חברים וחברות, ידידים וידידות

חברים וחברות, ידידים וידידות

Dom_Quixote • 17 ביולי 2005

כבוד,

בוקר טוב לכל אלה שעובדים במשך היום כמו אנשים מתורבתים. כאן קול המחתרת והרי דברנו לשחר זה.

ברצוני להעלות על סדר היום הקהילתי... <פה אני נזכר ש-ים כבר הפסיקה לקרוא ומישלי כבר נתקפת קשיי נשימה, ולכן כדאי לחסוך בהקדמות, משעשעות ככל שיהיו, ולתת לציבור את הלחם בלי הקשה. למרות שהוא בריא לשיניים>.

אז ככה, יש נושא שטורד את מנוחתי (לא מילולית, אני לא ישן כי יש, אמ, לי דברים לעשות. כן כן, ה-מון דברים. אני עסוק וחשוב) לאחרונה, ובמזל טוב התעצבנתי מספיק בשביל לטרוח ולהעלות אותו על הכתב.

בשבועות-חודשים האחרונים שמעתי לפחות על שלושה-ארבעה מקרים, חלקם מקהילתנו המצטיינת באיכות האנושית של חבריה וחלקם מהעולם הוונילי ימח שמו, בהם התיימר צד אחד במערכת היחסים, לצורך הדוגמה נניח שזה הגבר אבל זה בהחלט קיים גם הפוך, לומר לצד השני, שאם היא איתו אז לעניות דעתו הוא הזכר האנושי היחיד שהיא אמורה להימצא עמו בקשר קרוב. במילים פשוטות: את החברה שלי - אז אין לך חברים גברים אחרים, וזה כולל "ידידים". (זה במקרה הטוב, שבן הזוג בדוגמה אכן נאור דיו כדי להכיר בכך שקיימים "ידידים". יש כאלה שממש כמו גולדה ויצחק שמיר, טוענים ש"אין דבר כזה").

אני מקווה שלפחות ביחסים ונילים אני לא צריך להסביר למה מדובר בשערוריה בסדר גודל כוכב-נולדי, אבל בואו נתייחס שניה לעניין בבדסמ. לצרכנו, הדום אומר לסאביתו (ושוב, אני מכיר לפחות מקרה אחד שזה ההפך מבחינת הגבר והאישה, לא להכליל) שהוא לא מוכן שיהיו לה חברים קרובים ממין זכר, גם לא ידידים.

לצורך הדיון, הבה לא נהתייחס פה ל"אנשים שהם השפעה שלילית", למרות שגם זה נשמע לי סיבה של יועצות כושלות בכיתה ג' ולא של אנשים מבוגרים (והרי כידוע כל מי שבא למועדון או רשום בכלוב מקפיד מאוד על לוודא שהוא בן 18 ומעלה ). אני מדבר פרופר על זה שהדום \ בן הזוג לא מעוניין שסאביתו \ בת זוגו תבלה בחברת גברים אחרים, פשוט משום שהם גברים.

או קיי, אז אתם בוודאי מביטים במסך בעיניים צמאות ובורקות מהערצה לאמור "קיחוט, קיחוט, אמור לנו מה אתה חושב כדי שנדע מה לחשוב בעצמנו". ובכן, אם כבר שאלתם, בעיניי זה מסריח יותר מהשירותים של המועדון בבוקר יום שישי. גם הזוגות שחיים בדסמ 24\7, שלא לדבר על אלה שלא, לא מערבים סמכות ושליטה בתחומים מסויימים של החיים. נדמה לי שאפילו הקיצוניים שבדומים והכנועות שבשפחות לא נוהגים להכתיב ללא תנאי או לקבל תכתיבים ללא סייג בקשר לאיזה תואר לעשות באוניברסיטה, האם לקבל קידום או לעבור למקום עבודה אחר, וכדומה. בעיניי לפחות, חברים ונילים של אדם, ובוודאי כאלה שאין ולא היה לו כל עסק רומנטי איתם, אינם בתחום שיפוטם של הדום או הדומית. גם שפחה שתאכל או תרעב לפי פקודת אדונה, לא אמורה בעיניי לנתק קשר עם חבר שלה מימי בית הספר היסודי רק משום שהדום מקנא, או סבור שהיא לא צריכה להיות במחיצת גברים אחרים כי זה איכשהו מסכן את מעמדו או ווטאבר סיבה מופלצת שהוא מביא. חבר'ה, ברוכים הבאים ל-2005 (למניין הגויים ימח שמם). אם יש בדעתכם לומר לבן הזוג עם מי הוא או היא יכולים להיות בקשר ידידותי ללא כל סיבה למעט הקנאה או הבלעדיות שלכם, באותה מידה אתם יכולים להביא נבוט ועור נמר.

אך מעבר לעניין ה"מוסרי" שבטח מעניין את רוב החברים פה כפי שמעניין את רוני סופרסטאר תפקידה כמש"קית בחיל החימוש, יש עוד היבט אחד, והוא אולי חשוב אף יותר לרובנו, שכן הוא עוסק בבדסמ ולא במוסר אנושי (טפו). על מה מבוססת שליטה בדיוק, מהיכן נקנית הסמכות? בן זוג שלא בוטח בבת זוגו שלא תבגוד בו, ומצליח להיות רגוע רק כשהוא מגביל אותה מלפגוש ידידים שלה, מה זה בדיוק אומר על הזוגיות שלהם? דום שלא מסוגל לבטוח בשפחתו שלא תתעסק עם ידיד ותיק שלה אלא אם כן הוא ימנע ממנה בכלל את האפשרות להיפגש עמו, מה זה אומר על הדומיוּת שלו? האם זוהי באמת שליטה שהדום יכול להתהדר בה? אמא שנעלה את בנה בבית יכולה להתפאר באוזני חברותיה שהילד מחונך למופת ונשאר בבית במקום להשתובב בחוץ?

סמכות לא משיגים בהגבלות, ומשמעת לא משיגים בחוקים. מי שמחוקק אותם ומה עומד מאחוריהם הם שאחראיים לציות או להפרה. הדבר שקול לדום שמצליח להשיג משמעת משפחתו רק בצרחות ובאיומים חוזרים ונשנים בעונש חמור ביותר. נדמה לי שיהיה בטוח לומר שאת הדומים ה"בכירים" והוותיקים ביותר בקהילה הזו (זה כמובן לא כולל את אביס, אבל לצורך הדוגמה אני אוסיף אותו לרשימה) מעולם לא ראיתי מרימים את קולם על סאבית, להפך. אומר הציטוט החכם בחתימה שלי שסמכות מקורה בתבונה. מן הסתם מקורה גם בעוד כמה דברים, אבל חוקים דרקוניים מטופשים שמעידים בעיקר על פחדו של המחוקק מפני חולשותיו הוא הם בטח לא חלק מהם. בדסמ הוא לא דיקטטורה (למעט כמובן כלובי והאתר הנאלח שלו), וסאבים צריכים לציית לאדונם או גבירתם משום שהם רוצים בכך, משום שהאדון או המלכה גורמים להם לרצות בכך. לא משום שהם חייבים לציית (הם לא), ובוודאי לא מתוך חשש. אם מישהו לא מסוגל להשיג שליטה אלא בצרחות ואיומים, אולי הוא פשוט לא יודע להשיג שליטה? אם דום חייב לאסור על סאבית להיפגש עם בנים כדי להבטיח שהיא לא תבגוד בו, אולי, רחמנא לצלן, הוא לא מצליח להיות ראוי לכך שהיא תישאר איתו?


מצחיק אותי שיש אנשים שקוראים לעצמם "דומים" "מלכות" או סתם "שולטים" שצריכים להידרדר להגבלות כאלה. זה שאדם שם בסוגריים שאחרי הניק "שולט" לא עושה אותו שולט. שליטה לא יכולה להיעשות בלי איכפתיות, תבונה, ידיעת הדרך וכמובן כמובן כמובן ביטחון עצמי (שגם אלה מבין באי הקהילה שלא ממש שמים על השלושה הראשונים, שמים גם שמים עליו). לומר למישהי או למישהו שהם לא יכולים להיפגש עם ידידים\ות, כלומר להתכוון "אני לא מוכן שתפגשי ידיד שלך כי מבחינתי אין דבר כזה ידיד וגם אם היה עדיין את עלולה לבגוד בי", עומד בניגוד מוחלט לכל השלושה פחות או יותר, אבל מעל כולם - זה סותם סתירה קיצונית כל נסיון של אותם דום או דומית לטעון שהם בעלי ביטחון עצמי. מי שטוב ובטוח בעצמו יכול להרשות לעצמו לשחרר. מי שחלש ומפוחד נדרש לסורג ובריח. זה שמישהו הטיל מגבלה מבלי להציב מאחוריה שום גב מוסרי, עושה אותו אולי "שולט" בסוגריים בכלוב, אבל בוודאי לא במציאות. שליטה באה מבפנים, לא מבחוץ. במוקדם או במאוחר, ל"שולטים" כאלה לא יהיה על מי לשלוט.


והכי יפה זה שבאחד המקרים ששמעתי עליהם (לא מהקהילה) בת הזוג התחתנה בסופו של דבר עם אותו חבר שלה למרות כל העניין הזה, ולמרות שהוא באמת הצליח להפחיד אותה בקנאות שלו לעניין. מעניין איפה היא תהיה עוד כמה שנים. המערכת מבטיחה לעקוב.

ובזאת באתי על החתום,
סליחה ומחילה,
כבוד,
קיחוט


תקציר הפוסט (C) (ולשם שינוי באמת יש סיבה):

אמור-לי-מי-חבריך-שאסור-לך-לפגוש-ואומר-לך-מי-הדום-שלך

nephele​(אחרת) • 17 ביולי 2005

קיחוטה יקירי,
זו הפעם הראשונה שאני קוראת פוסט שלך ומרפרפת.

אני מבקשת מיד תקציר אמיתי של הפוסט
כדי שיהיה אפשרי להתייחס לעיקר הדברים
ולא לכל העטיפה (משעשעת ומצחיקה ככל שתהיה).

ולעניננו,

אישית, אני נגד ניתוק בני זוג (ונילים, שוקולדים וכו')
מחברים/חברות שאינם מהווים איום על הקשר.
ולפני שאתם קופצים, אם יש לך בת/בן זוג שנמצאים בקשר
עם מישהו שעלול להוות איום על הקשר,
הייתי מצפה שהם ביזמתם ומתוך תבונה ורצון לקיים את הקשר,
יתרחקו ממישהו שעלול לאיים על הקשר לבדם.
אפשר להעיר ולהאיר את תשומת ליבם לנושא,
אך איני מאמינה ששולטים צריכים לשלוט בנושא זה.

זו כמובן דעתי,
וכל זוג יעשה כמוסכם ביניהם
ושוב, לדעתי, אין לאף אחד, כולל אותך, קיחוטה יקר,
זכות לשפוט ולהחליט שדום במקרה זה אינו דום ראוי או שאינו שולט וכו'.

לדעתי האישית, הנושא נובע מחוסר בטחון של השולט בקשר שלו עם הנשלטת (בהתאם לדוגמא) או מחוסר הערכה עצמית של השולט לגבי עצמו או לגבי הנשלטת שלו ("אם היא תהיה חשופה לפיתויים, היא תעזוב אותי").

ושוב, למי שטוב ככה, שיבושם

נפילי.

גלתיאה • 17 ביולי 2005

אתה בהחלט צודק קיחוט. אבל יש גם דומים ( ? ) עם אגו שברירי שצריכים לתחזק אותו על ידי

הגבלות ואיסורים כמו לבודד את הסאבית. יש סאביות שמתרגמות כאלו איסורים למשהו כמו " הוא

מאוד אוהב אותי ומקנא לי " בלי להבין שהשורש של זה זה בעצם פחד וחוסר בטחון. כל צל נהפך

למשהו מאוד מאיים. אבל יש סאביות שקונות את זה בשתי ידיים, רק כך הן מרגישות באמת נאהבות

ונשלטות.

למה כל כך קצר?

ס ו ר ר ת​(נשלטת) • 17 ביולי 2005

לא כתבת מספיק, קיחוט, ולמרות זאת אגיב:

בהנחה שמדובר באמת בידידות פר-סה, אתה צודק ומצדיק. אמת, הסאבית היא קודם כל אדם עם רצונות ותחושות ואהבות, ויש לה זכות מלאה לדבר עם מי שמתחשק לה פחות או יותר.

א-ב-ל

הנה נניח שיש בחורה סימפטית, שהיא במקרה סאבית של דום כלשהו (והכל בלי שמות, וכל קשר בין הדמויות למציאות הוא מקרי, והמציג אינו טייח), ופת-אום יוצר איתה קשר מישהו מהעבר שלה, שהיה פעם מישהו מאוד משמעותי עבורה, ורוצה ללבות את הגחלים, להשיב עטרה ליושנה, או בקיצור - "בואי נהיה ידידים". האם הדום, בעל ביטחון עצמי, שלווה פנימית ונטול שברי הליכה, אמור להגיד לסאבייתו - "בכיף נשמה, תהני, תעשי חיים, תבלי, ואל תשכחי לקחת קונדום, ליתר ביטחון"? האם אין מצב שגם דום שבוטח בעצמו ובסאבית המסורה שלו, יחשוש שמישהו, שמכיר היטב את הכפתורים הנכונים ויודע בדיוק מה לומר ואיך, מישהו שיצא מהחיים שלה, ויש מצב שרוצה להיכנס שוב. האם זה מופרך מצד הדום לא להיות מאושר מהעובדה שהסאבית שלו מכניסה את עצמה למיטה, שהיא אולי לא חולה, אבל עם פוטנציאל להיות כזו? אני חושבת שלא.

בהחלט, ידידים זה נחמד, בתנאי ששני הצדדים מודעים לכך שהם *רק* ידידים, ולא מחליפים את ה-ד' באות אחרת באלפבית.

תקציר: האושר-מתחיל-בתוכי-לא-במחשוף-שלי.

T O M​(שולט) • 17 ביולי 2005

קיחוט,

כמו שיש דומים שמתנהגים ככה, כך יש סאביות שמעוניינות בקשר כזה.
אני רואה בעייתיות בקשר כזה אבל אם זה מתאים לשני הצדדים אז שיהיה להם בהצלחה.

חידודים

Dom_Quixote • 17 ביולי 2005

אולי לא הבהרתי את עצמי,

אני לא מדבר על "אקס מיתולוגי" ולא על "מישהו מהעבר", ומן הסתם לא על מישהו ששני הצדדים (לא כולל הדומ\ית, שהם צלע שלישית) אינם בטוחים שאין פה קשר מיני רומנטי.

אני מדבר על חברים וחברות שהם פשוט זה, חברים וחברות.

ומעבר לזה, כמו שאמרתי. אפילו אם יש מישהו שהחברה שלי היתה איתו בקשר רומנטי עמוק לפני שנים ולפתע הוא מתקשר ומבקש להיפגש איתה לכוס קפה, אז לי, באופן עקרוני, אין התנגדות שהיא תיפגש איתו (בהנחה מבוססת שהם לא יקפצו למיטה). למה אני אומר את זה? כי אם היא מעוניינת לחזור להיות איתו בקשר, אז הרצון הזה לא ייעלם מעצמו אם אני אאסור עליה זאת (ויש להניח שלהפך), וזה שאני אמנע ממנה להיפגש איתו לא ממש יועיל לקשר בינינו. ואם יש סכנה שהיא תקפוץ איתו ישר למיטה ברגע שהיא תראה אותו, אז מה זה בדיוק אומר על הקשר שלנו? על מה אני מגן פה בדיוק?

מדובר בבעיה עקרונית, שלא ניתן לטייח אותה. אהבה צריכה מסגרת, אבל לא כלא. זוגיות שזקוקה למנעולים כנראה פשוט לא חזקה מספיק, ובן זוג שזקוק לקולר ורצועה (ולא כמו שאנחנו מכירים אותם) כנראה מפחד שה"כלבה" (לצורך המטאפורה ולא ככינוי גנאי) שלו תברח לו. ואם היא באמת תברח ברגע שהוא יתיר את הרצועה, כנראה שלא טוב לה בבית.

ונפילי - ניתן לראות בפוסט זה תקציר לפוסט המקורי, בשבילך.

כבוד,
קיחוט

Tame • 17 ביולי 2005

קיחוט,
מאוד אהבתי מה שכתבת הרגע

Re: למה כל כך קצר?

Dom_Quixote • 17 ביולי 2005

למה כ"כ קצר?

ואת ג'יי קיי רולינג שאלת את זה?


כבוד,
קיחוט

תקציר (C):

היכונו-ליציאת-אסופת-הפוסטים-של-קיחוט-כרך-I-רב-מכר-עולמי.-אם-כל-אדם-בכלוב-יזמין-עותק-לכל-ניק-כפול-שלו-זה-בליינד-יימכר-יותר-מהארי-פוטר

אל תאמר קצר, אמור מאותגר מטרית

ס ו ר ר ת​(נשלטת) • 17 ביולי 2005

מי שלא שמע את יעקב אחימאיר מספר על הספר השישי של הארי פוטר, לא שמע פיהוקים מימיו.

(ולגבי כרך 1 - תרשום לי שניים על החשבון, אמא תבוא לשלם מחר).

מיתוסית​(שולטת) • 17 ביולי 2005

כמו שנתת את הדוגמה של האם הסאב שואל את הדום לגבי דברים בחיים כגון להתפטר מהעבודה או ריב עם החברים, אני בדיעה שהסאב מתייעץ עם הדום ולא באמת מבקש רשות ממנו.
אני נגד כפייה בזוגיות, לא משנה מאיזה מין ובייחוד כשהכפייה לא מבוססת.

יש לי חשש גדול מגברים שמנסים לכפות עליי אי אלו דברים- במקרה זה לא להיפגש בכלל עם גברין או עם מישהו ספציפי, וזאת בייחוד לאור חששי (המוצדק לעיתים קרובות מידי על פי ניסיונם של אחרים) שזה מתחיל בגפרור ועשוי להתפתח לשריפה גדולה, כלומר גם אישה מוכה שנרצחת על ידי בעלה, לא קיבלה מכות רצח ביום הראשון להיכרותה וזה תמיד מתחיל בסטירה קלה וב"סליחה מעומק הלב".

הבעיה היא, שלעיתים קרובות, גם כשהאשה מסרבת לקבל את דרישות בן הזוג והיא מודעת לכך שמדובר בדרישות בלתי הגיוניות, היא עשויה לחשוש לעשות שריר כדי שבנזוגה לא ינטוש אותה או ייצא בכלמיני צעדים קיצוניים (הרי לרוב אותו בנזוג ייצא בבקשות מעין אלו לא מיד בתחילת הקשר, אלא לאחר שהוא צובר תנופה ורגשות).

הכפייה הזאת, אכן נובעת פעמים רבות מחוסר ביטחון, אולם לפעמים החוסר ביטחון של הגבר/ דום נובע כתוצאה ישירה או עקיפה מהתנהגותה של האישה/סאבית, כלומר היא למשל מנסה לגרום לו לקנא, כדי לבחון את תגובותיו. וכפי שציין כאן מישהו, ישנן סאביות שלמרות שיתנגדו, הן רוצות ואולי אפילו חייבות שהגבר יגיד להן מה לעשות ואיך ועם מי.
אני גם בדיעה שלהחזיק בכוח מישהו- לא יגרום לכך שאכן תהיה נאמנות אוהבה.
אחרי הכל, אותה אישה (לצורך העניין) עשויה לנתק כל מגע עם כל גבר שהיא מכירה, אך מה מונע ממנה להכיר גבר בעבודתה, בלימודיה או אפילו בתחנת האוטובוס?
האם הדום שלה יכניס אותה למשטר טאליבני שבו תלבש גלבייה ומסיכה וייאסר עליה לצאת לעולם הפתוח?

אדם שירצה לבגוד, יבגוד.
וכדי למנוע את זה ממנו כליל במאה אחוזים, יש לכלוא אותו בצינוק, כך שאותו אדם יראה רק את בנזוגו ומשחילים לו מזון מתחת לחריץ הדלת.

אני בדיעה שאני יכולה להיות גם עם ידידים שלאו דווקא היו אפלטונים בעבר וכך גם בנזוגי- כל עוד לא מסתירים דבר וכל עוד כל הצדדים הנוגעים בדבר מבינים היטב כי הקשר חייב להיות אפלטוני- הרי אם באמת ארצה, אוכל לפגוש אותו בסתר (כמובן, אם בנזוגי לא יהיה אובססיבי במידה כזאת שהוא יעקוב אחריי ו/או ישכור בלשים לשם מלאכה זאת) ולבצע בו את זממי והרי בשורה תחתונה:
לו הייתי רוצה גבר אחר, הייתי עם אותו גבר אחר ולא עם בנזוגי!


תקציר:

אין-לי-כוח-לקצר !