קיבעון מחשבתי

Tame • 16 ביולי 2005

גם הדברים הגדולים שתיארת הם בעצם דברים קטנים. ולא, אי אפשר להטיל ספק בכל הדברים הקטנים זו לא הייתה הכוונה שלי. הכוונה שלי הייתה להטיל ספק בעצם המציאות עצמה, לא באם את יכולה לנשום את המים אלא באם המים הם מים והנשימה היא נשימה.

Succubus​(אחרת) • 16 ביולי 2005

אתה יכול להטיל ספק בכל, בשמחה (זו הגישה הפילוסופית החביבה עלי), רק שזה די עקר. אם אתה מטיל ספק בעיקרי המציאות, אתה חייב להטיל ספק גם בלוגיקה שהמוח שלך משתמש בה כדי לעשות את זה (כי הלוגיקה היא חלק ממבנה המוח שלך, ולא בהכרח מייצגת באמת את העקרונות שעל פיהם פועל היקום), ומשם אתה כבר לא מגיע לשום מקום.
בעצם, אפילו אם אתה לא מרחיק לכת עד כדי כך אתה לא מגיע לשום מקום. זה נחמד בתור שעשוע אינטלקטואלי, אבל זה שעשוע אינטלקטואלי עקר. כל מבנה שיוכל להביא אותך לאנשהו דורש כמה אקסיומות בסיסיות, שבלעדיהן לא תוכל לבנות כלום. ואקסיומות, מעצם הגדרתן, לא ניתנות להוכחה.

Tame • 16 ביולי 2005

בדיוק על זה אני מדבר..
אי אפשר להטיל ספק בעולם בעל עקסיומות מכיוון שהעולם הזה הוא עולם מקובע. ברגע שאת מעגנת את המשתנה כקבוע יש לך רק פיתרון אחד למשוואה.
את מגנה על הקיבעון בעזרת קיבעון.
מי אמר שזה לא טוב להטיל ספק בלוגיקה ומי אמר שצריך להגיע לאנשהו? אם אני מטיל ספק בלוגיקה אני לא עושה את זה כדי להגיע לאנשהו - להגיע לאנשהו זה חלק מהקיבעון.
עקר?
אני קורא לזה חופשי.

מיתוסית​(שולטת) • 16 ביולי 2005

יש אסכולה פילוסופית במדע שטוענת שכל עובדה במדע אפשר ורצוי לנסות להפריך, שאם לא כן, לעולם המדע לא יתקדם.

(וההוכחה האולטימטיבית- "הידיעה" שהעולם הוא שטוח או שהשמש סובבת סביב כדוה"א)

Tame • 16 ביולי 2005

האמת שעוד דבר לבלאק בלו,
את מנסה להפריך עולם נטול חוקיות בכך שאת אומרת שהוא לא יפעל לפי החוקים...
זו כל הכוונה
, אם ננסה להבין אותו במונחים הגיוניים לא נצליח לעולם. מתוך העולם שלנו המושתת על חוקים לא נוכל לעולם להבין עולם ללא חוקים. אבל מה שאנחנו כן יכולים להבין ואף מצליחים לאט לאט (לפחות מבחינת המדע התיאורטי) זה שהיקום שלנו הוא רק מקרה פרטי של מולטיוורס (רב-יקום) אינסופי.
העולם האמיתי,הגדול, הינו נטול חוקיות ואינסופי. העולם שלנו הוא רק מסך שנמשך על פניו של העולם האמיתי.
ולא העולם האמיתי אינו הגיוני, דרך ההיגיון רק תרחיק אותך ממנו לא משנה כמה תרצי להתקרב.

T O M​(שולט) • 17 ביולי 2005

TAME, תסתכל באתר הזה:

http://www.matrix-xp.com/index2.php?page=galleries&lang=eng

יש פה סרטון פארודיה מושקע על המאטריקס.

* צריך QUICKTIME

Succubus​(אחרת) • 17 ביולי 2005

נדמה לי שאת מדברת על פופר, וזה די עקרון בסיסי בפילוסופיה של המדע. תיאוריה מדעית חייבת יכולת הפרכה, או שהיא לא תיאוריה מדעית.

Succubus​(אחרת) • 17 ביולי 2005

יש אנשים שמשוחררים מהאקסיומות הבסיסיות של החשיבה האנושית. קוראים להם סכיזופרנים.
אם זה מה שעושה לך טוב בחיים, אתה מוזמן לנסות להשתחרר מהלוגיקה האנושית הבסיסית, או מכל אקסיומה אחרת שנדרשת כדי לבנות את היכולת שלנו להתמודד עם העולם שסביבנו. עד עכשיו, בתגובות שלך למה שאמרתי, לא הצלחת בזה - אתה מתווכח איתי בדיוק על סמך אותה לוגיקה.
אם אתה חושב שתצליח, הריני לעודד אותך לנסות. אני אשמח להריע לך מהצד. אני, אם לא אכפת לך, מעדיפה להישאר מקובעת על כמה אקסיומות בסיסיות שעוזרות לי להתמודד טוב יותר עם העולם שסביבי.

Tame • 17 ביולי 2005

קודם כל תרשי לי לציין שאני ממש שמח שאת ממשיכה איתי את הדיון, פחדתי שנמאס לך

ובקשר לויכוח בעזרת לוגיקה.
איפה טענתי שאני משוחרר מהעולם הקיבעוני?
מידי פעם אולי אפשר לזכות בהצצה חטופה - אבל לבוא ולהוכיח לך שזה קיים? אפילו לתאר את זה זה משהו שאי אפשר לעשות בעזרת מילים, זו חוויה נטו, תפישה שלא עוברת דרך המודע או דרך הרגש אלא מעל.
כשאני אומר שיש להטיל ספק במציאות אני לא אומר שאנחנו צריכים לוותר על הטירוף שבהתנהגות המקובעת של העולם הזה פשוט בגלל שאנחנו לא יכולים לעשות מאמץ מודע לוותר עליה - הוא נידון מראש לכישלון. מה שאני כן אומר זה שצריך להיות מודעים שגם מה שנמצא מול עינינו אינו האמת, זה משהו שכן ניתן להוכיח בצורה לוגית והפיזיקה הוכיחה זו בצורה תיאורטית כבר מכל מיני זויות.
אנחנו כבר יודעים על מימדים שבהם כל חוקי הלוגיקה שלנו קורסים. אפילו לדבר על מימדים כאלה זה מעשה כמעט בלתי נתפס מבחינה לוגית.
הפיזיקאים לא זונחים את דרך הלוגיקה התלתמימדים המוגבלת שלהם בכדי להבין את היקום הרבמימדי. אבל הם גם יודעים שהלוגיקה הזו והחוקיות הזו אינה אבולוטית ונכונה רק לגבינו, בגדול היא יותר לא נכונה מאשר כן נכונה, נתח המציאות (על משקל נתח השוק) שבו היא כן נכונה הוא מצומצם עד זניח ביחס לנתח המציאות בו היא לא נכונה.

Succubus​(אחרת) • 17 ביולי 2005

Tame, העונג כולו שלי.

מה שאני מבינה ממה שאתה אומר זה שאפשר לסגל התנתקות (בלי קשר לפוליטיקה!) מסוימת מהאקסיומות הבסיסיות שאנחנו צריכים כדי להתמודד באמצעותן עם העולם, אבל ההתנתקות הזאת יכולה להיות רק זמנית, לפרקי זמן קצרים, וכשרוצים לשוב לעולם היומיומי, חייבים להשאיר את זה מאחור. אי אפשר ליישב בין השניים.
יש אסכולות רוחניות שמנסות להשיג את זה באמצעות מדיטציה. זן לענפיה השונים, למשל. אבל אפילו האדם ה"מואר" ביותר לא יכול לקחת איתו את ההארה הזאת לחיי היומיום. אתה יכול להגיע לאיזו הכרה או הארה או אחדות עם הכל או איך שלא תבחר לקרוא לזה במדיטציה, או בהגות פילוסופית, או בכל אמצעי אחר - אבל כשאתה צריך לשטוף כלים, עדיף שתיצמד לחוקים הישנים, או שתשבור הרבה צלחות בדרך. או, כמובן, שאתה יכול להגיע למסקנה ששטיפת כלים היא מיותרת, שהסבון הוא אשליה ושאין באמת כף, אבל זה כבר למתקדמים באמת...
אז בעצם, הדבר היחיד שאתה יכול להפיק מההכרה שצריך להטיל ספק בכל זה רק זה: ההכרה שצריך להטיל ספק בכל.
אז... בסדר, יופי. ומה הלאה?