מקבי(מתחלף) |
לפני 19 שנים •
31 במאי 2005
לפני 19 שנים •
31 במאי 2005
מקבי(מתחלף) • 31 במאי 2005
ציטוט: מה קורה לעולם הזה לאחרונה???
אני יחסית חדש בו, אבל נראה לי שהוא היה ככה מאז ומתמיד. |
|
lori{ע_מ} |
לפני 19 שנים •
31 במאי 2005
לפני 19 שנים •
31 במאי 2005
lori{ע_מ} • 31 במאי 2005
MASTER_NB האוחז בשוט כתב/ה: נכנס אדם, כותב משהו למישהי
בצורת תפריט. משתף אותנו... וקמים אנשים, לא רק שלא מפרגנים, אלא משמיצים, מקניטים, יורדים לחייו... מה קורה לעולם הזה לאחרונה??? מסכימה עם כל מילה שלך. ממש מגעילה האוירה שנוצרה בהודעה הזאת. אני דוקא מצאתי שזה די מקורי לכתוב את זה ככה. אבל זו רק אני. |
|
scorpio king(שולט) |
לפני 19 שנים •
1 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
1 ביוני 2005
scorpio king(שולט) • 1 ביוני 2005
MASTER_NB האוחז בשוט כתב/ה: נכנס אדם, כותב משהו למישהי
בצורת תפריט. משתף אותנו... וקמים אנשים, לא רק שלא מפרגנים, אלא משמיצים, מקניטים, יורדים לחייו... מה קורה לעולם הזה לאחרונה??? את העולם נראה לי ניו בוי כבר יהיה קשה לתקן אבל לכלוב פה אולי תהיה תקנה. לא על כל שירשור שנכתב בכלוב כאן אני רואה צורך להגיב גם כשהסגנון אולי לא חביב עלי. גם כש אני לא מתמוגג מרוב אושר מכל מילה שמישהו כתב ויסלחו לי "הנשמות הטובות" למיניהן אני לא חש צורך להכין את האבנים לסקילה. משום מה אבל לא חסרים פה חברים שפשוט משחרים לטרף, כך עושה הרושם ואצים רצים להם בכל הזדמנות להשמיץ להקניט לתקוף וללגלג כאן על חברים כאילו זה מין סוג של ספורט הישגי. גם אם נתקלתם בתפריט של מסעדה שהאוכל המוצע בה אינו חביב עליכם וגם אם ממש לא בא לכם לאכול משולחנו של השף הרי אף אחד לא חושב שזה מתבקש לשרוף את המסעדה. אז למה כאן כן? אבל זה מה שעושים כאן כל פעם מחדש. כל אחד זכאי לדעתו אבל ההנאה המופגנת הזו שבה אנשים בשירשור הזה ובאחרים פשוט נהנים לזרוק בוץ ולהתחרות אחד בשני מי ירד יותר נמוך היא פשוט סוג של גועל נפש מרוכז חבל מאוד שזה המצב |
|
דוקטרינה(שולט) |
לפני 19 שנים •
1 ביוני 2005
הי לכולם.
לפני 19 שנים •
1 ביוני 2005
דוקטרינה(שולט) • 1 ביוני 2005
תודה לכל אלו שמפרגנים לי לאורך כל הדרך ולגבי השאר - גם תודה (פחותה יותר, אבל תודה בכל זאת) על ההתייחסות.
בשלב זה אני עדיין לא יכול לעדכן אתכם על מה שקרה ביום ראשון כל עוד לא אקבל ממנה אישור. חוץ מזה - יש לי לחץ אימים בעבודה (אצל אחד הלקוחות שלי) כך שהפוקוס האישי שלי לא היה בכלוב וסליחה........ דוק. |
|
דוקטרינה(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
דוקטרינה(שולט) • 2 ביוני 2005
לעיתים, מה שמתחיל בתכנון מדוקדק מוצא את עצמו בכיוון אחר. לעיתים, מה שהופך אותנו למגורים מינית, גורם לנו לכאב. לעיתים מה שגורם לנו לכאב מגרה אותנו מינית. זה קורה לעיתים. וזה קרה לי ביום ראשון. התכוונתי למשהו אחד ויצא משהו אחר.
אספתי אותה בזמן. הגענו בזמן לצימר. בדיוק כמו שתיכננתי. התחלנו עם חיבוק אוהב. עם גירוי מיני אדיר. אבל התפריט לא יצא לפועל. עצרתי את הגמירה שלה שלוש פעמים ומייד איפשרתי לה לגמור חזק מאוד. אורגזמות חמודות. אורגזמות מקסימות. כאלו של הנאה המלווה בכאב. בשלב של המכות, ההצלפות ובעיקר של הסטירות לחי המצלצלו - היא התכנסה לתוך עצמה. עצרתי. עצרתי את הכל. פתאום היא בוכה. בוכה באמת. עצרתי את הכל. את עצמי, את ההצלפה ואת החגורה (זאת של ה 4 ס"מ מעור פרה שאני שומר למקרים כאלו). עצרתי את ההצלפות. אותן הצלפחות שהיא עצמה ביקשה על הגב שלה ועל הטוסיק המדהים שלה - נעצרו בתוך שניה, כאילו מילת הביטחון נאמרה. אבל לא נאמר דבר. היא רק התחילה לבכות. היא בוכה ואני מחבק אותה. לזה לא התכוננתי. לא לזה התכוונתי. לא את זה תיכננתי. משהו שעשיתי או שאמרתי או שנגעתי - הצליח לגעת בה ברבדים אחרים לחלוטין. אישיים יותר. חזקים יותר. וגרם לה לבכות. הלכנו להתקלח. ביחד. היא נרגעת. במקלחת עצמה היא מבקשת מתוך התפריט להרגיש עוד דבר אחד. ביצעתי את זה עם המון יחס, אהבה, אמפטיה ובלי שום ביזוי או השפלה. למרות שזה, מתוך התפריט - אמור להשפיל ולהעליב. החזרתי אותה הביתה. שני אנשים עם סימני שאלה. אדם אחד עם סימנים של הצלפות חזקות בטוסיק ובגב ושני אנשים ששואלים איך ממשיכים. דוק |
|
crazy_toast(שולט){אליס} |
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
crazy_toast(שולט){אליס} • 2 ביוני 2005
נהדר.
התפריט "המוצלח" שלך התגלה כביזיון. |
|
lori{ע_מ} |
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
lori{ע_מ} • 2 ביוני 2005
crazy_toast כתב/ה: נהדר.
התפריט "המוצלח" שלך התגלה כביזיון. לא תמיד הכל עובד לפי התוכניות.. |
|
nerissa(אחרת) |
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
nerissa(אחרת) • 2 ביוני 2005
תודה לאל.
היא נורמלית. תודה לאל. היא נתקלה במישהו שידע לעצור בזמן. איך אדם עם בן זוג חדש לגמרי, בלי היכרות מעמיקה לפני כן, מסוגל לדחוס מסה כזו בבת אחת, בסשן אחד. לא הבנתי מלכתחילה. דוקטורינה. אני יודעת שלא תאהב את זה, אבל בכל לבי קיוויתי שזה לא יצליח לכם. בשבילה. לא בשבילך. אולי עכשיו תבין את מה שלא יכולתי לכתוב קודם.. הלואי שגם אתה למדת מזה משהו. אתה יודע. משהו כמו לא לטפס על עצים גבוה מידי.. |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
זאלופון(שולט) • 2 ביוני 2005
דוקטרינה כתב/ה: שני אנשים עם סימני שאלה. אדם אחד עם סימנים של הצלפות חזקות בטוסיק ובגב ושני אנשים ששואלים איך ממשיכים.
דוק לבכי של סאבית בסשן יכולות להיות כל מיני משמעויות. לשאלה "איך ממשיכים" צריך לדעתי להתחיל לענות על ידי בירור פשר הבכי הספציפי שלה. |
|
חתולת הלילה |
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
2 ביוני 2005
חתולת הלילה • 2 ביוני 2005
לא אהבתי את התפריט המקורי בשל פומביותו וחלקים מסוימים שבו, ועל כן לא הגבתי קודם.
אחרי הודעת העדכון שלך אני בכל זאת רוצה לומר לך משהו. אני מברכת אותך על האומץ לכתוב מה באמת קרה אני מברכת אותך שהיית שם בשבילה והבנת גם בלי מילות בטחון, ואותה על שהרגישה בטוחה לא להמשיך על פי הציפיות אלא לעצור ולהיות לגמרי היא (אתה לא תאמין כמה אחרות יש שלא עשו את זה והתפרקו אחר כך) ובעיקר- על היותך אדם חושב ותוהה, שלוקח צעד אחד אחורה ומרשה לעצמו לתהות, ולא דוהר קדימה בלי לחשוב כי מצפים ממך להיות דום חסר ספקות והירהורים. יש מקרים בהם מה שמשנה בסשן זה מה אנחנו לוקחים איתנו הלאה, הרבה מעבר למה שהתבצע שם בפועל. זה נראה לי כמו מקרה כזה. |
|