ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רחמים

ana
ana
לפני 19 שנים • 12 ביוני 2005
ana • 12 ביוני 2005
המילה רחמים לדעתי באה מהמילה רחם
כשמרחמים על מישהו צריך "להכניס אותו לרחם" לערסל אותו בחום ובאהבה ובכיף גם לעטוף אותו ולהגן עליו עד שיירגע ויתחזק.
היא מילה מפחידה אף אחד לא רוצה להגיע למצב הפגיע הזה שירחמו עליו למרות שזה יכול להיות מאוד נעים שמרחמים עלייך כמו שצריך. מי שמגיע לזה באופן קבוע ודי תדיר צריך הרבה עזרה ולא תמיד יש בנמצא אנשים מספיק חזקים שיכולים לעזור לו או שכבר לא מסוגלים יותר לרחם עליו.
אם לא מסוגלים לרחם יותר או בכלל אפשר להאטם. להמנע מהאדם או יש כאלו ששונאים אותו שהוא גורם להם לתחושות כאלו ומקטרגים עליו
רחמים זה תחושה מאוד קשה והרבה פעמים מייאשת כי רוצים שייגרם אצל האדם שינוי או שיעבור את התקופה הקשה ולא תמיד מצליחים לעזור ומרגישים תסכול ועייפות ורוע. בגלל זה קיימת קהילייה ואנשים נוספים שהנטל והזכות יתחלקו ביניהם. תמיכה ומילה טובה, צחוקים ושיתוף מצטברים יחדיו לרחמים של שמיים
nephele​(אחרת)
לפני 19 שנים • 13 ביוני 2005

Re: רחמים

nephele​(אחרת) • 13 ביוני 2005
מקמרפי כתב/ה:
האם צריך לרחם על סאבית שעברה התעללות מצד הדום שלה, או שמא הייתה זו אשמתה שלא ברחה ממנו עם סימן האזהרה הראשון וזהו המחיר שעליה לשלם על טיפשותה וחוסר הזהירות שלה?


לדעתי השאלה היא, מה התועלת שבהפגנת רחמים (חמלה, יוסי , תקראו לזה איך שתרצו...) כלפי אותה הסאבית.

אם יש דרך לעזור לה להגיע למצב שבו לא תחזור על טעותה, אחלה. מעבר לזה, לא יודעת מה הרחמים יכולים להועיל לה (גם אם זו כן היתה אשמתה בעיני המרחם הפוטנציאלי).

דבר אחד בטוח, להגיד לה, מה את מתבכיינת? זו היתה אשמתך, לא הייתי אומרת לה. גם אם כן הייתי מרגישה ככה, נשמה או לא נשמה.

נפילי.
עינבר
לפני 19 שנים • 5 בנוב׳ 2005
עינבר • 5 בנוב׳ 2005
...
תאיר​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 5 בנוב׳ 2005
תאיר​(נשלטת) • 5 בנוב׳ 2005
הו, שרשור שירד לו אל תהום הנשיה חוזר ומתגלגל בדיוק בזמן הנכון. צירוף מקרים או השגחה עליונה?

והשיעור של היום - לא לסמוך על אנשים שמגבבים ממבו ג'מבו על מנת לגרום לך לחשוב שיש בידם איזו חכמה עליונה שהם לא מסוגלים להסביר. לא לסמוך על מי שבמקום לעזור מנסה לגרום לך להרגיש אשמה על צרותיך כשבדרך כלל הפתרון שהוא מציע לאשמה כרוך בהוצאת כספים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3163291,00.html
Tame
לפני 19 שנים • 5 בנוב׳ 2005
Tame • 5 בנוב׳ 2005
אכן כתבה מאוד מטרידה,

אבל למה דווקא בשרשור הזה?
גלתיאה
לפני 19 שנים • 5 בנוב׳ 2005
גלתיאה • 5 בנוב׳ 2005
Tame כתב/ה:
אכן כתבה מאוד מטרידה,

אבל למה דווקא בשרשור הזה?



............ icon_idea.gif
Tame
לפני 19 שנים • 5 בנוב׳ 2005
Tame • 5 בנוב׳ 2005
גלתיאה כתב/ה:
Tame כתב/ה:
אכן כתבה מאוד מטרידה,

אבל למה דווקא בשרשור הזה?



............ icon_idea.gif


icon_question.gif
Yosefus​(שולט)
לפני 19 שנים • 5 בנוב׳ 2005

חזר מתהומות הנשיה

Yosefus​(שולט) • 5 בנוב׳ 2005
כדי לזכות בפרס השרשור הזוי ?
Adonasuy​(שולט)
לפני 19 שנים • 6 בנוב׳ 2005

הגיגים משלי-

Adonasuy​(שולט) • 6 בנוב׳ 2005
על פי ההגדרות המקובלות ,המונח סאדיזם מתאר הפקת הנאה מגרימת סבל לזולת. מבחינה רפואית מוגדר הסאדיזם כפאראפיליה (התנהגות מינית שאינה בנורמה) שהגדרתה :"ריגוש מיני שנגרם כתוצאה מגרימת כאב לזולת או מעצם מחשבה על גרימת כאב למישהו אחר".
אנשי המקצוע מתחומי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה מבחינים בין התנהגות (פרקטיקה) מינית סדיסטית לבין קווי אישיות סאדיסטיים הקיימים בהפרעות אישיות שונות, שיכולות להופיע בגיל צעיר, בעיקר בצורה של התאכזרות לבעלי חיים.
על פי אותן הגדרות מקצועיות-מזוכיזם הוא הלך נפש שבו האדם צריך לסבול כאב והשפלה על מנת להגיע לגירוי מיני ולאורגזמה.
החברה נותנת הרחבה להגדרות הנ"ל, גם בהקשר הלא מיני, לאנשים שמפיקים הנאה כל שהיא מסבל כאב והשפלה.
ככלל, היחס החיצוני לסאדו –מזוכיזם הוא כלנכות רגשית, על רצף אוטיסטי כלשהו שגורם לסאדיסט להתייחס לסובבים אותו כאל כלי לסיפוק צרכיו, בלי התחשבות בצרכיהם.
אם קוראים את הספרות שהשאירו אחריהם כותבים סאדו-מזוכיסטיים, מוצאים שם ביטויי SSC מועטים מאוד, אם בכלל. "מאה הימים של סדום", למשל, של דה- סאד, מלא בתאורי רציחות ועינויים שונים ומשונים שלא היו עוברים סף שפיות כלשהו (ואכן, המרקיז בילה את ימיו בבית המשוגעים שרנטון ושם גם סיים אותם. לא לרחם עליו- רוב עמיתיו ה"שפויים" לתארי אצולה איבדו את הראש על הגליוטינה).
כאן נשאלת השאלה- האם אקט של רחמים כלפי שפחה / סאבית / בתזוגו של דום סאדיסט שנכנסה למערכת יחסים כזו בעיניים פקוחות ומתוך ידיעה בוגרת שבן זוגה הוא סאדיסט, על כל המשמעויות החבויות במילה הזו, אינו מנוגד למהות הסאדיזם?
את הרגשות שלי והתשובה שלי אשאיר בינתיים לעצמי.