מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
25 במאי 2005
יושב וקורא,
נושם, לוגם ויונק כל מילה, לפתע מרגיש איך מצחי הקודח מגיר זיעה קרה... נשים יקרות, התאורים שלכן הן תרופה גם לחולים! ושאלה לי לכלבה של קלייר, אני מוכן אפילו לשכב לידך באחד המפגשים הבאים, כד שנציץ יחד... מסכימה?? |
|
|
ספל חמאה
|
לפני 19 שנים •
25 במאי 2005
מצד אחד- זה נפלא
מצד שני - זה מוגזם מצד אחד- זה מחרמן לאללה מצד שני - זה מעורר קנאה מצד אחד- אל תפסיקו מצד שני - זה מוגזם! מה ששאתן עושות - שאלוהים שתשמור! >ספל חמאה נהנת מכל צד< |
|
|
קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
25 במאי 2005
גברתי,
אני קוראת שוב את התיאור שכתבת, והלהט עולה מחדש עם השחזור המדוייק כל כך. ושוב אני רעבה אלייך, כאילו לא עברו רק 24 שעות. מורעבת, נטרפת, משחזרת, שומעת את צלילי הפקודות שלך, את השעשוע בקול כשאני נטרפת. ומענג לי כל כך לקרוא את מה שאת הרגשת, את החום שהיה בך, הלהט שהרגשתי ממך מקבל מילים. וזה יפהפה. אני אוהבת אותך גברתי, אני מכורה לך. אלונה - תודה, אני מבטיחה לעשות ה כ ל כדי שזה לא ייגמר לעולם 
MASTER_NB - אני שמחה שהאהבה שלנו מרפאת גם אותך, אותי היא ריפאה מהציניות ומהפחדים. מקווה שתבריא במהרה
ואתה וכל שאר המגיבים מוכנים להפסיק לכתוב מכתבים אל הכלבה שלי? אני עוד מחכה שהיא תגיד אמא, ורק אז אלמד אותה לקרוא
חמאה - זה תמיד כזה עונג לקרוא את התגובות שלך, את אמנית הפאנץ' ליין. תודה
|
|
|