עש11
|
לפני 19 שנים •
22 במאי 2005
זה מזכיר לי משהו דומה, רק אולי עם רעיון אחר:
הפחדנים שומרים בסוד מערה, היא מגלה שבדמעות יש מתוק. זה קורה רק אם הראש נכנע ואירועים רצים במסילות, מוציאים את הלב מדעתו, בחושך, הוא יודע גם לבגוד בעצמו. יותר אי אפשר לחזור בחזרה. זה קורה כשהעיניים נסגרות כל כך חזק והגוף פתאום היה רוצה שלא להיות עכשיו אכזבת קצה התהום, כשהאמת נבלעה אתה עדיין כאן ואין בחזרה. -מה דעתך? |
|
|
lain
|
לפני 19 שנים •
23 במאי 2005
"בחושך, הוא יודע גם לבגוד בעצמו"
משפט חזק עצם מביע היטב את תחושת הניכור העצמי אהבתי כמו שאביתר בנאי כתב : "היחיד שאני שלו הוא אני, וגם אני בוגדני". |
|
|
ספל חמאה
|
לפני 19 שנים •
23 במאי 2005
lain כתב/ה: ה"אורגזמה" היא דימוי [...]
אבל כל אחת/ד לוקח/ת את השיר לאן שמתאים לו רק שימו לב מתי המילה היא כלשונה ומתי היא דימוי הבא לתאר משהו חזק מכדי שיכתב כפשוטו. את בוחרת את מילותיך בקפידה, בין אם דימוי ובין אם לא, אני כקוראת יכולה להחליט מתי אני רואה דימוי ומתי לא. ובעיני, ככל שהמילים מסתדרות גם כך גם כך - הרי זה משובח! את כותבת נפלא. ואני דווקא רוצה לדעת למה קריעת חוטי השפיות (האחרונים) זה בבחינת איום? >ספל חמאה שואלת: מי אני? גם בלי לחלום< |
|
|