scorpio king(שולט) |
לפני 19 שנים •
13 ביוני 2005
מסע הצלב של ביל....
לפני 19 שנים •
13 ביוני 2005
scorpio king(שולט) • 13 ביוני 2005
ביל אני קורא את מה שכתבת כאן ובשירשורים אחרים ולא ממש ברור לי מה אתה רוצה....
סלח לי שאני אומר לך את זה אבל עם כל הכבוד מתגנב לליבי חשש קל שאתה פשוט נודניק. (וסליחה מראש אם אני קצת לא כל כך מנומס אבל לא מצאתי מילה אחרת) עד כדי כך שאפילו יש לך בעיות עם בחירת הכותרת למאמר. תחשוב טוב למה המאמר מכעיס אותך .אם תרצה אני אכתוב לך תגובה לכך יותר מאוחר אבל תבין דבר אחד, המאמר מיועד למי שבוחר מרצונו בבדסמ ורואה בו דבר חיובי. הוא לא מיועד לכולם ויכול להיות שאפילו לא לך ולכן לא ברור לי מה מרגיז אותך כל כך. ג'יי ויסמן אגב כבר כתב כמה ספרי בדסמ בחייו שיש האומרים שהם לא רעים בכלל (למרות שאישית טרם הספיקותי......) כך שהאיש יודע לפחות דבר אחד או שניים על מה שהוא מדבר. מכיוון שהמאמרים שלו כמו הספרים מיועדים מלכתחילה למי שיש לו עניין ספציפי בנושא והם לא למיטב הידוע לי עדיין לא מחולקים חינם או נשלחים סתם כך לאנשים תמימים לא ברור על איזה תעמולה אתה מדבר. הערה לעצם הכתוב אגב... וייסמן הוא אמריקאי ומאמריו נכתבים על רקע התרבות ההיא ולכן הדגשים והרגישויות הם שונים ולפעמים קצת משונים אבל זה לא משנה את עיקרי דבריו ולכך יש בעיקר לשים לב. משום מה גם אתה בוחר להקצין דברים כאילו בדסמ היא או התעללות או עבודת קודש. זה כמובן לא זה ולא זה. וייסמן לא צריך לפרט את הגדרתו האולטימטיבית למהו משחק בדסמ כי אין כזה דבר. אתה מחפש במאמר את הבלתי אפשרי. משחק בדסמ הוא כל מה שאנשים רואים בו משחק בדסמ. השאלה היא ועל כך מנסה לענות המאמר היא לדעת להבדיל מתי אותו משחק הוא בדסמ ומתי הוא התעללות. כוס התה של האחד הוא הרעל של האחר וזו כל התורה על רגל אחת. הרבה דברים שלי עושים טוב יגרמו לתגובות הפוכות אצל אחרים ולהיפך. השאלה החשובה באמת היא לא מה ההגדרה האולטימטיבית למשחק בדסמ אלא במישור האישי לגמרי, מה בדסמ עושה לך? אם זה עושה לך טוב זה בדסמ, אם לא אז זו התעללות. גם אגרוף וג'ודו אגב הם סוג של משחק. כשזה בזירה והכללים ברורים לכולם וכולם יודעים למה לצפות ועושים את זה מרצונם החופשי אז כולם נהנים. אבל אם יתקיפו אותך ברחוב סתם כך באגרופים או יפילו אותך לריצפה הרי לא תחשוב שזה ספורט . וגם כשקורים כאלו מקרים מצערים ומישהו יבחר לנצל את ידיעותיו בג'ודו כדי לתקוף מישהו הרי לא תחשוב שזה הופך את הג'ודו להתעללות . במובן הזה בדסמ לא שונה בהרבה. |
|
עינבר |
לפני 19 שנים •
17 באוק׳ 2005
Re: מה בין סאדו-מזוכיזם והתעללות - נקודת התנסות אישית
לפני 19 שנים •
17 באוק׳ 2005
עינבר • 17 באוק׳ 2005
1. משחק סאדו-מזוכיסטי הוא תמיד בהסכמה (על פי הגדרת ההסכמה בסוף התרגום .) התעללות אינה בהסכמה.
2. שחקנים סאדו-מזוכיזם מתכננים את פעילויותיהם על מנת להפחית למינימום את סכנת הפגיעה ברווחתם הגופנית והנפשית. מעולם לא הייתי שותפה לתכנון הסשנים, אפילו ברמת המידע הבסיסית, הוא לא ברר מה אני מרגישה מול האקטים השונים, מתי טוב לי ומתי רע לי. 3. מתקיים משא ומתן מקדים במשחק סאדו-מאזוכיזם ומגיעים להסכמות. אין הדבר כך בהתעללות. מעולם לא הייתה לי הזדמנות להשפיע על מה שיקרה, יכולתי להיות שם או לא. 4. משחק סאדו-מזוכיסטי יכול להעצים את מערכת היחסים בין המשתתפים. ההתעללות לא יכולה לעשות זאת. היה בנינו שילוב של משחקי סאדו שהעצימו את מערכת היחסים והתעללות שהרסה אותה. 5. משחק סאדו-מזוכיסטי יכול להיות משוחק בנוכחות אנשים תומכים, אפילו במסיבות הנערכות למטרה זו. התעללות דורשת בידוד וסודיות. מאז שהכרנו, מצאתי את עצמי מתבודדת מהעולם החיצון, לא הבנתי למה. 6. למשחק סאדו-מזוכיסטי חוקים אחראיים ומוסכמים. להתעללות אין חוקים שכאלו. 7. המשחק הסאדו-מזוכיסטי יכול להיות מבוקש ורצוי עד מאוד על ידי הנשלט. אף אחד לא מבקש לעבור התעללות, למרות שאנשים בעלי נטיות להרס עצמי עלולים לעתים לנסות לעורר אותה. ביקשתי משחקי סאדו ויחסי שליטה וקיבלתי התעללות. 8. סאדו-מזוכיזם מבוצע בהסכמה למטרות ההנאה הארוטית ו/או לצמיחה אישית של שני או כל המשתתפים. התעללות לא. היה בנינו שילוב של משחקי סאדו שגרם לי הנאה וצמיחה אישית והתעללות שרצחה את נפשי. 9. משחק סאדו-מזוכיסטי יכול להיפסק באופן מיידי, בכל רגע ומכל סיבה שהיא כשהנשלט משתמש במילת הביטחון. הקורבן אינו יכול להפסיק את המתעלל בו בדרך זו. יכולתי למנוע סשן, יכולתי להפרד ממנו, אבל לא יכולתי למנוע ממנו להתעלל בי 10. במשחק סאדו-מזוכיסטי, הדומיננט תמיד שומר על רגשותיו תחת שליטה. רגשותיו של המתעלל יצאו משליטה. הוא לא הצליח לשמור את רגשותיו ופעולותיו תחת שליטה ... אותות אזהרה: ככל שמתקיימים יותר מהסימנים הבאים במערכת היחסים שלך, כך סביר להניח שהיא כבר כוללת התעללות או שתהפוך לכזו. מאילה אותו התעלמתי ? 1. שימוש מופרז באלכוהול או בסמים. 2. בידוד, קשר הולך ופוחת עם בני משפחה או חברים. 3. פגיעה מילולית, שלא הסכימו עליה מראש, המתרחשת על בסיס תכוף ולא נוח, בפרט כשהיא אינה מאוזנת על ידי הרבה תמיכה וחיבה. 4. סטירות שבאו מכעס ולא מתשוקה. 5. העדר איזון של אפטר קר, דאגה , אחריות, אכפתיות מול אקטים של שליטה פיזית ומנטאלית. המתעלל שלי אינו בהכרח חלש או זדוני, אולם הוא לא ת כי ההתנהגות המתעללת שלו פוגעת בי ובמערכות היחסים שלנו. המתעלל שלי מעולם לא הבין באמת את האחריות שלו ולא התמודד עד הסוף. |
|
ילדונת - |
לפני 19 שנים •
18 באוק׳ 2005
לפני 19 שנים •
18 באוק׳ 2005
ילדונת - • 18 באוק׳ 2005
חשוב לשים לב לסימני האזהרה , אחרת זה פשוט לא יעבוד
|
|
ערגה |
לפני 18 שנים •
30 בדצמ׳ 2005
לפני 18 שנים •
30 בדצמ׳ 2005
ערגה • 30 בדצמ׳ 2005
אני שמחה שדן קפ היה כאן והוסיף את המאמר. הוא עדיין רלוונטי וחשוב ויחד עם זאת אינו עומד בפני עצמו, יש לקרוא עוד הרבה כדי להכיר את העולם המיוחד הזה שלנו.
ענבר, את כותבת בזמן עבר, את השתחררת מההתעללות הזו? (כולי תקווה שכן) היות ואנחנו חייבות לשמור את הכוח לעצור אותה בידינו, אין מציאות אחרת אפשרית ובריאה (והאמיני לי שידעתי תקופות בהן רציתי לוותר על כל השליטה באופן טוטאלי). אני מצטרפת לתגובתו של scorpio king לביל. את המאמר מן הסתם קראתי כמה פעמים . כל משפט בעולם (כמעט) אפשר לקחת ולסלף לכיוונים הפוכים ביותר אם זה קשה לנו מדי לשמוע, אם האמת כואבת והמראה מול עינינו חדה מדי. קל לבטל את הכתוב במאמר בטענה כי "הכל נתון לפרשנויות והכותב לא מפרט ומתחמק" ולעומת זאת קשה יותר ללכת לקרוא ולהבין את ההגדרות הגנריות המקובלות ולהבין כי כותב מאמר שמעוניין שגם יקראו אותו, לא יכול להתחיל להמציא את כל הגלגלים מחדש ויכול להתבסס על רעיונות איתנים קיימים ומהם להמשיך. כן יש משחק סאדו-מאזוכיסטי, ולו פרשנויות טעמים וגוונים שונים, ובכל זאת יש דבר אחד משותף בין כל סוגי משחקי הסאדו-מאזוכיזם, הם בהסכמה ! מידת המעורבות, הדיבור והתכנון משתנה בין הזוגות השונים. הייתי בעבר עם מי שדאג לתכנן כל פרט ופרט איתי ובזה הוציא את כל ההנאה שלי כנשלטת מהסשן, היה מי שלא אמר כלום והפתיע בכל הכיוונים, היה מי שהכריח אותי לבחור ומרר את חיי (ואהב כל שניה מזה) בעצם העניין - וכולם כולם ידעו "בגדול" ממה אני פוחדת, מה קשה לי מאוד ומה אני רוצה יותר מכל וידעו גם למנוע זאת ממני אם חפצו בכך. מילת הביטחון חיונית גם אם אין כל שותפות בתכנון וכך היא מגנה מהתעללות. זה המנגנון בו הנשלט מעורב ויכול להצביע על הגבולות שלו. אני נשלטת, אני שונאת להשתמש במילת ביטחון ואספוג המון לפי שאעשה זאת, אולם אני אדם, בשר ודם, ואין אף אדם בעולם (לצערי הרב) שיכול באמת לקרוא את מחשבותי ולחוש את שמוחי יודע ולדעת לבד... אין ברירה, זהו הדבר המאפשר את קיום הקשר הזה !! |
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} |
לפני 18 שנים •
31 בדצמ׳ 2005
ברוכה השבה, ערגה
לפני 18 שנים •
31 בדצמ׳ 2005
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} • 31 בדצמ׳ 2005
שמח שהצטרפת!!!
|
|
עכבר(מתחלף){Yaara-g} |
לפני 18 שנים •
19 באפר׳ 2006
אני מסכים עם ביל
לפני 18 שנים •
19 באפר׳ 2006
עכבר(מתחלף){Yaara-g} • 19 באפר׳ 2006
אני די מסכים עם ביל. ההבדל בין בסדמ להתעללות דק מאוד, כמעט לא קיים. נכון, יש הסכמה באחד ובשני אין. אבל אם ההסכמה היא לא על דברים ספציפיים... יקרו דברים שאולי לא תהנה מהם, ואולי יכאבו לך מאוד. לא? אולי לא אמרת את מילת הקסם כי הסקרנות גברה עליך ועכשיו אתה בוכה באמבטיה..
נראה לי שבסדמ זה עולם עם המון גוונים אפורים. איך משהו יכול להיות שחור או לבן נקי כשאנחנו מדברים על אנשים שנעים להם שכשלא נעים להם? אנשים שכואב להם כשלא מכאיבים להם? עולם שבו שולטים במישהו עם כסף כדי שהוא ישלוט בך עם שוט? יכול להיות שאני פשוט לא מנוסה מספיק בבדסמ או בכלל בחיים (?), אבל נדמה לי שכאן כל הדברים מתערבבים. כל השחור עם כל הלבן... . אולי לפעמים זה ברור שלא יתעללו בך, אולי לפעמים יש רשת ביטחון חזקה ומוצקה, אבל בטח יש המון מקרים שאתה מהמר, ואולי כן יפגעו בך מאוד בצורה שלא רצית להפגע. אממ.. צריך להיזהר בכלל בחיים, משהו מסריח כאן.. |
|
עכבר(מתחלף){Yaara-g} |
לפני 18 שנים •
19 באפר׳ 2006
לפני 18 שנים •
19 באפר׳ 2006
עכבר(מתחלף){Yaara-g} • 19 באפר׳ 2006
רציתי להוסיף, כי זה לא ברור, שאני ממש לא בעד הרוע... ואני כן רוצה עולם שבו דברים נוראיים כאלו לא קורים...
|
|
ערגה |
לפני 18 שנים •
19 באפר׳ 2006
כמה מילים לעכבר (שולט)...
לפני 18 שנים •
19 באפר׳ 2006
ערגה • 19 באפר׳ 2006
כתבת מספר דברים שמביאים אותי לא להסכים אתך מאוד:
כתבת - "[ההבדל בין בסדמ להתעללות דק מאוד, כמעט לא קיים. נכון, יש הסכמה באחד ובשני אין." אתה טועה, ההבדל הוא עצום כשמישהו טורח ובודק מהו בדסמ באמת. ההסכמה היא הבדל ענק ולכן זהו עיקרון כה חשוב. הוא הבסיס לבדסמ ! הוא לא הבדל דק, הוא חד וברור ומבוסס על ההסכמה והוא דק למי שמחפש תירוצים או לא למד. ומי שמתעסק בבדסמ כהימור וזורק עצמו למים בלי לחשוב ולקרוא ולהשקיע עלול להסתכן מאוד וזה יחצה את הגבול הברור. כתבת - "אבל אם ההסכמה היא לא על דברים ספציפיים... יקרו דברים שאולי לא תהנה מהם, ואולי יכאבו לך מאוד." זו הסיבה שיש צורך לעבוד חזק על תקשורת בין האנשים העוסקים בבדסמ. כדי שאפשר יהיה למצוא דרכים להביע ולדבר ולספר ולחשוב יחד לפני שזורקים את החיים והגוף והנשמה לתהום מסוכנת. יש צ'ק ליסט ויש מילות ביטחון וחשוב להגדיר גבולות (גם אם זה מביך או קשה לדבר על הדברים), כל אלו הם מנגנונים הבנויים על מנת לשמור על הפועלים בעניין. כתבת - "נראה לי שבסדמ זה עולם עם המון גוונים אפורים." אתה מכיר עולם שהוא נקי שחור ולבן? אולי עולם של ילדים. ברגע שמתבגרים חייבים להבין שיש דקויות וסובייקטיביות והמוני גוונים. זה נכון לגבי בני אנוש באשר הם, וניליים, בדסמים, הומוסקסואליים ואוהבי שוקולד באשר הם! כתבת - "איך משהו יכול להיות שחור או לבן נקי כשאנחנו מדברים על אנשים שנעים להם שכשלא נעים להם? אנשים שכואב להם כשלא מכאיבים להם?". איך הגעת למסקנה שנעים כשלא נעים? זה מאוד נעים, רק דברים שלא נעימים לך נעימים להם. אנשים בעלי נטייה בדסמית בעלי תחושתיות שונה ונהנים מדברים שונים. זה מה שטוב להם וזהו. לא כולם מתאבדים עם שטיחות וביטול נפשי שרוצים רק למחוק את קיומם ומחפשים לסבול. רצון לספק אחרים או הנאה מהשפלות או כאב הם הנאות מסוג אחר ולא סבל. זה לא כואב כשלא מכאיבים... זה פשוט לא כייף כשלא מכאיבים (וזה רק למי שנהנה מכאב מאתנו). כתבת -" עולם שבו שולטים במישהו עם כסף כדי שהוא ישלוט בך עם שוט? " כאן בכלל הפרזת באי הראייה את ההקבלה לעולם. כמה אנשים בדסמיים אתה מכיר שלוקחים כסף בתוך מערכת יחסים? אתה משתמש במספר מלכות בתשלום וכמה חסרי מזל שלא הצליחו למצוא בן/בת זוג לשליטה והולכים לשם לקבל את החסר להם? ומה ההבדל בין זה למי שהולך לבקר אצל זונה ביחסים וניליים? זה מה שהופך את העולם שלנו לזהה לעולם ההתעללות? בחייך... רק מי שלא מבין את עולם הבדסמ מגיב כך. דיברת אחר כך על חוסר ניסיון. אני מבינה ומקבלת עכבר שולט, שיש כוונות טובות בלבך אולם אולי באמת כדאי להתנסות מעט יותר בחיים וגם בתחום לפני שפוסלים בהינף יד עלם שלם וסגנון חיים של רבים רבים וטובים , אפילו טובים מאוד. אסיים בהסכמה אחת אתך, צריך להיזהר! לא צריך לוותר על החיים בדרך כדי להישמר מסכנות, ויחד עם זאת מומלץ לנסות ולשמור על מנגנוני ביטחון כדי כן להפיק את המיטב. |
|
עכבר(מתחלף){Yaara-g} |
לפני 18 שנים •
19 באפר׳ 2006
לפני 18 שנים •
19 באפר׳ 2006
עכבר(מתחלף){Yaara-g} • 19 באפר׳ 2006
היי ערגה.. תראי, זה נכון שאני לא מנוסה כמו חצי מהאנשים באיזור. הרבה אנשים כאן חיים בסדמ. אני יכול לדבר רק מתוך המעט שיש לי. והאמת, חשבתי לסתום, ואני אנצל את האופציה הזו עוד מעט
כנראה שאת צודקת ברוב הדברים. כן. ההרגשה שלי היא שבסדמ הוא חלק של העולם שבו דברים מחליקים יותר מהר להתעללות. אני עדיין מרגיש ככה, וקודם ניסיתי להסביר למה. אני עדיין לא מרגיש שבסדמ והתעללות כפי אתם מגדירים אותה זה שתי דברים שונים לגמרי. עם הרגש הזה.. אני לא מנסה להצדיק את המעשים של אף אחד, ומצד שני, גם לא לבקר אף אחד, רק לומר ש.. זה נשמע לי כמו טעות להציג את זה ככה. זה לא אמיתי בשבילי. אני הרגשתי, כשהייתי עם מישהי, וזה לא היה סשן פורמלי... כמה העיניין הזה מסובך. אפילו אם היינו מציבים גבולות וקובעים על מילת ביטחון זה לא היה עוזר, כי עשינו דברים די וניליים. העיניין הוא במעשים עצמם. המעשים עצמים מכילים.. מבחינתי.. זרע של.. משהו.. שהוא מהותית.. מהותית הוא לא ברור. הוא די מסתורי. כשאת מציגה את הבסדמ של החיים שלך, זה נשמע מאוד ברור. אולי במקרים שיותר דומים לחיים שלך הגבול בין בסדמ להתעללות הוא ברור, בחיים שלי אני לא חושב שהוא אי פעם יהיה ברור. כשהוא יהיה ברור אני לא אראה סיבה להמשיך עם בסדמ, נראה לי. ואיכשהו, זה לא אומר שאני רוצה לשרוט למישהי את הנשמה. תראי, לא משנה. הכל כאן מאוד חשוב ורגיש, אה? אני אחכה עם הביקורת שלי לעוד כמה שנים. למה לקפוץ מעל הפופיק. |
|
ערגה |
לפני 18 שנים •
20 באפר׳ 2006
עוד כמה מילים...
לפני 18 שנים •
20 באפר׳ 2006
ערגה • 20 באפר׳ 2006
אהלן שוב עכבר
תראה, שיחה פתוחה היא אחת מהדרכים החשובות והטובות להכיר ולדעת מעט יותר פנימה ולגבש מחשבות והבנות תוך כדי... אני עדיין ניזונה ולומדת משיחות שכאלו ומאמינה שתמיד זה יהיה כך. אין כאן רצון לסתימת פיות ומאידך לא יכולתי לשבת על הברזלים ולתת לעמדות שהן מאוד לא נכונות בעיני לעבור ללא מענה. כן, עבורי ברור מהו בדסמ ומה לא, והתעללויות או עיסוק חסר זהירות ברגשות אדם הוא לא בדסמ! , מקסימום אולי סאדו מאזוכיזם מטורף אבל לא בדסמ כפי שאני חיה מבינה ונושמת אותו. יש משהו מאוד רומנטי בטוטאליות ונתינה ללא גבולות, הכל רומנטי, בחיים המציאות מתקתקת אחרת, אין מה לעשות. בני אדם הם בני אדם עם מעלות אבל גם חולשות... מצד אחד אני מבינה את החלק המסעיר באי הידיעה שהוא זה שכפי שאני מבינה מושך אותך... מצד שני, דוקא בשל הסכנות יש קושי עם ההליכה הזו "על עיוור". ואגב, ונילי זו לא בושה או קללה, סתם טעם אחר כמו פיסטוק או תות בננה.... (גם בונילי צריך גבולות לטעמי, זה פשוט מה שכן או לא ועד כמה...) |
|