מונוגמיה - האם פסה מן העולם ?

Succubus​(אחרת) • 13 ביוני 2005

מעניין שזאת החוויה שלך, כי החוויה שלי, כמישהי לא מונוגמית, היא בדיוק הפוכה. יותר מדי מונוגמיה יש בעולם, ויותר מדי קשה למצוא בני זוג לא מונוגמיים.
מעולם לא הייתי במערכת יחסים מונוגמית, וכל עוד זה תלוי בי, אני גם לעולם לא אהיה. וממש קשה למצוא גברים מתאימים.
הקטע הבאמת עצוב הוא שאותם גברים שמתעקשים נוראות על מונוגמיה, הרבה פעמים אחר כך מתגלים ככאלה שדווקא אין להם יותר מדי בעייה עם לבגוד בבת הזוג שלהם. אז למה המונוגמיה? כי אין להם בעייה עם לזיין אחרות, אבל יש להם המון בעייה עם זה שבת הזוג שלהם תזדיין עם אחרים. אז עדיף שרשמית לא יהיה דבר כזה.
ושלא יתפרש מדבריי, חלילה, שכל הגברים הם כאלה! יש גברים מונוגמיים אמיתיים. לטעמי, יותר מדי, אפילו. אבל כמו שקשה למצוא כל דבר דווקא כשמחפשים אותו, גם את זה קשה. הרי זה רק טבעי שאם את מחפשת גבוהים, יבואו לך נמוכים, ואם את מחפשת נמוכים דווקא, יבואו לך גבוהים. לא ככה?

T O M​(שולט) • 13 ביוני 2005

מסכים עם בטי.
ומסכים גם עם עינב וירמי קפלן
אני אאמץ את המשפט הזה.




נ.ב:
בסיטואציות כאלה ההבדל בין טוב לרע יכוול להיות דק מאוד.

עינב​(אחרת) • 13 ביוני 2005

מרגש אותי לקרוא את שמי יחד עם שמו של ירמי קפלן... .רררר.....

T O M​(שולט) • 13 ביוני 2005

את מוזמנת לכתוב בשירשור הזה מה עוד מרגש אותך...

scorpio king​(שולט) • 13 ביוני 2005

נפילי לדעתי את מונעת מעצמך משהו טוב עכשיו, מתוך פחד להתאכזב בעתיד ואולי זה חבל.

זה טוב שהוא היה כנה איתך מלכתחילה כדי שלא יהיו לך ציפיות לא נכונות אבל לדעתי התקווה שלך לשנות אותו היא תקוות שווא. ככה זה ברוב המקרים. הבן אדם היחיד שאת יכולה לשנות הוא את עצמך, אם את רוצה ולהתאים את עצמך לסיטואציה או פשוט לא להיות בסיטואציה הזו מראש.

למרבה צערך זה לא שהמונוגומיות פסה לה מן העולם. היא גם מעולם לא ממש הייתה שם, למרות שיש כאלו שהיו מעדיפים להשלות את עצמם שכן.
זה יותר התפתח לכדי סוג של ברירת מחדל חברתית ולא משהו שהיה קיים באמת איי פעם רגשית.

השאלה היותר חשובה לדעתי היא איך את מרגישה כשאת איתו מאשר רגשות הקנאה כשאת לא איתו.
בכל מקרה הרי אין ביטחון בחיים. גם אם הוא היה אומר שהוא מלך המונוגמים כבר היו דברים מעולם כמו שכולנו יודעים.

עדיף לדעתי לרצות משהו בגלל מה שיש בו ולא לדחות אותו בגלל מה שאין בו, אלא אם האין עולה על היש וממה שכתבת זה ממש לא נשמע כך.....

לך נשאר רק לבחור

ים_yam​(לא בעסק) • 13 ביוני 2005

נפילי יקרה...
פעם הייתי מאלו שנעלבו אם היו מציעים להם לצרף מישהי/ו, "מה? אני לא מספיקה?"
ורק בשנתיים האחרונות נפתחתי בהדרגה לכך שיש מקום לגיוון בתוך זוגיות.
אני לא מאמינה שמונוגמית היא בלתי אפשרית, ולא שכולם בוגדים, כל אחד יודע ומרגיש מה נכון לו בפרק זה של חייו.
לכל זוג יש את האפשרות לבחור מה נכון לו, האם לצרף אנשים אחרים כשנמצאים יחד? האם לגוון כל אחד לחוד? האם לצרף רק לשעשועי טיזינג או סשנים אבל לא לסקס מלא? האם רק להציץ?
יש מיליון ואחת אופציות לכל מי שיצירתי ופתוח.
ואם את מרגישה שזה האדם שאת מרגישה רצון להיות איתו לנצח... אז אולי יחד תמצאו את הדרך שלכם, שתתאים לשניכם, ותמיד אפשר לשנות מסלול תוך ניסוי וטעיה עד שתגיעו למקום שטוב לשניכם בו או שבמקרה הגרוע מכל - תפרדו ואיש איש ימשיך לדרכו.
בכל מקרה - מאחלת לך הצלחה והמון אהבה

Tame • 13 ביוני 2005

לדעתי כדאי לך להציב את המונוגמיה כתנאי.
מראש אין לך מה להפסיד כי מראש את יודעת שלא תוכלי לקבל קשר פוליגמי (ואין שום סיבה שתקבלי קשר כזה, זה יכול להוביל לכאב רב מידי במקרה שתיקשרי אליו רגשית).

עכשיו, אם הוא יסכים מראש על מערכת יחסים מונוגמית איתך - הרווחת.
אם לא - תדעי שבכל מקרה המצב היה מגיע לזה בסופו של דבר ואולי רק אחרי שבשבילך זה היה מאוחר מידי לסגת.

ולסיכום. אם את לא חשובה לו מספיק בכדי שיוותר על נשים אחרות. אזי קשר ביניכם נידון מראש לכישלון (גם אם הוא לא ימצא הזדמנויות פוליגמיות במהלכו) משום שיש כאן הודאה מראש שאת אינך מספיקה.

מקווה שעזרתי קצת.

זרה מוכרת • 13 ביוני 2005

Tame יקר,

כמי שבעבר דגלה במונוגמיות בלבד, והיום ממש לא
מה שאתה כותב כאן הוא האבסורד בהתגלמותו. (לא אישית כמובן)

איך אפשר לבוא לבן אדם שמראש מצהיר על עצמו כפוליגמי ולהציב לו מונוגמיות כתנאי בסיסי לקשר ? שהרי זה ברור שגם אם יסכים לכך כרגע... במבחן הזמן זה לא יחזיק מעמד.

אז אם בן אדם כבר כן איתך מספיק בכדי להצהיר מי ומה הוא - ההחלטה של הצד השני היא אם להיכנס לקשר שכזה או שלא.

ואיך בדיוק אם הוא לא מוכן לוותר על אחרות זה אומר שהיא לא חשובה לא מספיק? אם אפילו לפני שהכיר אותה הצהיר על היותו פוליגמי?

אני אישית...לא מאמינה שאדם כן עם עצמו יכול לשנות את עצמו לאורך זמן למען מישהו אחר.
אם הדברים לא באים ממך... הם לא ישרדו.

בתנאים שאתה הצבת כאן..אתה מכניס את עצמך (או כל אחד אחר שיכנס לסיטואציה הזו) מראש לקשר שנועד לכישלון.
ואז... זה כאב לב אמיתי.



זרונת

Tame • 13 ביוני 2005

זרה מוכרת.
אם פוליגמיה לבחור היא כורח המציאות והוא לא יתפשר עליה, גם לא בשביל אהבה, אז אכן, לא כדאי למישהי הדוגלת במונוגמיה להיכנס לקשר איתו.
אם הוא מוכן להתפשר על הפוליגמיה אז אולי זה יכול להצליח ואולי הוא יצליח למצוא בה מספיק בשביל שלא יצטרך נשים אחרות.

מה שכן, זהו בדיוק התנאי שבחור מציב לנפילי - היא דוגלת במונוגמיה (וזה מתוך ניסיון וכאב עבר כפי שהיא תיארה) והוא אומר שאם היא רוצה קשר אז זה מוכרח להיות פוליגמי (אם לה אסור להציב את התנאי אז למה לו מותר?). אם כן אם את לא חושבת שמי שדוגל בפוליגמיה צריך להתפשר אז אני מניח שלא תציעי גם למי שדוגל במונוגמיה להתפשר. מכאן יוצא שלקשר ביניהם אין שום סיכוי...
ואולי זה נכון... אבל לא תמיד הלב מוכן לקבל את זה...

לטעמי (ואולי אני טועה אבל זו דעתי האישית) הרבה יותר קל להתפשר על פוליגמיה מאשר על מונוגמיה, במיוחד כשמעורבים רגשות חזקים שקושרים שני אנשים יחדיו.
אם אין רגשות חזקים מספיק אז אולי באמת הלב יסכים לקבל את מה שהראש אומר...

כמו כל דבר אחר בבדסמ

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 13 ביוני 2005

לדעתי, השאלה החשובה איננה האם יש אנשים שמחפשים מערכת יחסים מונוגמית או מאמינים בה.

הרי גם אם כולם היו פוליגמיים מוצהרים בחברה שלנו, ייתכן שאת היית מחפשת את הסוטה היחיד בציון שמעונין לחיות איך.

השאלה היא מה חשוב לך? מה גורם לך להרגיש טוב, נהדר, להיות שקטה ובטוחה באהבה שלכם?

[ ולגבי מונוגמיה, אהבה, קנאה, רכושנות ונישואין - כאן יש הרבה מאד תכנות חברתי, שלדעתי שווה ורצוי לבחון.
מגיל מאד צעיר מוכרים לנו שבאהבה מתקיימת כלכלה של מחסור.
או שיש לך אהבה, או שאין לך.
שיש אנשים שיגנבו את האהבה שלך, כי הם לא יכולים למצוא אהבה משלהם.
שהמודל היחיד הוא של גבר אחד אישה אחת, ביחד לכל החיים.
שקוראים זה את המחשבות של זו.
ורצוי גם שיגמרו ביחד, באותה שניה.
שבאהבה אי אפשר להתחלק.
(אה, אבל לעומת זאת הורים כן יכולים לחלק את האהבה שלהם לילדים שלהם מבלי שיהיה מחסור)

ומה אם כל זה יכול גם להיות אחרת?

בעיני, היפה בבדסמ הוא שהשותפים לו יכולים להגדיר את המציאות שלהם, בלי מחויבות למקובל בחברה.

מה הפנטזיה שלך באהבה? ]