נוריתE
|
לפני 19 שנים •
18 במאי 2005
התגלות
משלי.
אני אמפתית לפעמים , יתר על המידה לוקחת דברים ומפנימה ומגיעה למקומות אפלים וחשוכים בנישמתי כאלו שחשבתי שכבר נקברו מזמן אבל מיסתבר שלא אני אמפטית לפעמים בצורה שלא עושה לי טוב שלוקחת אותי למקומות שלא רוצה לחזור אליהם שלא רציתי מעולם להיות בהם שלא מאחלת, לאף אחת להגיע אליהם וזה פוגע בי לעיתים וחוזר כבומרנג אני אמפטית חסרת תקנה כי אני בנאדם חושב עם לב אבל לפעמים הרגש גובר על השכל ואז אני לובשת את השיריון הסדוק לוקחת את המגן המחורר והישן שורקת לרוזיננטטה (שכבר זקנה מלשאת את מישקלי) מזעיקה את סנצו פנשו (שאף פעם לא נמצא בבית דרך אגב) ויוצאת לבדי, אלי קרב בדרקון רק בכדי לגלות לעיתים שהוא והנסיכה חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה ואין בעצם א מי להציל או שהיא מאוהבת בו עד עימקי ישותה ולא רוצה להינצל מידיו כיככה היא כבר התרגלה אז אני נסוגה ומחזירה את השיריון לארון אני אמפטית, יתר על המידה ולרוב יוצא שרק אני, נפגעת מזה ומפסידה. אבל יודעים מה?? אני לא אפסיק להיות אמפטית כי תמיד באיזשהו מקום תהיה נסיכה אחת אמיתית שצריך אולי להציל ואם אוותר על זה הרי שבמחיר על שלוות הנפש אוותר על נישמתי ואז לא אדע יותר מי אני. |
|
|
| en1 |
לפני 19 שנים •
18 במאי 2005
כל הכבוד לך.
אני שמחה שאת רואה שלא כל נסיכה זקוקה להצלה. אחד הפוסטים היותר אמיצים שראיתי. |
|
|