שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סתם משהו שעובר לי בראש

y​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 22 במאי 2005

סתם משהו שעובר לי בראש

y​(נשלטת) • 22 במאי 2005
פעם זה היה סתם, סקס טוב וזהו. אח"כ נהיה קצת יותר נעים. ואז פתאום הוא הרשה לעצמו להרגיש, ואז כבר אי אפשר היה להישאר מנותקת. והרגשות מצאו את דרכם החוצה.
וזה באמת טוב כשאתה איתי, אבל מה קרה כשאתה הולך? בספר באדולינה זה נשמע טוב, כל אחד הולך מתי שהוא רוצה וחוזר מתי שהוא רוצה, אבל מה קורה כשרק צד אחד קובע מתי זה נוח? מה עושה הצד השני שאצלו דווקא נוח ברגע אחר? ומה יקרה אחר כך כשלצד החזק ייגמר? האם כל הטוב והצמיחה נשארם או שהכל נהרס ומתפוגג עם היחסים...
Yosefus​(שולט)
לפני 18 שנים • 22 במאי 2005

אאוץ'

Yosefus​(שולט) • 22 במאי 2005
נכון עד כאב.
מדוייק להחריד.
ולמרבה הצער ככה זה בחיים. ברוב המקרים אין סימטריה מושלמת ואין תאום מופלא. בדרך כלל יש חריקות וצרימות, השאלות הן רק עד כמה והאם ניתן להתגבר.
יערית
לפני 18 שנים • 23 במאי 2005

Y היקרה

יערית • 23 במאי 2005
הכאב הוא חלק בלתי נפרד ממכלול הרגשות,

אני מאמינה שתדעי לנתב ולזרום לכיוונים שמתאימים לך.

להשתמש במה שקיבלת, ולתת לעצמך לגדול תוך כדי.

הצמיחה, הבניה, ההתפתחות, וכאבי הגדילה הם חלק מאותו תהליך פנימי.

מחזקת אותך מכאן.
כנפיים​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 23 במאי 2005

y כמה התלבטתי

כנפיים​(נשלטת) • 23 במאי 2005
כשהרגשות מוצאים אם מקומם
וזולגים החוצה
הכל חזק יותר
מוקצן יותר
מוחצן יותר

הדברים הפעוטים ביותר
מקבלים משמעות
אחרת

חוויות מתעצמות
רגשות גדלים
כאבים מועצמים

אני רואה את הכל באור אחר
בעינים אחרות
דרך פריזמה אחרת
וצבעים אחרים

אני לומדת דברים חדשים
רגשות שלא ידעתי על קיומם
כוחות
שלא חשבתי שיש בי

לעולם לא אחזור להיות אותה אחת
אני שונה

למדתי שם דברים
שאי אפשר היה ללמוד בשום מקום אחר
ציפייה
אהבה
נתינה
קבלה
חופש
אמון

וכמה דברים שאני יודעת בוודאות שעכשיו אני לא יכולה

אין כאן חזק וחלש
יש יכול יותר
ויכול פחות
רוצה יותר ורוצה פחות
ולפעמים אפילו זה לא
יש
אוהב
ואוהב אחרת

קחי את זה עד הנקודה שאת יכולה לה
דברי על הדברים
לא ממקום של ביקורת
או דרישה
ממקום של הסבר
ושיתוף
וחיפוש דרך הבנה
פיתחי את העיניים
ואת הנשמה

וכשלא תוכלי יותר
תצררי את צרור התחושות
הרגשות
הצבעים והריחות
העוצמות והחולשות
החוויות
תלקקי את הפצעים
ותמשיכי הלאה
(וזה לא משנה למי "נגמר")

אם תבחרי
תוכלי לשמר את כל הטוב
והצמיחה והגדילה
אם תרצי
תוכלי להשליך

אני
שמרתי
מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 18 שנים • 23 במאי 2005

Re: y כמה התלבטתי

מאסטר יקיר​(שולט) • 23 במאי 2005
כנפיים כתב/ה:
"...קחי את זה עד הנקודה שאת יכולה לה
דברי על הדברים
לא ממקום של ביקורת
או דרישה
ממקום של הסבר
ושיתוף
וחיפוש דרך הבנה
פיתחי את העיניים
ואת הנשמה

וכשלא תוכלי יותר
תצררי את צרור התחושות
הרגשות
הצבעים והריחות
העוצמות והחולשות
החוויות
תלקקי את הפצעים
ותמשיכי הלאה
(וזה לא משנה למי "נגמר")

אם תבחרי
תוכלי לשמר את כל הטוב
והצמיחה והגדילה
אם תרצי
תוכלי להשליך..."


כל התורה כולה!
כל מילה נוספת מיותרת!
נפלא!
teacher​(שולט)
לפני 18 שנים • 23 במאי 2005
teacher​(שולט) • 23 במאי 2005
פרפר לא יכול לעוף עם רק כנף אחת...



teacher
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 18 שנים • 23 במאי 2005

צערכת יחסים בדסמית

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 23 במאי 2005
היא מערכת יחסים לכל דבר - כל ההבדל הוא במה שאנחנו מוצאים כאירוטי, והבגדרה מודעת של חלוקת התפקידים.

ולדעתי, מאחר ובדסמ דורש הרבה אמון ותקשורת, והחוויות בו יכולות להיות עמוקות ומיוחדות לשותפים במערכת היחסים - סביר להניח שהשאלה במערכת יחסים בדסמית המיועדת "למשחק בלבד, ללא מערכת יחסים" איננה "מה יקרה אם תתאהבו" אלא "מתי שתתאהבו, או שמישהו/י מכם יתאהב בשני/ה"...

ולכן בודאי שקשה וכואב, כמו בכל מערכת יחסים, כאשר מגלים שהצד השני איננו שותף לרגשות שלך...
גלתיאה
לפני 18 שנים • 23 במאי 2005
גלתיאה • 23 במאי 2005
המקומות שבהם אנחנו גדלים וצומחים, הם בעיקר מהמקומות שאנחנו מאבדים או מוותרים על דברים.
Yosefus​(שולט)
לפני 18 שנים • 23 במאי 2005

Re: y כמה התלבטתי

Yosefus​(שולט) • 23 במאי 2005
MASTER_NB האוחז בשוט כתב/ה:
כנפיים כתב/ה:
"...קחי את זה עד הנקודה שאת יכולה לה
דברי על הדברים
לא ממקום של ביקורת
או דרישה
ממקום של הסבר
ושיתוף
וחיפוש דרך הבנה
פיתחי את העיניים
ואת הנשמה

וכשלא תוכלי יותר
תצררי את צרור התחושות
הרגשות
הצבעים והריחות
העוצמות והחולשות
החוויות
תלקקי את הפצעים
ותמשיכי הלאה
(וזה לא משנה למי "נגמר")

אם תבחרי
תוכלי לשמר את כל הטוב
והצמיחה והגדילה
אם תרצי
תוכלי להשליך..."


כל התורה כולה!
כל מילה נוספת מיותרת!
נפלא!


בחיי
וגם , כל המוסיף גורע;
או בקיצור, טול קורה ?
y​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 25 במאי 2005

תודה

y​(נשלטת) • 25 במאי 2005
תודה לכולכם, היה לי נעים לקרוא את האיכפתיות וההבנה. טוב להרגיש שאני לא לבד בסיטואציה הזו. לפעמים זה כמו שאמרו בשיר "ואתה מרגיש שאתה האיש הכי בודד בעולם..."
כנפיים, נותר לי רק להסכים עם התגובות לדבריך. אני מאמינה שאני עוד אקרא אותם שוב.

זה קשה לאהוב מישהו אבל לא להיות בטוח שאתה נאהב חזרה ולדעת שאין לזה עתיד, אבל גם אין שום סיכוי לחתוך את זה. כשזה כ"כ טוב שאין שום דבר שנראה בעינייך עדיף, אבל אח"כ, לבד, להרגיש הכי לבד והכי מסכנה והכי והכי... ולקום למחרת שוב אופטימית ושוב רוצה.