אשמה?

T O M​(שולט) • 5 ביוני 2005

ממה שאני הבנתי מהמילים שלך:

ברגע שאת שולטת על עצמך את מרגישה נוח. גם אם תעשי טעויות את יודעת שהבחירות
היו שלך ורק שלך.
ברגע שמישהו אחר קובע עבורך דברים בנושאים שהם אישיים, אז מקנן בך החשש התמידי
שייתכן שהוא טועה וזה יגרום לנזק מתישהוא.
("הרי למה שבן אדם אחר ידע יותר טוב ממני מה לעשות? אני מכירה את עצמי יותר טוב מכל אחד אחר").
זה עניין של אמון באדם אחר, אמון שהוא מעבר לרמה הרגילה של להאמין בבן אדם כידיד או כחבר.
פה את נותנת אמון שיחליט לגבי דברים אישיים על פי הראייה שלו.
אמון שכזה הוא מאוד קשה להגיע אליו, ועוד יותר להחזיק אותו לאורך זמן.

עוד קצת...

סכיזופרניה של הילדות​(נשלטת) • 5 ביוני 2005

לילה מה שאמרת נשמע לי הגיוני, תודה.
ג'ייק, זה שיש צורך, אני בהחלט מבינה, אבל צורך לא אומר שום דבר, לי יש צורך לעשן, וזה בהחלט דבר מאוד מזיק. וזה עדיין צורך.
אנחנו יצורים מורכבים יש לנו צורך בהרבה דברים, וחלק מהם מזיקים לנו, אנחנו משלבית בתוכנו את הרצון לחיות ואת הרצון למות, ועוד רצונות מגוונים שונים.
זסה שיש לשפחה צורך, וזה שזה נעשה מבחירה שלה, הרי זה בורור לגמריי, השאלה היא אם זה מגיע מתוך צורך חיובי או צורך שלילי.
(צורך שלילי- לעשן, צורך חיובי - לשתות מים. דוגמאוץ מאוד מאוד פשטיניות...)

אם זה מגיע מצורך חיובי, הרי אז זה באמת דבר טוב ולא יכול להזיק באמת, (חוץ מיוצאי מן הכלל)
אבל אם זה מגיע מתוך צורך שלילי, מתוך איזשהו מקום הרסני בנפש (שישי אותו לכולנו, מי פחות ומי יותר) אזי זה מזיק, שוב למעט יוצאים מן הכלל.

טום, הבנת את דבריי פחות או יותר נכון, אבל מה שאני מנסה להגיד הוא יותר כוללני והאישי.
אני חוששת שהאומון הזה, למרות שאפשר להגיע אליו, וכן אני יכולה להבין איך ולמה, הוא מזיק ביסודו, כמו טיפול פסיכולוגי שיוצר אצל המטופל תלות, כך גם אמון מוחלט באדם, אמון שהוא יודע טוב יותר ממך מה נכון לך. זה שקשה להגיע אליו וקשה לשמור אותו לא אומר דבר עליו.
האדם עצמו תמיד ידע יותר טוב מה נכון בשבילו. תמיד. גם אם אותו אדם רוצה שמישהו אחר יכוון אותו, שמישהו אחר ישלוט עליו, עדיין הידע מה נכון בשבילו מצוי אצלו ואך ורק אצלו.
כהשולט מוביל את שפחתו בדרך שגם היא היתה בוחרת, בדרך שבאמת נכונה לה, זה עניין אחד.
אבל כאשר השולט טועה? כאשר הוא חושב שהוא מבין מה נכון לשפחתו אך טועה?
ועל תגידו לי ששולט טוב לא ייגיע לטעויות כאלה, שולט טוב או רע, הוא עדיין אנושי ועדיין לא קורא מחשבות תחושות, ושאר ירקות.
אז מה קורה כשיש טעויות כאלה? אחרי שכבר נוצר קשר של שליטה ואהבה? אחרי שהאמון ניתן?

T O M​(שולט) • 5 ביוני 2005

טעויות קורות, גם מצד שולטים.
מניין החשש שכל טעות עלולה להוביל לנזק נפשי?

סכיזופרניה של הילדות​(נשלטת) • 5 ביוני 2005

לא כל טעות, בוודאי שלא כל טעות. אבל נדמה לי שכמישהי נמצאת בקשר של שליטה מנטאלית היכולת שלה לשפוט עבור עצמה נפגעת מעט, זה לא חייב להיות רע, אבל זה בהחלט יכול להוביל למשהו מזיק מאוד.
כשמתערבים לאדם בחיים האישיים זה יכול להיות מסוכן, אף פעם אי אפשר לדעת, ולפעמים גם הסאבית לא תדע, ותשים לב לזה רק אחרי כמה שנים, או אחרי תקופה.
כשאני אומרת נזק נפשי זה לא בהכרח משהו שדורש התערבות פסיכיאטרית ואישפוז, זה דברים קטנים ומזיקים, מחשבה מגבילה חדשה, תסביך חדש, דברים כאלה.
זה לא רע מאוד, אבל זה לא טוב, בכלל לא טוב.

חוויתי שליטה מנטאלית, זה היה אומנם שונה מאוד ממה שנהוג וזה בהחלט לא יכול לשמש דוגמא, אבל כן היה לי אמון רב מאוד באדם אחר, אמון שהוא אכן יודע מה נכון עבורי.
בהסתכלות לאחור, זה השאיר בי הרבה פצעים פתוחים, לא כל מה שהוא עשה הזיק לי, אבל היו כמה דברים שעשיתי לעצמי בגלל שבחרתי להאמין בו ולא בי, והדברים האלה היו לא נכונים ומזיקים.
השאלה היא אולי, איך אפשר לתת למישהו אמון כה רב מבלי שהאמון בעצמך יפגע?

נוריתE • 6 ביוני 2005

באופו כללי, בכל קשר..
כשמגישים שמשהו לא בסדר צריך לסמוך על החושים ולדבר
אם דיבורים לא עוזרים או ניתקלים בקיר אטום משמע כל העסק היה טעות מיסודו
ואכן מתן אמון מוגזם במישהו והפנמת כל מה שהוא אומר או עושה עלולה לפגום בחוש השיפוט והאמון העצמיים וזה כבר מצב לא בריא שצריך לנסות ולמנוע מראש ולנטרל