צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הכניעה

תבונת אש​(שולטת)
לפני 19 שנים • 24 במאי 2005

על הכניעה

תבונת אש​(שולטת) • 24 במאי 2005
היה לי כאן ניק קודם פעם. בניק הקודם לא העזתי לתת דרור למהות השולטת והנשלטת שלי. חיפשתי איזון ושוויון. ניסיתי להיות ניצבת ונוקשה למול הנטיות המיניות שלי, למול הרצונות שלי, למול כל מה שנראה היה לי "לא נורמלי".
לא רציתי לדון במערכת היחסים המיתולוגית בחיי בה חיכיתי עם רצועה בפה מדי ערב, או בכך שנהניתי לנבוח כשרציתי משהו, או גרגרתי ויבבתי עם כל ליטוף. רציתי לאחוז בשוט חזק ככל שיכולתי ולהכות באותם זכרונות. משאחזתי בשוט, לראשונה בחיי, מצאתי את עצמי דואגת יותר לשלמות הנפש והעונג של אהובתי הקשורה, מאשר לאחיזה החזקה בשוט.

קרה לי משהו מאז. לראות את אהובתי נאנחת מכאב או מעונג. לתת לעצמי את החופש להיבלע בין ידיה קצת אחר כך, לתת לה לייסר אותי ולהעיף אותי לגבהי על, ואחר כך לקשור אותה חזק למיטה ולצרוב אותה קלות עם שעווה. ההיפוכים האלה משלימים בי הכל.


אני מוצאת את עצמי נכנעת יותר ויותר, לכל מה שיש בי. לכוחות שנראו סותרים בעבר ועכשיו מתקיימים זה לצד זה, כמו תמיד היו הרמוניה מושלמת של עונג וכאב.
ומשני צידי השוט, אני אוהבת.

Sub Way אהובתי, העונג כולו שלי.

ת.א.