפלא שלאנשים כאן קשה לראות את המראה הזו.
אבל אתה רואה אפילו הם מנסים לעזור.
ככה זה עם פרשנים. מהרגלים ישנים קשה להיפטר.
צר לי שאני לא יכול לראות את האהבה הפריחה והיופי שיש כאלו הרואים בזוגיות המלבלבת שלכם.
קצת היה קשה לי להתרשם מזה שסיפרת לנו שאתה אוהב ושבצלמו לומדת לאהוב ומסיפור הרומן רומנטי המתרקם הזה.
הלוואי ואני טועה.

ספל חמאה • 15 במאי 2005

רפאל,
אני חייבת להסביר לך משהו:
אתה אוהב ונאהב, ואני קוראת גם אותך, והשימוש שאתה ועשה במילים תואם את התחושה הזאת שיש לך, אתה יורד לסוף דעתי?
יש הבדל בין להגיד אני אוהב ולהשתמש במילים שונות בתכלית מין השדה הסמנטי הזה (כמו בצלמו והאלוהים שלה), ובין להגיד אני אוהב ולהשתמש במילים מתוך השדה הסמנטי של אהבה (כמוך).

אבל אתה צודק בעניין אחד: לא הבהרתי שאני אמפתית גם לצלם האלוהים של בצלמו. אז הנה:

אלוהים יקר!
ראשית, אתה אדיוט, וזכותך להיות כזה במה במידה שזכותי לחשוב כך.

שנית, אני יודעת על פי שיחות רבות עם דומים שההרגשה הרווחת בביצתינו הקטנה שדום לדום חזיר יבלות, וזאת מצוקה קשה, המעידה דברים לא מי-יודע-מה-טובים על הביצה ועל הדומים, אבל זה לא בהכרח נכון, יש כאן גם לא מעט אנשים טובים, טובים ממש.
ולא רק שאתה יכול ללמוד מהם, אתה יכול להעזר בהם, וליצור חברות אמיצה עם אחדים מהם. זה יכול לקרות! למעשה אני יודעת מניסיון על מקרים שכך קרה.

וכמו שכבר אמרתי - הסיפור הזה לא חדש לי. סיפור (אחד לפחות) זהה לזה ממש, קרה לפני כמה שנים, עם זוג יונים דומה לכם, וגם אז תגובות 'הקהל' היו די דומות, כמו גם תגובות הדום ושפחתו, כמעט אחד לאחד.

מה שנגמר בסיפור ההוא - השפחה אזרה אומץ ועזבה את אדונה (היא לא מוכנה לדבר איתו עד עצם היום הזה), והאדון - הוא עדיין כאן, ועכשיו הוא מלומד הרבה יותר, רגוע הרבה יותר (אם כי, חובה לציין! לא פחות אקסטרימי!), מיודד הרבה יותר עם אנשים בקהילה, וההתנסויות שלו עם שפחות אחרות היו הרבה יותר טובות (כך הוא מעיד).

ואתה יודע מה? אני מוכנה להתנדב לעזרתך, בכל פעם שיש לך רעיון יצירתי חדש (ואני מודעת היטב להשקעה הדרושה) בפריצת גבולות ומימוש פנטזיות, אתה מוזמן להתקשר אלי, ואני אשמח להפנות את תשמות ליבך לנקודות הרגישות שאתה מפספס (או לא) בנפש האישה-הסאבית, ולהציע לך שלל רעיונות יצירתיים (אני אלופה בשטיקים האלה של חידות ונקודות) להביא את הכל לידי הסכמה.
ואם אתה לא רוצה לדבר בעניין אם אישה, אני יכולה להמליץ לך (בחום) על כמה אנשים שלא יהוו איום על דומיותך, שלא ינסו לחנך אותך, אלא שיהיו שם בשבילך מתוך טוב ליבם (יש אנשים כאלה, בחיי, נשבעת!).

העניין הוא, שיש כאן משהו (מאוד ספציפי) לא נכון, ואתה חייב להבין אותו ולפעול לבטל אותו, תאמין לי (או לא) שהרווח שלך יהיה עצום.


>ספל חמאה באמת רוצה תשובות על השאלות ממקודם<

Dom_Quixote • 16 במאי 2005

אני נשבע באריכות הימים של הקשר של בצלמו ושל הדוצ'ה שזו הפעם היחידה שאני מעיף מבט בשרשור הזה.

ברוטל דום הנכבד,

אני לא חושב שאתה מכיר אותי אישית, ונדמה לי מדברים אלה שאפילו את "דמותי הציבורית" במרכאות אתה אינך מכיר. תעיף מבט בשרשור הנטישה, ותגיד לי בעצמך אם יש מישהו ששפך יותר מילים לבטלה בנסיון להבהיר לבצלמו בשיא האיכפתיות, הכנות והרצון הטוב למה זה לא בסדר שמישהו משאיר אותה ערומה בחוף הים באמצע הלילה והולך לו, ושאגב כך שפך יותר משפטים בנסיון עקר ונואש להילחם בטענתו של רפאל לאמור "מה אתם דוחפים אונס לסיפור הזה, לא היה פה שום אונס, אפשר להיאנס גם ליד הבית". גם כשביקשתי מרפאל לעזוב את הכל ולענות על שאלה פשוטה, האם לדעתו זה בסדר או לא, הוא העדיף להתמקד בזה שאנחנו מדברים נורא לא יפה מאשר להתייחס לעניין - האם מי שמשאיר סאבית קשורה וערומה במקום ציבורי והולך מבלי להימצא אפילו בקשר עין מינימלי איתה הוא דום ראוי.

וזה מחזיר אותנו לטענתו של רפאל מאותו שרשור, כאילו הסגנון חשוב פי כמה מהתוכן. אז בוא נבהיר פה משהו. לפעמים, קטע סאטירי אחד כתוב ומשוחק היטב בתוכנית קומית, עושה בחמש דקות את מה שלא עשו 1000 טורים פובליציסטים של אנשי רוח בעמודי הדיעות. אז או קיי, אני עדיין לא ארץ נהדרת או החרצופים, אבל כן, אני חושב שאחרי הפינאלה של שרשור הנטישה וכל מה שבא בעקבותיו, מילים יפות לא יעשו את העבודה פה. אם ציניות וארס יחזירו את העשתונות ואת המודעות למי שאיבד אותם, יהא זה כך. עדיף ארס באתר אינטרנט מאשר דם אשה על החוף.

אני מרשה לעצמי לומר שיש מעט מאוד אנשים באתר הזה שבמהלך שהותם פה נתנו מעצמם לאחרים יותר מאשר כותב שורות אלה. אם היתה לי נוצה על כל בחורה עם בעיה שאני לא מכיר ולא היה לי איתה שום קשר למעט שיחות של שעות ואף ימים בנסיון לעזור קצת, כל הבניין שלי היה מתמוטט מחמת המשקל. אני בכלל לא מדבר על מקרים שהתרחשו מחוץ לאתר זה, ואם אתה לא מודע לכך, אז אשמח לרמוז לך בדבר החיים שניצלו בעטיי בצורה הכי קונקרטית שאתה מבין את המשפט הזה ממש באתר זה לפני כחצי שנה. אז אני לא אומר שאני קדוש, ואני לא אומר שתעריץ את האדמה שאני דורך עליה ולא דורש מדליה ותמונה עם לימור לבנת. אבל תן קצת קרדיט או לפחות תנמיך קצת את היומרה לפני שאתה מחליט מי בא להרעיל ומי בא להשקות.

האם אתה יודע מה אני, ולא רק אני, עשינו מאחורי הקלעים בשביל לנסות לעזור למושא השרשור הזה, הרחק מההמולה ומעין אדם? האם אתה יודע מה אמרנו, איך ובאילו צעדים נקטנו? יש להניח שלא. אז כן, אתה לא חייב לומר אמן או אפילו לראות זאת בעין יפה, אבל אני מבקש ממך, כשם שאתה נותן קרדיט כה רב לכל מי שאומר פה דברי הבל פרועים אך מתנסח בנועם (ושוב אנחנו חוזרים לטענתו של רפאל שהסגנון חשוב בהרבה מן התוכן), נסה לתהות האם יכול להיות שאני, שלאו דווקא ידוע באתר הזה כמי שמבצע סיכול ממוקד מיידי בכל עלמה במצוקה, מחזיק באיזשהם תובנה או ידע שאתה לא מחזיק בהם. וגם אם אני טועה ואתה צודק, וזה בהחלט יכול להיות, איכפת לי משלומה של בצלמו לא פחות ממך ואולי אף יותר, והמטרה של שנינו היא אותה מטרה. מותר לך לחלוק על דרכי, אבל מפה ועד ללהטיל ספק בכוונותיי הדרך ארוכה.



ובוא נבהיר משהו לגבי רפאל ולגבי הדברים שהוא אומר. בסופו של יום, אדם לא נמדד בכמה מנומס הוא מדבר, אלא במה שהוא אומר. רפאל, בתגובה לטענה שבצלמו יכולה היתה ליפול קורבן לאונס בחוף הים, טען שהיא גם עלולה להיאנס במקום אחר, כאילו שזה קשור למשהו. כשנשאל האם העובדה שאפשר להיהרג בתאונת דרכים בנסיעה איטית ליד הבית מצדיקה לדעתו נהיגה חסרת זהירות ללא חגורה בכביש מהיר, בחר להסיט את הדיון - שוב - לסגנונם ה"ביקורתי" של המגיבים. אז בוא נבין פה משהו - המגיבים בשרשורים של בצלמו מעבירים ביקורת לא משום שהם חסרי סובלנות, אלא משום שאיכפת להם. מה שהדום של בצלמו עושה זה לא בדסמ, והיא, לצערנו, לא רואה את זה. הוא מסכן את שלומה ואת רווחתה, וזה לא בדסמ. זה שהוא צירף אדם שלישי לסשן אחרי שהיא אמרה לו לא זה לא חמור כמו להשאיר אותה חשופה לעשרות סכנות קשורה בחוף הים וללכת, אבל זה עדיין נוגד את כל רוח הבדסמ. בגלל זה יש ביקורת. ואם אתה גאה להיות חבר של אדם שאומר ש"מה אתם מתקצפים על חוסר בטיחות בלהשאיר אותה קשורה בחוף הים וללכת, הרי כל ספנקינג שאנחנו עושים הוא לא בטיחותי", רק משום שהוא יותר מנומס ממני, אשריך וטוב לך. אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה.

ברוטל דום, מהמעט שאני מכיר אותך אני מכיר אדם הגיוני. אתה מצדיק דום שמשאיר את הסאבית שלו חסרת אונים והולך? הרי אפילו בתוך הבית לא עושים דבר כזה, לא כל שכן במקום ציבורי באמצע הלילה. רפאל לא רואה את הבעיה בזה, לדידו אנחנו חבורה של חסרי סובלנות, ואם בצלמו תיאנס, זה לא קשור בכלל, הרי היא היתה באותה מידה יכולה להיאנס במקום אחר. ה"ביקורת" שבאה מפי עשרות מגיבים בשרשורים האלה נועדה לכך, שאם לא נצליח להשיב את בצלמו לעשותנותיה בטרם יהיה מאוחר, לפחות הסאביות הבאות וחסרות הנסיון שייכנסו לשרשור הזה בעוד כמה חודשים, יידעו ש-99% מהאנשים פה חושבים שמה שהדום שלה עושה זו סכנה, ולא בדסמ. זו הסיבה היחידה, היחידה, שאני בכלל טורח לרשום את התגובה הזאת ולא להניח לעניין.

אני לא חולק על זה שרפאל אדם מנומס, אבל נימוס זה לא הכל בחיים. גם חרב ורודה עם סמיילי ודובון איכפת-לי יכולה להרוג.

טלו קורה בברכתי.
קיחוט

נ.ב - נמאס לי לשמוע ש"אתה אולי כותב יפה, אבל...". זה עדיין לא פשע במדינה שלנו לכתוב ולדבר כמו שצריך ובשפה נאותה, אבל זו ממש לא המטרה שלי פה. אני כותב ככה כי ככה אני כותב, נקודה. אם הייתי רוצה להשוויץ יש לי מקומות יותר טובים לעשות זאת בהם. אני כותב פה כי מה שאני כותב זה חשוב, ולא איך שאני כותב. טוב תעשו אם תתייחסו באמת לדברים שלי, במקום לפסול אותם מראש בטענה שאני בסך הכל נהנה לראות את התחביר היפהפה שלי. אם אתה באמת חושב שאין לי משהו יותר טובלעשות כרגע - ואני מדבר על משהו בתחום הכתיבה שישפיע בתקוה על יותר אנשים מאשר הפוסט הזה - באמת שאנחנו לא משדרים על אותו גל.