לפעמים זה חזק ממני. לפעמים, ולאחרונה אפילו פעמיים בשבוע, בא לי פשוט להעלם, להתגמד עד לגודל אצבעוני, להכנס לתוך קופסת גפרורים ופשוט לא להיות. כשזה קורה, אני יורד למרתף, ממש כמו עכשיו, נכנס לארונית העץ וסוגר על עצמי את הדלת, מנסה לנצח את השקט.
