שבוע הבדסמ העברי???

שבוע הבדסמ העברי???

scorpio king​(שולט) • 14 ביוני 2005

וידוי :
כולי אחוז רגשות קנאה בחברינו ההומואים על גאוות היחידה שהם מגלים.
יש להם יום משלהם, מצעד משלהם, עיתונים, פוליטיקה, היסטוריה ואפילו את גל אוחובסקי...

שאלה:
מדוע להומואים יש את יום הגאווה, למוכרי הספרים את שבוע הספר העברי, לבעלי המסעדות את טעם העיר, לחומוסיות את שבוע החומוס או איך שלא יקראו לזה ולנו אין איזה שבוע בשנה ואף לא יום ואפילו לא שעה

מה, אנחנו לא בני אדם?

אם ירביצו לנו, זה לא יכאב?

אם ידקרו אותנו, לא נדמם ?

האם מישהו מכיר או יודע על מקבילה בעולם ליום בדסמ מקומי או ארצי או שלנצח נגזר על הבדסמ לחסות תחת צילה של האפילה המשחררת מטבע בריאתו?

Re: שבוע הבדסמ העברי???

Tame • 14 ביוני 2005

כן, אבל בניגוד לבני אדם אחרים, אנחנו פשוט נבקש עוד
(טוב נו זה היה מתבקש אבל ממש ממש נדוש)

בכל מקרה ברגע שאתה לא מפחד לצאת מהארון אתה יכול לעשות הכל..
השאלה היא אם אנחנו הגענו לשלב היציאה מהארון או לא..
ההומו-לסביות נלחמו לעזור לחבריהם לצאת מהארון והנהיגו ע"י דוגמא אישית כואבת.. לקח להם זמן והם כאלו הרבה חרא לפני שהם הצליחו להגיע למצב בו הם נמצאים היום.

גם אצלנו זה יגיע מתישהו...

בהחלט!!!

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 14 ביוני 2005

ברוב הקהילות בעולם מקובל שהקהילה הבדסמית יוצאת לרחוב ביום הגאווה.

חברי בגרמניה מספרים בגאווה שאנשי ה-Leather (כלומר אנשי הבדסמ) הם הקבוצה הגדולה ביותר במצעדי הגאוה (הנקראים בגרמניה Christopher Street Day) במרבית הערים הגדולות שם.

וזה אכן נראה לי רעיון טוב - אם כי נשאלת השאלה מה חושבים האנשים מהאגודות שמארגנות את יום הגאווה על ההצטרפות של אנשי הבדסמ לתהלוכה.

הרי עצם העובדה שאתה מתנגד לסוג אחד של ארון, עדיין איננה מכשירה אוטומטית ארון אחר...

Re: בהחלט!!!

איימי_​(נשלטת) • 14 ביוני 2005

צודק, דן קאפ. האמת היא, שלי זה לא נראה כל כך נכון להצטרף למצעד של יום הגאווה. זה היום שלהם. אנחנו צריכים מצעד משלנו. השאלות הן שתיים:

1. האם הציבור בישראל יהיה מוכן לתת לגיטימציה לדבר כזה?
2. כמו שאמר Tame, האם אנחנו מוכנים לצאת מהארון, הן כקהילה והן כיחידים? לחלקנו יש הרבה מה להפסיד. זה נושא שממש שווה דיון, כי אני חושבת שכן הגענו לשלב הזה. scorpio king- גם אני רוצה יום גאווה...

הרהור שני...

איימי_​(נשלטת) • 14 ביוני 2005

במחשבה שניה, זה נשמע לי קצת דמיוני כרגע לעשות יום גאווה בדס"מי בישראל. אין עדיין מספיק מודעות ולגיטימציה לבדס"מ בחברה הישראלית, כך נראה. מה שכן, בקרוב צריך להתקיים מצעד הגאווה הבינלאומי בירושלים. יכול להיות ששווה לפנות למארגני המצעד ולשאול- האם זה מתאים לדעתם שקבוצה מאיתנו, כמייצגים סוג נוסף של מיניות אלטרנטיבית (וכמובן שגם בנו יש הומואים, לסביות ובי- סקסואלים) תצעד איתם. אני מוכנה לצעוד בקבוצה כזאת. אני מוכנה לעזור באירגון. עוד מישהו חושב שמתאים לנסות להרים דבר כזה?

זה רעיון מצוין

הוא​(שולט) • 15 ביוני 2005

וזה מקובל בחו"ל
זה רק הזכיר לי את דריכת הממסד על אשכי יזמת אנטיפטרוס
אז כדי שזה יתממש אולי צריך לחכות לראש עיר בדסמי / מית
כי בלי שיתוף פעולה מימסדי זה לא יצא לפועל גם אם קוקה קולה תסכים לתת חסות

Re: בהחלט!!!

פייה{O} • 15 ביוני 2005

לפי מיטב הבנתי יום הגאווה נועד להיות מין הכרזה של פתיחות וסובלנות כלפי דברים שאינם במיינסטרים, ולכן אני לא בטוחה שצריך מצעדים נפרדים "לנו" ו"להם".
כולנו בסך הכל רוצים שלא ישפטו אותנו לפי ההעדפות המיניות שלנו.
השאלה היחידה היא כמה אנשים יהיו מוכנים לצאת באאוטינג המוני שכזה ולהצהיר על נטייתם הבדסמית לעיני כל...

Tame • 15 ביוני 2005

איימי, אי אפשר לחכות לסובלנות מצד הציבור כתנאי ליציאה למצעד "גאווה"...
בדיוק ההיפך, ככל שתקדימי לצאת למצעדים כך תעזרי לקדם את סובלנות הציבור. זה חייב לבוא מאיתנו ולא מהם.

TV_Eye​(שולט) • 15 ביוני 2005

המצב של הקהילה שלנו כיום הוא מצבה של הקהילה ההומו לסבית לפני 10 שנים
שבה אנשים פחדו להגיד בכלל שהם הומואים אחת כמה וכמה לצעוד ברחובות היכן שמצלמות טלויזיה יתעדו כול אחד שיהיה שם בניסיון לעשות כתבה ליומן ביום שישי
כול עוד שאנחנו נותנים לקהל הרחב ליראות בנו כסוטים לא נוכל להוציא את הראש שלנו באמת החוצה
כול עוד שרשות התעתיקות מתיחסת אלינו כמו מופרעים מסוכנים וסוגרת בפינו אתרים אך ורק מחשש תגובות הציבור, איש מאיתנו לא יוכל להגיד בגאון מול כבד עם ועדה שהוא גאה בנטיה שלו.
כול עוד אנחנו לא ניצור מודעות אמיתית ולא סתם כתבות אמצע משוחדות שרק מנסות להראות אותנו כתפועה מוזרה ואזיטורית בחברה שלנו, אז גורלנו חתום

כול עוד שאנחנו לא נעשה מעשה וננסה להביא את הלגטימיות אלינו לא נוכל להיות גאים
הלגיטמיות לא תבוא אלינו אנחנו צריכים להביא אותה

Re: בהחלט!!!

מיתוסית​(שולטת) • 15 ביוני 2005

מצטרפת לטי וי איי.
היה רעיון כזה שכמעט ומומש.
כמעט לפני שנה בדיוק, אוגוסט שעבר, הייתה תוכנית ממשית לקיים פסטיבל פטיש ובדס"מ.
בהתחלה זה היה אמור להיות בכינרת ואז החליטו להעביר את המאורע למבצר אנטיפטרוס (אתר היסטורי שמור).
הערב שהיה אמור להיות עד שעות הבוקר המוקדמות, היה במתכונת סגורה לנרשמים בלבד, כלומר:
ללא ונילים, ללא אנשים תועים וללא ילדים (הגבלת גיל בכניסה)
כבר החלה ההרשמה, היו אמורים להפיק ערב מדהים בשיתוף הדאנג'ן,
התחילו לפרסם את זה בכלי התקשורת ואז...
(אני בוחרת לצטט מתוך כתבה שהתפרסמה סמוך לאירוע שלא התקיים:


"...סביב הבדס"מ שאומנם הולך ופורח בין סלעים כרקפת ביישנית, ישנו עדיין מעטה כבד של חוסר מודעות ודעות קדומות.

אחת ההוכחות הגדולות לכך, היא האפליה המינית הגדולה בארץ על הקהילה הזאת.
בתאריך ה- 19 באוגוסט, היה אמור להתקיים ברוב הוד והדר פסטיבל הפטיש הישראלי הראשון במבצר אנטיפטרוס תחת הכותרת: "חלום ליל קיץ".
חודשים רבים עמלו המארגנים על הקמתו ופרסומו. כל האישורים הנחוצים של רשות הגנים הלאומיים, המשטרה וכוחות הביטחון הושגו.
ברם, לאחר פרסום לא כל כך אוהד בלשון המעטה בעיתון "מעריב", חזרו בהם מהחלטתם ברשות וטענו (בציטוט מדויק) כי: "באתר ההיסטורי לא יהיו הצלפות".
בתוכניות רדיו שונות כגון: נתן זהבי ואריאל סגל, התראיינו מספר אנשים מהקהילה, קבלו על ההחלטה וניסו להפיג מעט את הערפל נכבד של הבורות מעל הנושא. השדרנים עשו מהם צחוק וניסו להוציא בכוח כל מיני הצהרות שהוצאו מהקשרם, מה שגרם לתסכול עמוק יותר בקהילה. חלקם הודיעו לכולם שלא צריך לעבור על העניין בשתיקה ושיפנו לתקשורת ואולי לבג"צ. העניין מעט בעייתי מאחר ורובם המוחץ של אנשים הקהילה מעדיפים לשמור על דיסקרטיות ואינם מעונינים להיחשף.
ההצהרה הזאת של הרשות מעידה על בורות עצומה. וכי החושבים הם שכל הפסטיבל יהיה ערב שטוף זימה ואורגיות שעל כותלי המבצר יקשרו אנשים ויצליפו בהם בניגוד לרצונם? וכי לא ידעו מלכתחילה מה יקרה שם? האם חשבו שישחקו שם דוקים ויאכלו צמר גפן מתוק?!
בפסטיבלי השאנטי למיניהם ישנם סמים למכביר ואיש לא פוצה פיו, אולי עקב הממון הרב שהם מכניסים לבעליהם. לגאים ולגאות יש את פסטיבלי הגאווה שלהם, לבני הנוער יש כל מיני מסיבות חוף ופסטיבלים של מפרסמים, ולו מישהו היה חושב שלבטל את אחד מהפסטיבלים על רקע סתמי זה או אחר, מיד היו פורצים במהומות.
מדוע מתקיימת האפליה הזאת? מדובר באנשים תרבותיים ולא עבריינים או חולי נפש, כל פעילות מבוצעת בהסכמה מלאה של כל הצדדים. חברי הקהילה המאוכזבים מאוד ונאלצו להסתפק במיני רייב שהתקיים במתחם הדאנג'ן.
שוב מדינתנו הוכיחה את אטימותה ובורותה לעומת מדינות אירופה שבה הסצנה הזאת פורחת ומלאה בפסטיבלים ומועדונים לחברי הקהילה."

http://stagemag.co.il/Articles/203


אני, כמו רבים אחרים התאכזבתי מאוד וציפיתי למאורע הזה בקוצר רוח.
מסתבר שמדינת ישראל של 2004 (לדעתי דבר לא השתנה בשנה שחלפה) לא מוכנה לקבל אפילו אירועים פרטיים של הקהילה בלי שאין שמץ של סיכוי שיפגעו בקהילות שעשויות להיפגע כמו למשל במצעד הגאווה שהוא פומבי.
אומנם עדיין ישנן קהילות מסויימות בארץ שעושים לקהילת הגייז בעיות (כמעט בוטל המצעד בירשולים לאור לחץ הדתיים), אבל עובדה שהוא ממשיך להתקיים.
בל נשכח ששנם גאים רבים שעדיין בארון.
בל נשכח שעדיין יש שמרנות מינית גדולה בישראל של היום למרות המתירנות כביכול.
ואנחנו קהילה קטנה בהרבה מזו של ההומואים והלסביות.

איני יכולה לראות, למרות האופטימיות הבלתי נדלית שלי בד"כ, שבשנים הקרובות יהיה משהו פומבי, אך אני מקווה שפסטיבל נוסח מה שהיה אמור להתקיים שנה שעברה, יקרה גם יקרה.