משהו התקלקל בי? (הרהורים)

nerissa​(אחרת) • 17 במאי 2005

מלך עקרבים - קוראת שוב את התגובה שלך.
כן. מרגישה קצת כמו נחום תקום שהחיים נתנו לו דחיפה חזקה..

נעה מצד אחד לשני..
קוראת אותך ומקווה שבמקום מסויים התנודות האלה יקצרו מרחקם ובשלב מסויים אגיע לנקודת האיזון הזו שאתה מדבר עליה.

כנראה שלעולם לא אגיע לתחושות ההם של "אז". אני שונה היום. הגעתי אליהן מנקודה שונה בחיי בזמנו.
אני לא ממש יודעת אם להרגיש אכזבה או להרגיש.. ריגוש של התחלה חדשה.

אתה צודק. גם בגילי כנראה שאני עדיין צריכה להתבגר

Re: משהו התקלקל בי? (הרהורים)

מאסטר יקיר​(שולט) • 17 במאי 2005

למה התקלקל?
אולי זה דווקא היה התיקון שלך??

nerissa​(אחרת) • 17 במאי 2005

לא הבנתי, ניו.

אתה אומר שקודם הייתי מקולקלת?

זה לא מרגיש כך. הייתי מקולקלת לפני שנכנסתי לקטע. רק כשתיקנתי את עצמי יכולתי בכלל להפוך את הצרכים האלה לממשיים ולהתנסות ולחוות ולהרגיש אותם כמו שצריך.
לא נכנסתי לקטע לפני שלא הייתי בטוחה שאני בשלה ומוכנה מספיק לממש את החלק הזה שבי מתוך בגרות וחוסן אישי.

ואולי לא הבנתי אותך נכון?

מאסטר יקיר​(שולט) • 17 במאי 2005

לא, יקירתי,
תקופת הבדסמ שלך
היא התיקון...
לזה התכוונתי

en1 • 17 במאי 2005

טוב, כתבתי את זה גם בבלוג, אבל אני אכתוב את זה שוב - ברוכה השבה.

ולא, לא התקלקל בך כלום.
את יודעת למה?
כי כשאת פוגשת תכנים שגורמים לך להתנגד, את לא משחיזה ציפורניים
אלא את בוחנת עצמך
ומנסה לראות מאיפה באה ההתנגדות ולמה.
וזה כל כך יפה.

אני קצת משתפחת כי כל התגובות האלו לבצלמו ולפלג כל כך צרמו לי בימים האחרונים.
וכל אחד כאן שקובע מה נכון ומה לא.
כבר ממש הרגשתי שזה לא האתר בשבילי.
גם חשבתי על כל מיני דברים שאני עשיתי, שאם חס וחלילה הייתי מספרת עליהם בפורום, היו כבר מזמן שוחטים אותי ואת מי שהיה איתי, למרות שעם כל הקושי שחוויתי, היתה לי חוויה מדהימה.

אז ההתבוננות העצמית שלך היא לא קילקול.
וגם השוני שבך הוא לא קילקול.
ואם השתנית, אז כנראה שזה המקום שאת בו כעת וזה יפה שאת מסוגלת לקבל את זה שאנשים אחרים נמצאים במקום אחר.
אגב, כפי שאת רואה, את כל הזמן משתנה ומתפתחת, כך שאם שוב תגיעי למקום הכנוע, הוא יהיה שונה בשבילך. אולי אפילו הרבה יותר נכון ואמיתי. ואז אולי תראי שכל התהליך שאת עוברת עכשיו היה שווה את זה.

שלך, ברכיים.

nerissa​(אחרת) • 17 במאי 2005

אז הבנתי נכון
והסברתי למה זה לא נכון מבחינתי.

על הברכיים - תודה על הצבעת האמון. זה חוסר הבטחון שהורג אותי ומצמיח שאלות.

en1 • 17 במאי 2005

לזה בדיוק התכוונתי...
חוסר בטחון יכול להוביל לעמדות נחרצות (מידי) כדי לכסות עליו
או לבדיקה עצמית.
ואני מאוד מעריכה את מי שמסוגל לכך (לאופציה ב', כמובן).
אני (ואני מניחה שעוד כמה) אשמח לשמוע את ההתלבטויות שלך
כי הן גם התלבטויות שלי

ו...
להתלבט לבד זה מאוד נחמד
(לה לה לה לה לה לה לה)
אבל להתלבט בשניים
זה נחמד כפליים
(עוד כמה 'לה'-ים)

אז תודה על השיתוף.

זאלופון​(שולט) • 17 במאי 2005

יש לך תכונה כזו, שכשאת כותבת משהו הוא מעלה המון מחשבות. שמת לב פעם?

כיוון שכך אעשה כמעשה אוראנוס הפוך ואסמן בתכלת את התשובה התמציתית והעניינית, ואת כל שאר ההתפלספויות לא חובה לקרוא.

אם זו הרגשתך כיום לגבי מה שהיה אז, אני מצטרף לקודמיי באומרם שנקודות זמן שונות ונקודות מבט שונות יוצרות מראות שונים. מה שמתאים ונכון בנקודת זמן אחת מנקודת מבט מסוימת לאדם מסוים, נראה שונה בנקודת זמן אחרת מנקודת מבט שונה לאדם אחר, או לפעמים אפילו לאותו אדם, ועל אחת כמה וכמה אם אותו אדם נושא עמו עתה חוויות משמעותיות שלא היו עמו אז.

כתבת שאת מתגעגעת לתחושת השלמות שחשת אז, וזה מאד סיקרן אותי. לא הייתי במצב כזה ולא אהיה וייתכן שאיך שהדברים נראים לי מבחוץ שונה לגמרי מאיך שזה נראה מבפנים, אבל גם מבחוץ תמיד תיארתי לעצמי שמדובר בתחושת שלמות. השלמות שאני מתאר לעצמי היא כזו שבמידה מסוימת אני שואף אליה ויודע שלא אוכל להשיג אותה. היא גורמת לי להסתכל בקנאה רבה על אנשים דתיים, למשל. בעוד אני תמיד שואל שאלות, תוהה, מטיל ביקורת וספק בכל אמת שנגלית לי ותמיד יש לפחות שתי אופציות שצריך להתלבט ביניהן, דרכם שלהם ידועה להם. יש להם סיבות, יש להם מטרות והם יודעים מה לעשות. אדם דתי שבאמת מאמין במה שהוא עושה ובאידאולוגיה שעומדת מאחורי הדברים נראה לי אדם מאד שלם עם עצמו ולפיכך גם מאושר – כי יש לו רק דרך אחת, והיא נכונה. אין התלבטויות והתחבטויות.
נראה לי שלהיות סאבית מהסוג שהפציע פה לאחרונה, הסוג שהתמסרותן וציינותן נראות לעיניים רבות כאן מוגזמות, עיוורות או בעלות פוטנציאל הרסני – זה די דומה. אין צורך להתחבט במה-עושה-לי-טוב-מה-עושה-לי-רע. אין צורך להיות על המשמר. לא צריך להטיל ספק בבחירה להסכים לבצע דבר מה או לתהות אם אקט מסוים היה בסדר או לא. יש רק דרך אחת – להתמסר, ואם הדרך הזו נכונה אז כל מה שכרוך בה נכון אף הוא.

אם אני מתלבט בין כמה דרכים והתחלתי ללכת באחת מהן ונדקרתי בקוץ, אני עשוי לשאול את עצמי "האם אני מוכן להדקר בקוצים?" ואז גם "האם זו הדרך הנכונה? אולי כדאי לנסות אחרת". גם אם אמשיך בדרך הזו אתהה אם לא היו אופציות עדיפות, וגם אם אחליט שזו אכן הדרך, עדיין אי אילו קוצים שיהיו בה יעצבנו אותי. אם לעומת זו בחרתי בדרך מסוימת, אני יודע שזו הדרך בשבילי ואני שלם איתה ובטוח בה, קוץ אחד קטן הוא בטח לא מה שימנע ממני להמשיך בה או יגרום לי להטיל בה ספק. דרוש הרבה הרבה יותר מכך.
ברגע שבוחרים בדרך כלשהי ושלמים איתה, מכשולים וקשיים בה מאבדים הרבה ממשמעותם הסובייקטיבית. אני חושב שזה יכול להסביר לא מעט מהתהום שבין הסאביות המשתפות לבין המגיבים הנזעקים. בשביל שסאבית שבחרה בדרך של צייתנות טוטאלית (או כמעט טוטאלית) תתחיל שוב לשאול את עצמה אם זו הדרך הנכונה צריכה לדקור אותה חנית מלובנת, לא קוץ.
האם איבוד המשמעות הזה טוב או רע? תלוי. יכול להיות שבגלל כמה קוצים חזרתי אחורה ופספסתי את הדרך הטובה ביותר שמובילה בדיוק למקום אליו אני רוצה להגיע, ויכול מצד שני להיות שהמשכתי למרות שאלפי קוצים חתכו בבשרי ובסוף דיממתי למוות על השביל.

אני חושב ששלמות היא הרגשה נפלאה, ומצטער שלא אוכל להיות דתי ולהגיע אליה. אני לא יכול להיות שם בדיוק בגלל הספק והביקורת והשאלות. כאמור, אני לא יודע אם הזווית החיצונית שלי בכלל קשורה לאיך שזה נראה מבפנים ואם המשל עושה צדק עם הנמשל, אבל אם כן, יכול להיות שכשהיית יותר חדשה בעסק הזה פשוט שאלת פחות שאלות והטלת פחות ספק, או שנתת לעצמך תשובות מספקות על השאלות שלך, והרשית לעצמך פשוט לבחור את הדרך ולהתמסר אליה.

nerissa​(אחרת) • 17 במאי 2005

זאלו - תמיד שאלתי שאלות.

אתה מדבר על שלמות אחרת. שלמות של הדיוטים, אם אפשר לקרוא לזה כך.
מעולם לא הייתי כזו, תודה לאל.

יש הבדל בין להיות שלמה לבין להיות מושלמת. אולי לא הבהרתי עצמי נכון בתגובה הקודמת.
להיות שלמה זה לא להיות מושלמת. זה להיות שלמה למרות ודווקא בגלל היותי לא מושלמת.
אנשים מושלמים לא שואלים שאלות כי יש להם את כל התשובות.
לדעתי האישית? הם אנשים אומללים.

לא רוצה להיות כזו לעולםםםםםםםםםם

תהרוג אותי. משום מה להגדיר זאת כ"השלמה" במקום שלמות נראה לי לא נכון או ראוי.
אוף.
לא יודעת הגדרות. לא חשוב במיוחד. העיקר שהצלחתי להבהיר משהו.. מקווה

esty • 17 במאי 2005

ואני אחזור על ניו
תיקון לא מהבחינה של לתקן משהו מקולקל
או להיות במקום של מקולקלת
היית "צריכה" את זה אז
על מנת להגיע למי ומה שאת היום...