DearPrudence |
לפני 19 שנים •
30 במאי 2005
"השליטה"
לפני 19 שנים •
30 במאי 2005
DearPrudence • 30 במאי 2005
חשבתי שתרגעי מאחר ובמכוון התעלמתי ממתקפתך הקודמת.
תקפת שוב. ולא אכפת לי שזה השרשור "שלך". את קוראת לי עלובה ושאני מטנפת לך את השירשור. המילים שלך רוצות להשפיל אותי. את כל הזמן מזכירה לי עד כמה אני מיותרת. אני מאחלת לך עכשיו בכל ליבי שאת תחושת המיותרות הזאת תחווי על בשרך. אני מצטערת על האמפתיה שחשתי כלפייך. אני מצטערת על הכנות שלי שאיפשרה לך לתת לי עכשיו כמה מכות מתחת לחגורה. את מרגישה מאד מוגנת לתקוף אותי במגרש הבייתי שלך, עם קהל המעודדות שלך. ההנאה שלך לפגוע בי מאד בולטת. אני בזה לך ולצביעות של אלו שמגבות אותך. האיומים שלך, כמו אז, גם עכשיו, אינם מרתיעים אותי. ולא אכפת לי אם כולם פה יהיו נגדי. |
|
השולט אור(שולט) |
לפני 19 שנים •
30 במאי 2005
סורי בייבי
לפני 19 שנים •
30 במאי 2005
השולט אור(שולט) • 30 במאי 2005
לא תצליכי לגרור אותי לקרבות הבוץ שלך. אין לי עניין, את לא מבינה את זה?
ואני לא מאיימת, לא מעניין אותי לאיים עלייך. פשוט רוצה אותך מחוץ לחיים שלי. חושבת שתעמדי בזה? או שזו דרכך לקבל אמפתיה? לדאוג שכוווולן יתקיפו את הילדה המסכנה שאת כדי שתוכלי אחר כך לצעוק בכאב אמיתי (ללא ספק) "אבל מה עשיתי?" |
|
DearPrudence |
לפני 19 שנים •
30 במאי 2005
אם לא היה לך ענין
לפני 19 שנים •
30 במאי 2005
DearPrudence • 30 במאי 2005
הרי שלא היית תוקפת אותי פעמיים ברצף.
את אומרת שאינך מאיימת. אולי באמת חזרת למוטב. ואת הפסיכולוגיה בגרוש שלך את מוזמנת שלא לחלוק איתי. . |
|
אניגמטית(שולטת) |
לפני 19 שנים •
30 במאי 2005
השרשור הזה
לפני 19 שנים •
30 במאי 2005
אניגמטית(שולטת) • 30 במאי 2005
לא מכבד אף אחת מאיתנו ואני מאד מבקשת לסיים אותו. הוא הפך לקרבות בוץ של נשים, לשעשוע להמונים ולמשפיל לכולנו.
רק כדי להעמיד דברים על דיוקם, לסיום: דיר פרודנס, היתה לנו שנה של אהבה ה ד ד י ת - מעולם לא הייתי איתך מתוך רחמים. היא נגמרה בדיוק בגלל מה שקורה כאן - כי הבנתי שלעולם לא אעשה אותך מאושרת. עשיתי אתך הרבה טעויות ובמיוחד טעיתי בדרך בה נפרדתי ממך - באותה השעה זאת היתה נראית הדרך היחידה להפרד. אני מצרה על כך, התנצלתי בפנייך וצר לי באמת שהאהבה שלנו גורמת לך כל כך הרבה כאב עדיין. הרצון שלי היה ששתינו נהיה מאושרות בקשר הזה וזה היה בלתי אפשרי. יחד עם זאת, הכאב האמיתי שאת חשה לא נותן לך לגיטימציה לפגוע באנשים שיקרים לי. הם לא אשמים בכך שהקשר שלנו לא הצליח ואני לא מסכימה שתרדי עליהם בגלל כל הכעס עליי והאכזבה שלך מהאהבה המפוספסת שלנו. וכן, חברותיי אינן אוהבות אותך וזה לא בגלל שיש להן משהו סתם נגדך. הן ליוו אותי בתקופה שאחרי הפרידה, בתקופה ששלחת לי מכתבים מאשימים, שהמשכת ליצור קשר כשבקשתי שלא תעשי זאת, כששלחת לי נאצות ביום הולדתי וראו איך כל מכתב ואס אם אס ממך מעציב אותי לימים. גם את לא היית מחבבת במיוחד אשה שגורמת לחברתך צער וממשיכה לרדוף אותה בצורה אובססיבית. אמרת שכוונותיך היו טהורות. האמנתי לך בהתחלה, עד שקראתי בכל תגובה ותגובה גם הערה צינית או מתקרבנת כמו תלונה על זה שלך לא נכתבו שירים, שאמרתי שאני אוהבת אותך תוך רמיזה לכך שזה היה שקר, התקרבנויות על כך שרוצים להתרחק ממך, הצעה לאור שתהיה מאושרת ורמז שאם לא הקשר יסתיים, התקרבנויות על מצבך כיום וכו' - להזכירך, ביקשתי ממך לא להכנס לשירשורים של אור כדי למנוע ממך כאב. היתה לך זכות מלאה כן להכנס, אבל תראי כמה סבל מיותר גרמת לעצמך ולאחרים. בשיחה המשולשת בינינו ניסיתי לפשר ביניכן, ניסיתי לקרב ושלפחות לא תהיה מלחמה, אבל את מסרבת לקבל את הקשר הזה ומסרבת להניח לשרשור הזה ולכאב שלך. הכאב אמיתי, אני יודעת, הגיע הזמן שתניחי לו ותמשיכי בחייך וגם אם לא - שתניחי לאור לכתוב על הקשר שלנו מבלי לדאוג מתגובתך. את טוענת שהיא רצתה לפגוע בך - אין לה סיבה. במשך חצי שנה היא אפילו לא ביקשה שאגיב לשיריה, אך ורק מתוך התחשבות בך וברגשותייך. כך לא מתנהגת אשה שרוצה לפגוע. אני מתחרטת על הרגע שהתקשרתי אלייך להתנצל בפנייך אחרי שקראתי כאן על כאבייך. לא כי לא הגיעה לך התנצלות אלא כי היא גרמה בדיוק למה שחששתי מפניו - לפרץ הלא הוגן הזה ולמתקפה הסמויה כלפיי והגלויה כלפי מי שאני אוהבת. זה לא מגיע להן, זה מבייש אותך וזה מבייש את מה שהיה בינינו. אנא תפסיקי. לאף אחד כאן אין משהו אישי נגדך. אור רוצה לכתוב לי שירי אהבה, זרה רוצה שאהיה מאושרת. אני רוצה שגם את תהיי מאושרת ושכולנו נוכל לחיות כאן יחד בשלווה ובשמחה. כרגע אני לא רואה איך אני יכולה להשאר כאן, בתוך כל הבוץ הזה וההאשמות ההדדיות. אני יודעת שאת מרגישה עכשיו נורא בודדה ומותקפת. אני אשמח אם תסתכלי על הדברים בצורה אוביקטיבית ותראי מה חלקך במה שאת מכנה התקפה. לא תמיד העולם אשם, הדומית אשמה, לפעמים גם לך יש חלק באחריות על מצבך. אני מקווה שתרגישי טוב מהר ושהשקט שוב ישרור כאן. אני מאד אודה לך ולאחרים אם לא תגיבו לתגובתי ונוכל לסגור את השרשור הזה. |
|
ספל חמאה |
לפני 19 שנים •
31 במאי 2005
לפני 19 שנים •
31 במאי 2005
ספל חמאה • 31 במאי 2005
אוקיי, אבל רק אם תבטיחי להישאר.
>ספל חמאה נוצרת לשונה< |
|