מכתב לגבירתי

מכתב לגבירתי

בעיניים כלות • 11 ביולי 2005

שלום גבירתי.
זהו מכתב בשבילך,
בו אני מתארת את מה שעבר עליי, ע"פ דרישתך, במפגש הראשון שלנו.
לפני שאתחיל, אומר, שבתחילה חשבתי על מכתב קצר וקולע, ממוקד מאד.
משהו בסגנון: "היה לי נחמד מאד, מאלף. התרגשתי, ושמחתי להכיר אותך. מקווה שנמשיך."

בפועל, כשהתיישבתי מול המחשב, והתחלתי לכתוב, המילים זרמו ממני כמו מפל של חוויות צרופות, ולא יכולתי לוותר על אף אחת מהן. כל דקה במחיצתך הייתה ראויה למכתב בפני עצמו, גבירתי.
אך בכל זאת, הסתפקתי בכמה שורות..

אם כן, גבירתי,
הנה לך המכתב שביקשת, משקף נאמנה את מה שהיה.
ומה שלא הוזכר פה, לא הוזכר, מפני שהוא לא לנחלת הכלל.

כל יום האתמול, ובדרך אלייך, לא ידעתי את נפשי מרוב ציפייה.
ציפייה מהולה בפחד, בהתרגשות, ביראה, בחוסר וודאות, בתשוקה, בכמיהה.

כשעמדתי מחוץ לביתך, מנסה לנחש איזה מהבתים הוא שלך, ידעתי שמרגע שאכנס לאחד מהם, הערב כבר לא יהיה בשליטתי יותר. שאלתי את עצמי אם אני בטוחה שאני רוצה להיכנס. ידעתי מיד את התשובה. עוד לפני שנכנסתי, הייתי בפנים.
כשראיתי אותך, העיניים נתנו אות למוח, שנתן אות ללב, שהתחיל לדפוק כמו משוגע.
בלי כל מאמץ את כבר ממלאת מקום בתוכי.
מקום שהיה ריק עד עכשיו, שהיה שמור לדבר אחד.
לפלא שנקרא – אישה שולטת, מלכה.

כשנכנסתי לבית שלך, על אף הגודל שלו, המרחב, הרגשתי בטוחה.
הרגשתי טוב, ונעים.
חייכת אליי.
הורדת לי כל חשש הכי קטן שאולי היה לי.
עליתי אחרייך, לחדר, סוקרת את הרגליים שלך.
רגליי המלכה שלך, שגורמות לי לרצות לענג אותן בלי עזרתו של שוט, של מבט, או של מילה.
אני רוצה.
לשם כך אני פה.
..

כשנכנסנו לחדר וסגרנו את הדלת..
רמת האנדרנלין שלי התחילה לטפס למעלה.
הורדת אותי על ארבע.
עמדת מעליי, עם השוט.
משאלתי התגשמה.
הייתי צריכה לצבוט את עצמי בשביל לדעת שאני לא חולמת.
ואת כל כך יפה..

הצלפת בי.
עוד פעם, ועוד פעם.
זה הרעיד אותי, זה גרם לי להיות דרוכה.
זה כאב לי,
וזה היה נעים...
נעשה לי חם תוך שניות, הגוף התחיל להגיף בדרכים משלו.

נהניתי לעסות את רגלייך המלכותיות.
הן בדיוק כמו שאני אוהבת. לבנות, חלקות, ואסתטיות.
רגליי מלכתי.
התוודעתי אליהן לאט, לאט.
בזכותך.
בטוב ליבך, נתת לי את האפשרות להכיר אותן בקצב ובמרקם נעימים.
אהבתי להרים מבט אלייך מדי פעם ולנסות לנחש את התחושות שלך.
לנסות לקלוט איזה מבע של עונג קטן. אהבתי ללקק את רגלייך, לאורכן..
ולדעת שלשוני נמצאת על אדמת הקודש, על גופך.
כשקרה ועיניינו נפגשו, הרגשתי את כח המבט שלך. השפלתי עיניים.
יש לך מבט חודר, מקפיא ומחמם בעת ובעונה אחת.
מבט שיכול לגרום לי לעשות המון המון דברים.
מבט שאותו חיפשתי בכל אחת, בכל הזדמנות.
ולא מצאתי, עד שנפגשתי במבט שלך, זה שהיה עצבני עלי בקפה...

כשעמדתי על ארבע, באחת מהפעמים, ועמדת מעליי, ופתאום התיישבת עליי..
לא יודעת למה, אבל זה כל כך הדליק אותי..
להרגיש את כובד גופך עליי, יושב ומתחכך בי, מתענג עליי..
לשאת אותך על גבי..להרגיש כמו חפץ, כמו חיה..
נהניתי מכל רגע. רציתי שיימשך, במיוחד כשפלטת לפתע אנחת עונג..
זה כל כך הדליק אותי..לא רציתי שתרדי מעליי.

אהבתי כשלפתת את השיער שלי, עמדת מעליי, ושאלת אותי שאלות.
לא יכולתי לענות, כי בלעתי את הלשון כנראה..
לא הייתה לי שום תשובה שיכלה להכיל את הרצון שלי באותו רגע.
בכלל..לא ידעתי מה אני רוצה.
ידעתי רק שאני רוצה.

השתוקקתי אלייך כל הערב.
כשנגעת בי, הרגשתי איך אני נרטבת בתוכי, למרות המתח שהייתי בו.
נדלקתי מהעובדה שאת, את..נוגעת בי.
השוט..
השוט עשה את שלו.
נהניתי ממנו, במיוחד בישבן. על הכוס זה כאב.
כאב אחר. חד יותר. אבל גם כאב שאני מסוגלת לאהוב.
כל מה שתעשי לי, אם אני אדע שזה מדליק אותך,
גם אני ארצה בזה. התגלמות ההנאה שלי, גבירתי, היא לראות חיוך של עונג על שפתייך,
מבט של סיפוק, של גירוי...
לא אני, לא הרטיבות שיש לי למטה, לא גופי.
את, גופך, רצונך, עינוגך וסיפוקך.
אלו הם הדברים שבגללם אני מרטיבה,
אלו הם הסיבות שלשמם אני מציעה את עצמי לך,
אלו הרצונות שלי.

כשהתפשטתי, ונשכבתי על המיטה..כבר הייתי מאד חמה..
רציתי אותך.
התחלת לענג אותי עם אצבעותייך..היה לי נעים, זרמתי עם זה.
הרגשתי איך אני מרטיבה, היה שלב שכמעט גמרתי.
כשהחדרת לי את הידית של השוט פנימה..
אבל עצם נוכחותך, והעובדה שזו את שם, שעושה לי את זה,
כל כך ריגשו אותי והעסיקו אותי, עד שלא יכולתי להביא את עצמי להתרכז
בעצמי. הייתי מרוכזת בך.

בכיתי.
פתאום העיניים שלי לא יכלו להחזיק עוד את מה שהבטן החזיקה.
כשהדמעות זלגו, הרגשתי נבוכה.
לכאורה, אני בוכה בלי שום סיבה.
זה לא היה קשור לכלום.
אבל..לא יכולתי לעצור.
משהו השתחרר בי באותו רגע,
ומשהו אחר נכבל.
הרגשתי איך אני הופכת להיות כבולה אלייך, מרצון.
אם תרצי.
אם תתני לי.

כשהגיעה השעה לסיים וללכת,
לא רציתי, גבירתי.
רציתי להישאר לצידך, למרגלותייך.
לקום לפנייך, ולהכין לך את הקפה שלך.
לראות אותך בבוקר,
ולהיות "שימושית"...
בכל דרך או צורה שתבחרי.

עכשיו אני הולכת לישון, גבירתי.
הבטתי במראה, על הישבן שלי.
יש בו סימנים, ועוד איך..
סימני השליטה שלך, גבירתי,
והראשונים שקיבלתי אי פעם בחיי.
אני גאה בהם.
אוהבת אותם.
ואיתם אני הולכת לישון,
עם חיוך על הפנים.

לילה טוב לך גבירתי,
תודה על מפגש מאלף.
כשתקראי כבר יהיה בוקר.
מקווה שתתענגי על המכתב, לפחות כמו על הקפה.

מצפה לדבר איתך שוב.
ולראות אותך,
עוד יותר..

שלך,
בכניעה,
השפחה, הזונה הפרטית שלך,
הנשלטת , גורת הכלבים שלך.

:)
לילה טוב...

ואוו כלותתתתתתתתת

קלייר​(נשלטת) • 11 ביולי 2005

מזל טוב!!!! איזה יופי לקרוא את זה,
איזה יופי לקרוא את השמחה שלך
את ההתמסרות.

אני כל כך שמחה בשבילך כלות

נשיקות, מיליונים }{}{}{}{}{

עזית • 11 ביולי 2005

יפה לך !!!
שיהיה לך המון המון בהצלחה ...

נראה לי שגם אני אעבור לנשים
אתן עושות לי חשק

תודה קלייר, חשוב לי לשמוע את דעתך.

בעיניים כלות • 11 ביולי 2005

אבל אני בחיים לא אגיע לרמת הכתיבה שלך..
את חמודה.

קלייר​(נשלטת) • 11 ביולי 2005

תודה כלות, אבל אין פה שום תחרות, בחיי.
רק אהבה, והתמסרות, והן יוצרות את מיטב המילים.

אני באמת מאוד שמחה בשבילך, ומחזיקה לכן אצבעות.

Cafe​(שולט) • 11 ביולי 2005

מקסים.

ואוו

לולינה • 11 ביולי 2005

מרגש ומחרמן כאחד !!!

לשמוע על כל האושר הזה ממש עונג !!

שלא ייגמר לעולם !

*מאלפת הכלבים*​(שולטת) • 11 ביולי 2005

כלות מקסימה,נפלא לי לשמוע כמה סוף סוף טוב לך,שלם ונכון לך. לתחילתו של מסע ארוך רצוף במסירות,אהבה ,הבנה,עונג וכאב יחד,וכמו שכבר נאמר כאן לפני,מי יתן ולא יגמר לעולם.
מגיע לך רק הטוב ביותר ילדה.

מקסים

Belisana​(שולטת) • 11 ביולי 2005

ומרגש. אין כמו ההתחלות הנפלאות האלה.
מאחלת לשתיכן המון אהבה, סיפוק ושמחה אחת מהשנייה
וכלות, את כותבת נהדר, אל תפסיקי לעדכן אותנו.

Queencie​(שולטת) • 11 ביולי 2005

כלה מקסימה –
כמו שכבר אמרתי לך,
תמיד כיף לי לקרוא שידידיי מוצאים את אושרם!

את כותבת מקסים, סוחף, מרגש, עוצר נשימה....
וכל זה מכיוון שהחוויה שלך הייתה כזו והצלחת להעביר אותה לנו (לפחות את אותם חלקים שראוי שיחשפו).
את כל דרגות ההתמסרות והמסירות שחווית הצלחת להעלות על הכתב, וזה נהדר!

אני מחזיקה לכן אצבעות ומאחלת לכן שאושרכן רק יגדל בזמן שהיכרותכן תעמיק.
תעשינה חיים!