DearPrudence
|
לפני 19 שנים •
23 במאי 2005
קראתי הכל
קראתי הכל וכמעט שהגבתי על כל שיר אבל התאפקתי
קראתי הכל, על כל הרטיבות שלכן, וכבר לא שלטתי בכאב בשנאה ביגון בחוסן כבר לא שלטתי בכלום רק ברצון לאהוב אותך שוב בזה אשתדל להיות בכל כוחי חזקה קראתי איך טיפלה בך כשהיית חולה, במזמוזים שהגניבה לך קראתי גם את מה שלא כתבה, עד כמה הייתי מטפלת לא נחוצה קראתי איך כשגמרת קראת שוב ושוב בשמה ונזכרתי איך שקראת בשמי פעם אחת והסברת לי עד כמה זה מיוחד "בואי אליי", את קוראת לה, "תני לי אותך" היא כותבת אני יכולה לראות אותך ואני יכולה לראות את עצמי עומדת שם קפואה בלי רגש הייתי מתקרבת אלייך ומסתכלת בעינייך כדי שתראי איזו חזקה אני שתראי כמה המבט שלי יפה כשהוא לא מתחנן, כשהוא שייך לי ולא של אף אחד אחר שמעתי איך חשקה בך עוד מזמן כשראתה אותנו מתנשקות ונזכרתי בכל הפעמים שהייתה בשבילך כשעוד הייתי איתך בזמנים שלא הייתי וניסיתי להחזיר אותך נזכרת בכל ההודעות שלה פעם ועכשיו זה כל כך ברור נזכרת באותן אושיות קהילתיות שנתנו פעם את ברכתם לאהבתינו צוהלות בגינונים מסורתיים ואומרות עד כמה זכינו נזכרת בנשיקות שלהם על הלחי כשבאתי איתך לארועים הו כן, כמה רואים את אהבתכן הם לא ממש מחבבים אותי כעת בטח היא רוצה לעטוף אותך חזק חזק להגן עלייך מפני המפלצת האובססיבית חסרת הפנים היא תשמור עלייך מפניי, אל תדאגי היא והיא וההוא, כולם ישמרו כי אני עלולה שוב להטריד ואסור להטריד את המלכה שכל כך הרבה אנשים תלויים באהבתה. וטוב שיש רעים וטובים כי אז הטובים יכולים להיות הרבה יותר טובים מוזר לראות את הסרט הזה, מוזרות בלתי נסבלת אני פוחדת לדעת כמה פעמים אתן נפגשות בשבוע כמה פעמים אתן מדברות ביום, כמה זמן אם גם איתה הכל כל כך מדוד, האם גם לה יש עונשים וביטולי פגישות שונאת לראות את ההתרפסות שלה שונאת לראות אותה מגשימה את מה שרצתה בסתר ליבה כשעוד היינו ביחד שונאת את השירים שלה שונאת את ההתמסרות שלה שונאת את הרטיבות שלה שונאת את החגיגות המפוארות שלה שונאת את המברכים שאף פעם לא משתנים שונאת את עצמי על מי שאני, על מי שהייתי שונאת את עצמי כי יודעת עד כמה הייתי קטנה ואפורה. זה לא שיר. אני לא יודעת לכתוב שירים. ונזכרת שוב בשורות שלה "עוד ארבע שעות של לפנטז עד שנרגיש את המגע" היא כותבת כמה שעות אחרי שראתה אותך אבל איתי היה צריך חוקים , חוקים ארורים גבולות מטופשים גבולות מייאשים גבולות מדכאים גבולות משגעים רציתי שתהיה לי אהבה הדדית, בלי חוקים. בלי פירורים. כמעט הצלחתי. נכשלתי. ועכשיו אני לא מדברת איתך, אני מדברת עם אלוהים. אני מבקשת לא לקבל תגובות על מה שכתבתי. ורק ליתר בטחון, כדי לחסוך: תהיי חזקה, תמשיכי הלאה. קבלי חיבוק חם ואוהב. תרעיפי אהבה על אילו שיוכלו לקבל אותה. וכדי לא להקל עם עצמי אכתוב גם: תפסיקי להתקרבן ולהתפלש בכאב. קישטא. זהו, עכשיו לא צריך תגובות. |
|
|
ספל חמאה
|
לפני 19 שנים •
23 במאי 2005
איזו זעקה קורעת, כמה כאב מערער, השיגעון מתפרץ, והלב נחמץ.
את כותבת באופן שלא מניח את הדעת, כלומר -זה מפוצץ את הראש, אי אפשר לעבור בקילק מיד להודעה הבאה, צריך לשבת שנייה בשקט, לתת למילים רגע להתעכל, לתת לנשימה קצת להרגע. נוקב ומקסים. >ספל חמאה מגיבה (יקירה, את לא מחליטה עלי)< |
|
|
זאבה אפורה(אחרת)
|
לפני 19 שנים •
8 ביוני 2005
אפורה זה לא בהכרח רע
הו פרו,
מצטרפת לספל חמאה. לא יכולה שלא להגיב בכלל. נגעת בי חזק. אמנע מקלישאות נוספות. ז. אפורה |
|
|
|
DearPrudence
|
לפני 19 שנים •
8 ביוני 2005
זאבה
תודה. מצד אחד מרגש אותי שנגעתי בך. מצד שני היה ראוי שהשיר הזה יבלע אל תחתית השרשורים מכיוון שלא היה מקום להפגנת שינאה כל כך עזה. ואני כבר לא שונאת.
בבקשה לא להגיב יותר... תודה. |
|
|
| alona. |
לפני 19 שנים •
8 ביוני 2005
גם אני קראתי הכל אבל נורא קשה לי להתאפק ולא להגיב.
את מצפה מצד אחד שיכבדו את הבקשה שלך ולא יגיבו אבל מצד שני את לא מכבדת בקשות של אחרים. את לא באמת אוהבת כי אם היית כזו היית יודעת שצריך לשחרר ולתת ללכת...חוץ מאת עצמך את כנראה לא מסוגלת לראות אף אחת. אולי פשוט עדיף וכדאי להתעלם ממך ומהכתיבה שלך. |
|
|
גוני(לא בעסק)
|
לפני 19 שנים •
8 ביוני 2005
לא צריך להתנפל...
הדברים נכתבו לפני שבועיים והוקפצו
מאז היא התנצלה ובזה הסתיים העניין תני לה צ'אנס יום טוב לכולן 
|
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 19 שנים •
8 ביוני 2005
אין שום צורך בהתקפות או בהתנצלויות.
הדברים נכתבו לפני שבועיים, הרבה מילים זרמו מאז, הרבה רגשות הובעו לטוב ולרע. והגיע הזמן להפסיק. יש ניסיון כן לבנות תקשורת שמבוססת על כבוד הדדי, ואני רואה טעם לפגם בהמשך ההתקפות על DearPrudence, או בהמשך הניסיון לאלץ אותה להתנצל על מה שהיה. היא התנצלה התנצלות מכובדת שהתקבלה על ידי כל מי שנפגעו ממנה ישירות. ודי. אישית אני מבקשת שיונח לה. היא חברה בפורום הזה, ויש לה הזכות המלאה לכתוב בו בלי לחשוש שכל מילה שתכתב על ידה תגרור התקפות. |
|
|
אניגמטית(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
8 ביוני 2005
זהו,
חזון אחרית הימים הגיע. עכשיו אני מרגישה בטוחה ומחכה לאיזה חמור לבן שיעבור בסביבה ויתן לי טרמפ (דקה של תדהמה מתגובתה של אור לדיר פרודנס).
בואו נרגע כבר בנות. הכל בסדר. לנשוםםםםם לנשוףףףף. ואם לא הובן - מסכימה עם כל מילה של אור. |
|
|
| alona. |
לפני 19 שנים •
8 ביוני 2005
טוב, מצטערת לא שמתי לב לתאריך.
סליחה. |
|
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 19 שנים •
8 ביוני 2005
|
|
|