בלילה, נכנס אלי סופרמן מהחלון. הוא חייך אלי. אני חייכתי בחזרה. "פיטר פן מחכה לך..." הוא לחשש. "אני יודע..." הנהנתי ואחר כך התהפכתי על צדי כשחיוך נפרש על לחיי בעוד רוח נעימה נכנסת מהחלון למשב תעופתו של סופרמן. "פיטר..." אני מלמלתי, "אני בא אליך".
