| Adonasuy(שולט) |
לפני 19 שנים •
18 ביולי 2005
תזוזת הלוחות הטקטונים.
שוב המתח הזה שגואה בפנים. אחת מתקופות השיא הסאדיסטיות, כפי שאני קורא להן ביני לביני.
הרצון לפרק מישהי לגורמים. פיזית, מנטלית. להרכיב מחדש אל תוך הנוחם הגדול. כל דבר מזכיר בדס"מ: מחלקת החיות בסופר על שלל הקולרים והקערות, כלי בית (אלף ואחד שימושים למחבת הטפלון, כולל כמחבט מאולתר), אטבים. מי שם אותם שם. ליד מחלקת העופות בכלל מסוכן לעבור. בר המזל ההוא עובד עם הסכין שלו על הפרגיות.... תיקוני חשמל ליד הבית. אוף, כבלי הפלדה האלו.... איזה פוטנציאל... מי אמר חשמל? למה ישר קופצות לי לראש התמונות של פנים מתעוותות במגע האלקטרודה? פותח עיתון. מרפרף על מודעות האבל. מזל שאני לא נקרופיל. מודעות דרושים. "מגן ולא יראה". שב"כ. מרתפי חקירות. המתנחלות האלו ישברו אם נשים להן מצבטיים על הפטמות? גם במשרד אין מנוח. מחביא את סרגל המתכת ואת אטבי הקפיץ שיש הסבורים בטעות שהם מיועדים להידוק חבילות נייר גדולות. צהרים. ארוחה עיסקית. מה אני בוהה במזלג שננעץ לתוך האנטרקוט? טוב שלא הזמנתי יין. האדום הזה משפיע עלי לרעה. ברוקולי. אין שום דבר להגיד על ברוקולי ובדס"מ. חוץ מזה שאם תעצבני אותי אני אאביס אותך בברוקולי! למה האוטו לא מניע? ולמה צריך להשתמש בכבלי ההנעה האלה? זה כואב כששמים אותם על שדיים לבנים? חדר כושר. הכי טוב חדר כושר. נרוץ קצת, נשכח הכל. מי שם ערוץ האופנה בטלוויזיה שמולי? ולמה עכשיו תצוגת לנז'רי? קשה לקרוע את החוטיני הזה? קוס אמק, לא ידעתי שקשה לרוץ עם כזו זקפה. הלוחות הטקטוניים ממשיכים לזוז, מתחככים זה בזה, אוצרים את האנרגיה הפוטנציאלית להתפרצות ההרסנית הבאה. |
|
|
חתולת הלילה
|
לפני 19 שנים •
18 ביולי 2005
אני מבינה אותך בהחלט.
אבל אתה יודע, ככל שהלוחות מתחככים זמן רב יותר, בעוצמה גדולה יותר, כך ההתפרצות תהיה קשה יותר, ואולי אף פחות נשלטת. לרחם עליה? 
(רק בגלל הברוקולי, אלא מה?) |
|
|
שנף(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
18 ביולי 2005
:)
מדליק.
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
18 ביולי 2005
מטריף לגמרי ...
|
|
|
גרניקה(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
18 ביולי 2005
מחייכת.
(אימל'ה)
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
18 ביולי 2005
רק רציתי לדעת ...
אם אתה גיאוגרף או פורנוגרף?
גיאולוג או זרגולוג ? פרט הדגם הסבר ונמק וגם ... תן דוגמאות . |
|
|