G-O-L-D(שולט)
|
לפני 18 שנים •
15 ביולי 2005
לילות בלי מוצא...
MY LIFE IS BRILLIANT
MY LOVE IS PURE * נוני חזרה אליו, אחרי שנה היא מצאה את עצמה שוב בזרועותיו. עכשיו היא איתו. * גילי, באותה שמלה פרחונית של ימי נעוריה, מהלכת בשדרות בן גוריון מחוייכת כשעגלת תינוקות לפניה ושמש קיץ מרוממת. אמא, כן, גילי אמא. * היא עזבה אותו, עזבה. אחרי כל כך הרבה שנים וכאבים היא החליטה לפרוש את כנפייה ולצאת אחר מאוויה. עכשיו, עכשיו היא עם מי שמשקיט את לבה וכשידו חובקת סביבה, היא נצמדת אליו וחיוך נפרש על פני לחייה. עכשיו, אחרי כל כך הרבה זמן, היא סוף כל סוף יכולה לישון בחיקו. * היא כבר לא נראית כשם שהיתה. על כיסא בית קפה הוא מזהה אותה אחרי ששנים כבר לא פגש בה. הוא ממשיך, אינו אומר דבר, בדיוק כשם שאז, באותם ימים... בהולכו, הרגיש את מבטיה מלווים אותו בדיוק כשם שאז, בימים ההם, ליוו מבטיו שלו את עזיבתה שלה. כמה מילים, כמה מילים לעולם ישארו באותן הצעידות... * היא מתחתנת, היא, כן, דווקא היא. אהבת חייו הוא קרא לה ואחרי שנים שהם כבר לא יחד, כשהגיעה הבשורה לאוזניו, לא התבייש הוא להתיישב על הריצפה ולבכות. כן, גם עכשיו הוא עוד מתגעגע... * היא מצאה בו נחמה ולו לרגע קט. שבוע, כמה ימים, כמה שעות של יחד. אחר כך היא נעלמה כשם שבאה, מותירה בו הבנה אחת... הקור שחש הוא בגבו לכל אותה העת עד שנפגשו, אינו טבעי. עכשיו, עכשיו הוא צמא לחום. * הוא פגע ברבות. פגע בעל כורחו שכן מעולם לא העניק להן את מנת הזמן בכדי שיוכלו להכירו, וכיוון ועשה כך, מעולם לא ידעו הן כי נפשו היתה כל כך עדינה ושברירית, שמאז שנפגע, לא הפסיק הוא לכאוב וכאבו היתה אותה החומה שלא הצליחו לפרוץ. * הוא אהב אותה כשם שאף אחד אחר לעולם לא יאהב. היום הוא מצר על כך. הנה, בלילות כל שנותר לו הוא כאבו. * אחרי אותו ריב, אחרי אותם חודשים רבים של שתיקה וניתוק הם נפגשים באקראי. הוא מביט בה, הם מדברים, חיבוק, פרידה, ושוב פעם הוא משתהה בה נשאת הלאה לדרכה. דרכה, שוב לדרכה, כמה ששונא הוא דרכים. עכשיו, עכשיו הוא צובט בבשרו בכל פעם שחש הוא חרטה על שלא עצר בה מדרכיה. * את כל כולה רצתה להעניק לו. את לבה, את רחמה, גופה, נפשה ומחשבותיה, דעותיה ורצונותיה. אך הוא, הוא רצה באחרת. עד עתה ללילותיה אין קץ והשנים כמו נוזלות מחייה... * הוא מלא באהבה, מלא. לעיתים חש הוא כי לבו עוד רגע ופוקע. מלא באהבה, מלא אבל אין לו למי להעניקה ולכן יושב וכותב. מילים, כמה מילים, כמה... מילים שיד רכה אחת, היתה משתיקה. * James Blunt שר לי עכשיו את You're beautiful וכל מה שבא לי זה לקלף מעלי את עור הגוף, לעקור את לבי ולבקש באני חדש. אני נעמד במרכז החדר, מחייך לעצמי, מצית סיגריה ורוקד. אחר כך אני נעצר במקומי ומבין ששיר כזה, שיר כזה רוקדים חבוקים. אני מתיישב על הספה, מכבה את המערכת, מכניס סרט פורנו לDVD, דופק ביד, גומר על עצמי, מנגב בתחתון, מתכסה, מושך עוד שאכטה מהסיגריה ועוצם את העיניים מבלי שיהיה לי את הכוח לקום ולכבות את האורות. * יש לילות שהבערה שבי לא מניחה לי מלחדול מלתקתק מילים. מילים, כמה מילים, כמה... * כתב פעם ג'יימס ג'וייס: "לו הייתי יודע כתיבה מהי, ספק אם הייתי כותב". - You're beautiful של James Blunt לכל מי שיש בו דמעות. שלכם להורדה- http://s30.yousendit.com/d.aspx?id=10FYEMIRLLYTJ2IPV3DWGTSJ29 |
|
|
ס ו ר ר ת(נשלטת){tav8}
|
לפני 18 שנים •
15 ביולי 2005
Re: לילות בלי מוצא... G-O-L-D כתב/ה: הוא מלא באהבה, מלא. לעיתים חש הוא כי לבו עוד רגע ופוקע. מלא באהבה, מלא אבל אין לו למי להעניקה ולכן יושב וכותב. מילים, כמה מילים, כמה... מילים שיד רכה אחת, היתה משתיקה. כמה מדויק. מצטטת רק כדי לראות את זה כתוב שוב. |
|
|
אליסיה
|
לפני 18 שנים •
15 ביולי 2005
גולדי, בוא הביתה
|
|
|
דניאל_דר(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
15 ביולי 2005
אני יכולה להרגיש את הכאב הזה. כל כך מזדהה.
הלוואי שתמצא את זו שגדולה מספיק להכיל אותך אולי אז תשקוט. הלוואי. |
|
|