ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מהות ההתמסרות

hulego
לפני 19 שנים • 4 ביולי 2005

מהות ההתמסרות

hulego • 4 ביולי 2005
"עצם העובדה שהגבר הגדול הזה יכול להרוג אותך בכל רגע נתון, שזו החלטה שלו, רק שלו, היא הקיק האמיתי, היא מהות ההעצמה, הסיבה להתמסרות. זהו יצר ההישרדות שהתהפך על פיו" [hulego] icon_twisted.gif
נוריתE
לפני 19 שנים • 4 ביולי 2005
נוריתE • 4 ביולי 2005
לא.
אנפת לילה
לפני 19 שנים • 4 ביולי 2005
אנפת לילה • 4 ביולי 2005
לא אהבתי את זה ועוד לא ניסחתי לי למה....
תצטרך לחכות בסבלנות.
זאלופון​(שולט)
לפני 19 שנים • 4 ביולי 2005
זאלופון​(שולט) • 4 ביולי 2005
ההחלטה אם להרוג או לפגוע היא שלי ורק שלי בכל פעם שאני נמצא לבדי עם יצור נשי וגם עם אחוז ניכר של היצורים הגבריים, והם לאו דווקא מתמסרים לי. לא רואה את הקשר.
מיתוסית​(שולטת)
לפני 19 שנים • 4 ביולי 2005
מיתוסית​(שולטת) • 4 ביולי 2005
אני חושבת שהוא מתכוון לסשן (או בכלל למערכת היחסים), בו הסאב מעניק את בטיחותו ואת חייו לדום שלו, וזאת למרות שהוא יודע שבמצבים מסויימים הוא הכי חסר אונים שיש ולא יוכל להתמרד או לברוח או להחזיר לדום במידה וירצה לפגוע בו לרעה.

הרי המצב הרציונאלי של כל אדם באשר הוא זה "לא להכניס ראש בריא למיטה חולה", דהיינו לא ללכת ולתת את הגוף והנפש שלי למישהו שעלול לעשות בו שפטים על פי רצונו והלך מחשבתו שאולי נכונים רק סובייקטיבית. לכן הוא אמר שזה נוגד את יצר ההישרדות שגורם לנו לרצות לעמוד כל הזמן על המשמר. זה כמו בערך שאנטילופה תשתה מים ליד אגם ולא רק שלא תברח כשיגיאע אריה, אלא אפילו תשתרע על גחונה ותתן לו את גרונה בתקווה שיעניק לה מרחמיו ולא יפגע בה לרעה...
icon_smile.gif

התחברתי לזה, למרות שיש משהו מעט קיצוני בדרך בה הוא הציג את זה.
אני חושבת שהסיבה להתמסרות היא לא למרות שהסאב יודע שהדום עשוי לפגוע בו ואף להרוג אותו, אלא הידיעה הזאת וגם הידיעה של תחושת הביטחון שבה למרות שהדום יכול כביכול לעשות מה שהוא רוצה בסאב, הוא לא יעשה זאת!

זוהי מהות ההתמסרות בעיניי, איבוד השליטה העצמית והענקת השליטה לאדם אחר בגלל הידיעה שהוא לא ינצל אותי לרעה ולא מתוך שהוא כפה עליי. כלומר שחוסר חוסר האונים (המדומה , ניתן לומר, כי בכל זאת על פי רוב הסאב יכול לעצור את המצב שלתוכו הוא הכניס עצמו בידיעה ומתוך רצון) שעושה לי טוב ולא חוסר אונים כתוצאה מכפיה ופגיעה אמיתית.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני יול' 04, 2005 3:46 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
פייה{O}
לפני 19 שנים • 4 ביולי 2005
פייה{O} • 4 ביולי 2005
זאלופון כתב/ה:
ההחלטה אם להרוג או לפגוע היא שלי ורק שלי בכל פעם שאני נמצא לבדי עם יצור נשי וגם עם אחוז ניכר של היצורים הגבריים, והם לאו דווקא מתמסרים לי. לא רואה את הקשר.

זאלו, זאת הבעיה הלוגית היחידה שאתה מוצא בקטע הזה ??

scratchead.gif
marlena​(נשלטת){נבט}
לפני 19 שנים • 4 ביולי 2005

לא נראה לי

marlena​(נשלטת){נבט} • 4 ביולי 2005
אני רוצה להאמין שהתמסרות מגיעה מתחושות נעלות ומתוחכמות יותר,
ולא מסוג של משחק עם פחד וסכנה.
כדי להתמסר למישהו עלינו לדעת בצלילות ובביטחון שהוא לעולם לא יפגע בנו
marlena​(נשלטת){נבט}
לפני 19 שנים • 4 ביולי 2005

ובמחשבה שנייה...

marlena​(נשלטת){נבט} • 4 ביולי 2005
המלכה הכחולה כתבה:
אני חושבת שהוא מתכוון לסשן , בו הסאב מעניק את בטיחותו ואת חייו לדום שלו
את צודקת. אפשר לקרוא את הדברים בצורה יותר סלחנית. רק הניסוח קצת קיצוני...
Uranus
לפני 19 שנים • 4 ביולי 2005
Uranus • 4 ביולי 2005
אני רואה שני סוגי גירוי מהסיטואציה של סשן בו יש אובדן שליטה מלא ונתינתו לשולט.
סוג הגירוי מותנה בסוג האנשים המבצעים את הסשן, בעוד שהסשן יכול להיות זהה בשני המקרים.

בסוג 1:
הגירוי הוא מרמת הבטחון שיש במאסטר, הידיעה שהוא מטפל בנשלט, שולט על בטחונו, ולא משנה מה יעשה, מדובר בסשן שבסיומו גם הנשלט יוצא נשכר ומשופר.
הגירוי הוא מהויתור מרצון על שליטה ומהעובדה שלמאסטר יש כזו השפעה על הנשלט,
שהוא במבט מהופנט יבצע כל דרישה שלו, אכזרית ככל שתהיה, מתוך אמון ותחושת בטחון מלא.

בסוג 2:
הגירוי הוא מעצם הפחד, הלא נודע, אובדן שליטה וחוסר האונים. הסשן יכול להיות אותו סשן בדיוק, אבל תפיסת הנשלט את המצב משתנה מסוג אחד לשני. בשני המקרים יש חוסר אונים ואובדן שליטה אבל בסוג הראשון הם זניחים לעומת תחושת הבטחון והחום בעוד שכאן הם מקור האדרנלין ודפיקות הלב שמגרות את הנשלט.

בעיניי הסוג הראשון זו שליטה חמה והסוג השני זו שליטה קרה. הראשון מוצא חן בעיניי יותר.
hulego
לפני 19 שנים • 4 ביולי 2005

הנוסח המקורי (תודה למלכה הכחולה)

hulego • 4 ביולי 2005
"במהלך משחק שליטה, עצם העובדה שהגבר הגדול הזה יכול להרוג אותך בכל רגע נתון, שזו החלטה שלו ורק שלו, אך הידיעה שהוא לעולם לא יעשה דבר לפגוע בך באמת, היא הקיק האמיתי, היא מהות ההעצמה, הסיבה להתמסרות. זהו יצר ההישרדות שהתהפך על פיו" [hulego]