מהי נפשו של סופר? האם צריך לכאוב או לסבול מייאוש כדי להיכלל תחת ההגדרה? או פשוט צריך להביט על הדברים כמו שהם באמת? דרך עיניו של רך נולד הרואה את אמו בפעם ראשונה ויודע בטבעיות מושלמת שהוא מיועד להיות בזרועותיה?
