DearPrudence
|
לפני 19 שנים •
19 במאי 2005
דאגה, אחריות, געגועים והגנה אינם מעידים בהכרח על התמסרות. בעיני התמסרות היא, בדיוק כמו שבלסינה כתבה, הסרת הגנות. השולט תמיד בשליטה, או לפחות כך אמור להיות. ייתכן שאתה ואני מגדירים התמסרות בצורה שונה. ולראיה רבים הדומים שנוהגים לאמץ לעצמם יותר משפחה או עבד אחד (לא נתקלתי במקרה ששפחה או עבד התמסרו לשני שולטים). אני חושבת בהתמסרות והסרת ההגנות, תחושת הקירבה היא כה חזקה שאין אנו מחפשים קשרים נוספים.
מדוע אני ממשיכה לשוטט פה שהתמסרותי אינה מוצאת את יעדה? מכיוון שבהתמסרות, שאולי היא בעיני מילה נרדפת להתאהבות, אין הגיון ואין חוקים. אולי הייתי צריכה לכתוב את דבריי הקודמים בשרשור אחר. לא עשיתי זאת מכיוון שעדיין הייתה בהם התייחסות למה שבליסנה כתבה. אני לא רוצה לחרוג מכך ולהקלע לאיזשהוא ויכוח סרק שלעולם לא נסכים עליו, ניו בוי. ואגב, אנחנו כן קצת מכירים. אבל ממש רק קצת. ובמעט שראית אותי אני בטוחה שנוכחת רק מהאופן שבו הסתכלתי על גבירתי עד כמה גדולה התמסרותי. |
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
19 במאי 2005
ביל,
כתבת: "...למאסטר NB, תופעה מרגיזה באתר הזה היא שבכל פעם שאדם יוצא בדיעה שונה מהמקובל, כל מני טובי לב מיד מציעים לו ללכת למקומות אחרים. מכיר את זה? יש בזה משהו מתנשא. תן קצת קרדיט, תעשה טובה". לא יודע על איזו דיעה אתה מדבר ולא יודע לע איזה מקובל... לפני שאתה משתלח ושולח דברי ארס, תקרא היטב את דבריי! DearPrudence, אם את מכירה אותי ואפילו קצת, אז וודאי הבנת ששאלתי באה בתמימות ומתוך דאגה לך, אם עושה לך רע להיות בפורום הזה... לא היה כאן כל ניסיון לשלוח אותך מכאן בבושת פנים. |
|
|
Belisana(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
19 במאי 2005
מסכימה ולא מסכימה
עם דיר פרודנס. מצד אחד, אני בהחלט מקבלת את מה שאמרת: כשיש אהבה אין צורך בהגנות. מצד שני, אינני מסכימה איתך שהשולט לא מתמסר ושכשיש אהבה אין צורך בשליטה. איך אני מיישבת את הפרדוקס הזה? בהתבוננות במהות הקשר ובהשקפה של שני בני הזוג על שליטה.
אם יש אהבה אמיתית, גם השולט מסיר הגנות: הוא מתאהב, הוא נסחף והוא מתמסר. ההתמסרות שלו מתבצעת בדרך שונה משל הנשלט, אבל הוא בהחלט חסר הגנות על לבו ותחושותיו. אם קשר השליטה נעשה כניצול הדדי של צרכים, יש הגנות ואין אהבה, זה סיפוק או תשוקה, אבל לא אהבה ולא התמסרות. כשרואים בשליטה משחק מענג והיא איננה הדרך היחידה שבה אדם ובעיקר שולט, מסוגל להתאהב - הרי שיש מקום אמיתי לאהבה. כשאדם לא מסוגל להתאהב אלא בקשר של שליטה - לדעתי שם את צודקת, הוא באמת לא מסוגל להתמסר ולאהוב. ומהי התמסרות? כאן שוב איני מסכימה איתך. התמסרות איננה התאהבות. אפשר להתאהב ולא להתמסר. להתמסר זה לוותר על השליטה ביחסים, לתת את הכוח הזה לצד השני, להעמיד את צרכיו בראש סדר העדיפויות, לפני צרכייך (מבלי לוותר על מי שאת ועל גבולותייך). לא כל קשרי האהבה הם קשרי התמסרות. זה אולי גם ההבדל בין אהבה להתאהבות. ובאשר להתמסרות בלתי הדדית: זה אכן כואב ואולי הכי כואב שיש. אבל אז כדאי לבדוק האם את באמת מתמסרת. האם את מעמידה את צרכיה לפני צרכייך? האם את נותנת לה שליטה ביחסים? אם את עדיין ממתינה לה, למרות שאני מבינה שהיא כבר לא שם - כנראה שהתשובה היא לא. אני מבינה כמה את סובלת ואין בי שמץ רצון לשפוט אותך. כולנו כאבנו אהבות נכזבות, רק נקודה למחשבה שאני מקווה שאולי תצליח לעזור לך. ועכשיו לשאר: קלייר אהובתי, תפילה מקסימה ושיר מקסים ותודה אהובה. כמה נפלא לי שזכיתי באהבתך. מאסטר NB תנסה- מומלץ ביותר ושמחה שהרגשת את התקווה 
השליטה, תודה ששיתפת. הסיפור שלך הוסיף לשמחה שלי היום. ביל - אין כאן שום ניסיון ניו אייג'י או הטפה דתית כזאת או אחרת, רק ניסיון שלי לחלוק אתכם חוויה נפלאה שעברתי, בתקווה שהיא תשמח עוד מישהו. כחולה- לא קראתי את הספרים, אשמח אם תזכרי בשם. |
|
|
|
DearPrudence
|
לפני 19 שנים •
19 במאי 2005
קלייר,
תיארתי לעצמי שלא תסכימי איתי. רציתי להוסיף ולאמר שאולי כשהייתי בקשר שלי עם גבירתי לשעבר, אם הייתי קוראת מישהי כמותי, הייתי עונה לה באופן דומה לשלך (רק עם יותר שגיאות כתיב..). אבל אני לא בטוחה. באופן כללי, ואת יודעת זאת, כשאני קוראת את ההודעות של גבירתך, הרבה פעמים אני מתבלבלת ונדמה לי שאלו המילים של מי שהייתה גבירתי. אני כמעט בטוחה שהיא הייתה מסכימה כמעט עם כל מילה... בלסינה, טוב שהמשפט הראשון שלי חוזר על משהו שכבר כתבת, אחרת לא היית מסכימה איתי על דבר ממה שכתבתי (כותבת בחיוך) .אבל מודה שלא שיערתי שמישהו ממש יסכים עם דבריי (תודה ביל). אולי יש מקרים נדירים ששולט כן יכול להתמסר אבל אני מאמינה שאז, אט אט, הקשר הופך לפחות בי די אס אמי והשליטה הופכת למשחקי מיטה, יותר מאשר איזו סדרת חינוך (מטרות על, פרסים, עונשים סאדיסטיים וכו') שנדמה לי שהרבה מן השולטים מתיימרים להעביר פה. בכל מה שקשור להתמסרות, התאהבות וכו' יש הרבה ענין של סמנטיקה והגדרות ואפשר להתפלסף בלי סוף אז אני מוותרת. אני טובה רק בהתחכמויות... |
|
|
קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
19 במאי 2005
DearPrudence כתב/ה: קלייר,
תיארתי לעצמי שלא תסכימי איתי. רציתי להוסיף ולאמר שאולי כשהייתי בקשר שלי עם גבירתי לשעבר, אם הייתי קוראת מישהי כמותי, הייתי עונה לה באופן דומה לשלך (רק עם יותר שגיאות כתיב..). אבל אני לא בטוחה. באופן כללי, ואת יודעת זאת, כשאני קוראת את ההודעות של גבירתך, הרבה פעמים אני מתבלבלת ונדמה לי שאלו המילים של מי שהייתה גבירתי. אני כמעט בטוחה שהיא הייתה מסכימה כמעט עם כל מילה... טוב כבר הסכמנו שגברתך לשעבר הייתה בכל זאת אישה ייחודית 
אבל לגברתי הייחודיות שלה, ואין לה כפילות בשום מקום (וכן, זו גאוות שפחה, מותר לי)
יקירתי אני לא שופטת את הכאב שלך, אני מבינה אותו לגמרי. אבל קשר אחד שכשל לא צריך לשמש סמן לשאר הקשרים שיהיו לך בחייך. כבר אמרתי לך, קחי ממנו את מה שהיה לך טוב, למדי ממה שהיה לך רע, ומצאי אהבה חדשה, שתגרום לך לאושר
ובליסנה, לא בלסינה
|
|
|
lain
|
לפני 19 שנים •
19 במאי 2005
חוויה מזככת
משאירה טעם של תאווה אבל לא תאווה לסקס /בדס"מ או שאר דברים פחותי משמעות אלא תאווה למסע המופלא הזה הנקרא - חיים ככלל אני איתך אני אישה רוחנית עוסקת וחיה את זה רק שבתקופה האחרונה חשה כי הגלגל המשיך להסתובב ללא האופניים ... מטרתי אבדה לה ולא אוהבת "לזרום" אישה של שחיה מודעת זרימה מותירה לדגים תודה על התזכורת המרנינה מאחלת לך שתמיד תדעי לאן את שוחה וגם כשלא תהי מודעת לפחות תוכלי להנות מהשחיה עצמה מבלי הצורך לדעת. |
|
|
|
DearPrudence
|
לפני 19 שנים •
19 במאי 2005
קלייר,
כבר אמרת לי... קשת הבנה שכמותי. חיוך, חיוך. עצות זה נחמד, תודה. איכשהוא העצות האלו, בייחוד כשהן ניתנות בפומבי, קצת מביכות אותי, אפילו יותר מהמבוכה שאני דואגת לגרום לעצמי במו מקלדתי(ואולי זאת הסיבה שעד עכשיו לא כתבתי כל כך. אבל כשאני בשוונג אז אני בשוונג..) אבל שוב תודה, יודעת שזה מגיע ממקום טוב... |
|
|
|
Belisana(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
20 במאי 2005
ליין
לפחות את שוחה ולא צפה או טובעת. ונדמה לי שהגיע הזמן למצוא מטרות חדשות...
תודה על התגובה החמה. |
|
|
|
lain
|
לפני 19 שנים •
20 במאי 2005
בהחלט בליסנה
עת למטרות חדשות כרגע בתקופת ביניים אומנם שוחה, אבל במקום (יותר בועטת ברגליי וידי לצדדים מאשר התקדמות אמיתית) נעצרתי מעט, להביט סביב לגלות כי שחיתי לכיוון הלא נכון וחוף המבטחים נמצא בכיוון אחר בעצם לא נורא (מאמינה גדולה במשפט - כל עכבה לטובה) ואם לא שוחים לא יודעים
|
|
|
| noga |
לפני 19 שנים •
20 במאי 2005
שיחות עם אלוהים
את הספרים 1+2 כתב ניל דונלד וולש
|
|
|