החדר שחור,דמויות עוטות לבן, מסתכל בתקווה סביב לא,היא לא כאן. ממתין בתחינה,מתפלל לבואה שומע קול צעדים מבחין בדמןתה דמות כולה הוד והדר. מסתכלת מסביב,עלי כאילו לא קיים. מבחין בעבד נושא חותמה על גופו מתקרב אליה בזחילה, בהכנעה מה רבה הקנאה,התסכול רוצה לזוז,להשמיע קול.
