פנטזיות - רק פנטזיות או חלק ממהותנו

פנטזיות - רק פנטזיות או חלק ממהותנו

דני בוי • 8 ביוני 2005

לרובנו אם לא לכולנו יש פנטזיות וחלומות.

הן יכולות להיות מיניות והן יכולות להיות כל דבר אחר בחיים.

בעולם הבדס"מ חלק מפנטזים על אקטים מיניים מסויימים בסשן בנוסף או לחוד מאלמנטים נוספים של שליטה, כאב, השפלה, ביזאר, פטיש כזה או אחר ועוד.

חלק מפנטזים על שליטה וכניעה כדרך חיים 24/7 .

נתייחס נניח לפנטזיות בנושא שליטה כניעה טוטאלית נוסח 24/7.

לא כל פנטזיה אמורה להתממש במציאות או יכולה להתממש מסיבות שונות אינדיבידואליות לכל אחד ואחת, השאלה היא, האם בעצם הפנטזיה של ה- 24/7 מסתתר האני האמיתי שלנו, המהות העצמית ? או שייתכן שזו רק פנטזיה דמיונית שמגרה את הדמיון לא מעבר ? האם יש גבול כמה אפשר לפנטז על זה ובסופו של דבר לא נוכל לעמוד בזה וכן נרצה לממש את הפנטזיה ? האם קיים חשש כי הפנטזיה היא באמת חלק ממי שאנחנו ? האם מימוש הפנטזיה בהכרח תביא אותנו אל הנחלה ותרגיע את נפשנו ונמצא בה אושר ? ובמידה וכן נממש אותה האם כל פעם תוכן הפנטזיה תשתנה ותקצין יותר ויותר? איפה נמצא הגבול, האם זה בריא לנו באמת ?

תודה מראש.

T O M​(שולט) • 9 ביוני 2005

מימוש פנטזיה יביא אושר זמני ולא מעבר לזה.
ברגע שמימשת את הפנטזיה, תבוא פנטזיה אחרת במקומה. כדי להשלים את החסר.
פנטזיות מתחלפות. אתה מחליף את הפנטזיה כדי להשאיר את הריגוש והציפייה. כי פנטזיה
שהגשמת אותה היא כבר לא פנטזיה. אם במקרה תחלוף שוב בראשך זה יהיה בגדר "הנאה" בלבד.
ולא "פנטזיה".


הפנטזיה היא לא "הדבר" ולא מהות קיומינו.
התחושה היא לפעמים כזו רק בגלל שהמעשה הוא משהו בלתי מושג שמפנטזים עליו וחושקים בו.
וככל שעובר הזמן אתה מרשה לעצמך ללכת קדימה עם הרעיון ולשחק איתו(רק בפנטזיה).
אתה משתעשע עם הרעיון כל כך הרבה זמן עד שפשוט מדגדג לך לבצע אותו, ולו רק בשביל לדעת איך זה ייצא.


לפנטזיות אין גבול. למציאות יש.
יש פנטזיות שצריכות להישאר בפנטזיה כי שם מקומן.
פנטזיה אשר אתה יודע שלא תוכל לעמוד בה או לממש אותה בתקופה זאת של החיים. שאתה
עוד לא מוכן לה נפשית או שאתה יודע שאין לך את הידע הדרוש להגשמתה ואתה צריך לחכות.
או לחילופין פנטזיה שנחשבת לא מוסרית ומצריכה פגיעה באנשים עד כדי נזק בלתי הפיך או אי
התחשבות באנשים(כמו למשל סירובם לממש זאת איתך והפעלת כוח בניגוד לרצונם.
גם הצד הנשלט יכול להפעיל כוח לא מוסרי למימוש רצונותיו).


הפנטזיה והמציאות הן כידוע שתי עולמות שונים, עם חוקים אחרים.
להוציא את הרעיון מהפנטזיה למציאות כרוך במגבלות כלשהן, בהתאם למציאות.
ועל האדם להכיר ולקבל בהבנה את המגבלות האלה כמשהו הכרחי.
זה ימנע ממנו להתאכזב שלא לצורך.


אפשר לדמות את הפנטזיה והמציאות כתסריט ובימוי.
התסריט הוא הפנטזיה והבימוי הוא המציאות.
התסריטאי כותב סיפור,במסגרתו הוא מכניס את כל מה שהוא רוצה ואת כל הרעיון כולו.
הבמאי מקבל את התסריט ומוריד את הקטעים שלא יתאימו לסרט מסיבות כלשהן.
כי הרי לבימוי יש חוקים שונים מתסריטאות. זה עובד אחרת וזה נראה אחרת.


עדיף לפני הגשמת הפנטזיה לבדוק את עצמך האם אתה מוכן נפשית לזה ובאמת רוצה בכך,
האם אתה ממש סומך עליה?
ככל שהפנטזיה מורכבת יותר כך גם ההכנה הנפשית והאמון בבן/בת הזוג.


חשוב מאוד גם לדעת להסביר טוב לבת הזוג שלך את הפנטזיה.
מעבר למילים(שהם רק מילים) צריך להעביר את התחושה ואת האוירה בפנטזיה.
מעבר לצד הטכני של העניין...איך היית רוצה להרגיש ומה בדיוק מגרה אותך מזה, עד
הפרטים הקטנים. הפרטים הקטנים הם לרוב אלה שעושים את ההבדל בין הצלחה לאכזבה.
(זה לפעמים לוקח זמן להבין ולהרגיש את כל התמונה ויש להתאזר בסבלנות).


ככל שבת זוגתך תבין יותר טוב את הפנטזיה שלך, תכיר את הרגשות המתחוללים בך כשאתה
מפנטז על זה או כמו שאומרים "תיכנס לראש שלך", כך הפנטזיה תצא טובה יותר.
עבורה ועבורך.

"האם זה בריא?" שאלת.
כל עוד אתה מכיר ומודע למגבלותיך(או השולטת מודעת להם) אז כן.
בהחלט בריא ואף מומלץ להגשים פנטזיות.
וכל עוד זה משהו שלא פוגע באדם בניגוד לרצונו כמובן.