כי הלילה הוא הלילה שֶּׁלְךָ, זונה שלי! - סיפור

כי הלילה הוא הלילה שֶּׁלְךָ, זונה שלי! - סיפור

מאסטר יקיר​(שולט) • 19 ביולי 2005

"...כי הלילה הוא הלילה שלך, זונה שלי", קבע וניתק את השיחה. לא ידעתי למה לצפות, וגם לא הרביתי במחשבה על האמירה הזו, כי הוא תמיד ידע להפתיע מחדש את הריגושים שלי, ובעשר בלילה, בדיוק כפי שהוא פקד עלי, מגולח ללא חשש מאיזה זיף סורר, רחוץ ואחרי ניקיון טוטאלי של חור ישבני, בית העינוגים שלו, יצאתי לכיוון המקום בו רצה שאחכה, בחלקה של תל אביב, זה הממוסחר בזנות.

חציתי את מתחם התחנה המרכזית הישנה ונכנסתי לאחד הרחובות הצרים, אשר משני צידיו, כמעט בכל בניין, מתנוסס שלט מואר בצבעים נועזים, המכריז על קיומו של מכון עיסוי או ליווי, או למביני עניין, בית זונות בשמו המפורש. בפתחו של אחד מן הבתים, ישבה אישה מלאה בלבוש מינימאלי, הבלונד זעק משיערה, ובדיוק כשעברתי לידה, שלפה היא את בקבוק הקולה מפיה, אותו מצצה בתאווה, כאילו היה זה זין בכבודו ובעצמו וקראה לעברי בניב רוסי מתחנחן: "בוא, בוא, בבקשה, תיכנס..."

עצרתי לשנייה את צעדיי, חייכתי לעברה וכמעט השבתי לה, שאני יותר זונה ממנה, אך מבטיהם של הגברים המיוחמים שעמדו בסמוך לפתח, הניעו אותי לשאת את רגליי מהמקום. הזמן היה לטובתי ופסעתי לאיטי אל פינת הרחוב החשוכה. מכוניות שחלפו על פניי האטו נסיעתן ועיניים בוחנות של נהגים עמוסי חרמנות בחנו את גופי. היו כאלה שהתאכזבו בראותם שאני גבר והיה אחד שפתח חלון ושאל אם אני עובד.
"עובד...?" שאלתי תמה והוא מיהר לחדד את שאלתו:
"אתה מזדיין בתשלום?"

שאלתו הטריפה אותי ולמרות הלהט שפשט על התחת שלי, השבתי בשלילה והגברתי את קצב הליכתי לכיוון המיקום המדויק שנקבע לי על ידי הגבר שלי. מתחת לפנס הזקן בפינת הרחוב, עמדו שלוש זונות, אשר העדיפו למצוא לקוחות מחוץ למכוני העיסוי. בהמשך עמדה עוד אחת, שחוסר השקט שלה, הראה שהיא מחפשת את עברה בהרהורים כבדים. הפלאפון שלי צלצל והגבר שלי שאל היכן אני נמצא. אמרתי לו שאני במקום, אך ביקשתי רשות להתרחק משם, כי עומדות שם זונות ואני לא רוצה להפריע להן.
"אתה לא מפריע להן, אתה זונה בדיוק כמוהן. חכה לי שם אני עוד מעט מגיע".

עמדתי בין השלוש לאחת, בדיוק במקום שהוא ביקש ממני. מכונית התקרבה למקום והאטה. החושך מנע ממני לזהות את צבעה, והייתי בטוח שהגבר שלי הגיע לחלץ אותי מהאזור הזה, אך הוא נעצר ליד השלוש. אכזבתי לא איחרה לבצבץ. השפלתי מבטיי אל המדרכה והדלקתי סיגריה. לאחר משא ומתן, שכנראה כשל, הוא המשיך בנסיעתו האיטית ונעצר לידי. "נו, אתה מזדיין בתשלום או סתם בא לך לקבל זין?" שוב השבתי בשלילה והוא, בחריקה עצבנית עזב את המקום.

"הוא הציע לך לבוא איתו?" שאלה אחת מהשלוש.
"הוא הציע, אבל אני לא עובד. לא מתחרה בכן, אני מחכה לחבר".
"חבל", ענתה מישהי אחרת, "דווקא יש לך תחת טוב. רוצה אני יכיר לך את הערס שלי?"
השלוש צחקו בקול. הצטרפתי לצחוקן המסתחרר ובכל זאת, הרגשתי שעליי להפעיל את "קסמיי" הזנותיים:
"מותק, אם הערס שלך יראה אותי, לך לא תהיה עבודה, אני אשתלט על כל האזור".
"תרגיע, יא חתיכת מניאק מזדיין! הערס שלי הוא הגבר שבגברים! הוא לא נוגע בגבר! תסתום לפני שאני יזעיק אותו הוא יזיין אותך כאן באמצע הכביש!"
"תרגיעי את, מה קרה לך, יא מפגרת?" פנתה אליה השלישית. "את לא מבינה דחקות? הוא צוחק איתך. את חתיכת פוסטמה, כמו קרש. יאללה, צְ'חְקִי קצת, מה, כל יום יש לנו כאן גבר נחמד שמדבר איתנו לא רק בגלל הכוס שלנו?"

אלמלא הרכב שהאט את נסיעתו, הייתי ניגש ומודה לה אישית, אבל שלחתי לה נשיקת תודה באוויר עם חיוך שנבלע בקסם החשכה. נהג הטראנזיט עצר לידם. הוא האריך בשיחה עם שלושתן יחד ועם כל אחת לחוד. טראנזיט זה לא הרכב של הגבר שלי, ולכן שלפתי עוד סיגריה והצצתי בשעון על צג הפלאפון. 40 דקות עמדתי שם בהמתנה צייתנית. הנהג לחץ על דוושת הגז וחלף על פניי מבלי להביט בי. הוא עצר ליד הזונה שעמדה לבד ולאחר שיחה קצרה, נסע ברוורס. 'כנראה הוא חוזר לשלוש', הרהרתי לעצמי, אך הוא נעצר לידי ופתח בעבורי את הדלת.

נרתעתי. עשיתי צעד של נסיגה לאחור. הוא הוציא סיגריה והצית אותה. ניסיתי להגניב מבט אל פניו, אך כף ידו הסתירה את אור הלהבה. ראיתי את ראשו מסתובב לכיווני. הוא שתק. אני נסוגותי למרחק בטוח והקול שלו כוּוון לעברי:
"אני אחכה עוד הרבה, זונה שלי? כנס כבר לרכב", פקד הוא.
נשמתי אוויר של הקלה ונכנסתי לרכב. התרגשותי לא הצליחה להסתיר את רעידותיה והתנצלתי על שלא זיהיתי אותו.

"הֵיי... הלו??? מה זה? אתה גונב לנו קליינט", צעקה לעברי המאיימת שתזעיק את הערס שלה ובטרם הספקתי לסגור את הדלת, זינקה היא לכיווני ושאלה את הגבר שלי: "מה יש לך אתה, אתה גם מניאק? יש לך כאן ארבע זונות ואתה בוחר גבר? אתה בוחר אותו?"
"יש לך עודף ממאה?" שאל אותה הגבר שלי.
"למה עודף....?"
"כי את לא שווה מאה. לו אני משלם שלוש מאות. ראית איזה תחת יש לו? עכשיו עופי מכאן!" אמר לה ופתח בנסיעה מהמקום.
"יא בן זו..."

מילותיה נבלעו ברעש החריקה. הגבר שלי התעניין איך היה לי להמתין במתחם הזנות. סיפרתי לו את כל מה שעברתי. הזונה הרוסייה, הנהג שפעמיים שאל אם אני מזדיין בתשלום ואת השיחה עם הזונות.
"למה לא הזדיינת עם הנהג שרצה אותך, היית מביא קצת כסף לערס שלך..."
מילותיו פוצצו את עכוזיי בייחום בלתי מתפשר. הוא ידע שמלים כאלה מכינות לי את החור לזיון אכזרי וחסר רחמים. הוא הניח יד אחת על כפתורי מכנסיו, מעל לזין שלו, אקט שגרם לנשימותיי להסתבך עם אורגזמה מתפרצת.

"כן, זונה שלי, תרטיב בשבילי את החור שלך", אמר ועצר בסמטה מרוחקת ומבודדת. "צא מהרכב ותבוא לצד של הדלת שלי", פקד עלי. גופי, שרעד עדיין מפליטת עינוגי האורגזמה שפקדה אותו, רעד אל הצד שלו מחוץ לרכב.
"תסתובב וקח שני צעדים קדימה, זונה מיוחמת שלי. תפשיל את המכנסיים ואת התחתונים, אני רוצה לבדוק אם לא תקעו לך את החור בזמן הזה שחיכית לי".
ביצעתי את דרישתו. קול פתיחת הדלת הרעידה את רגליי.
"תפשק... תפתח את החור!"
חשתי את החום של המצית כל כך קרוב לחור שלי עד שכמעט נגעה בו הלהבה. שלוש אצבעות ביתקו באחת את להבות ייחומי וגרוני בלע את קולות ההפתעה, אשר בקעו ממנו.
"יפה, שרמוטה צייתנית שלי. תתארגן ותיכנס לרכב".

"תודה, גבר שלי על החוויה המדהימה..."
"תודה...?" קטע הוא את דבריי. "חכה, עוד לא נגמר הלילה! אמרתי לך, שהלילה הוא הלילה שלך, זונה שלי!"
הוא הדליק סיגריה, הגיש לי אותה ואמר:
"תתפנק, כלבה מזדיינת שלי, כל עוד אתה יכול".
נטלתי את הסיגריה, שאפתי כמה שאיפות מרנינות ובזווית עיניי ראיתי את הגודש המצטבר בין רגליו.

אחזתי בידו, נישקתי אותה ואצבעותיו נדחפו אל עומקו של גרוני. לאחר ליקוק ממושך של אצבעותיו המדיפות טעם של סיגריות, הוא שלף אותן, אחז בעורפי וכופף את ראשי אל חלקן העליון של ירכיו, היכן שהזין שלו שוכן בבליטה ובזקפה לתפארת. נישקתי אותו מבעד לבד מכנסיו. אצבעותיי ריחפו מעל לרוכסן ואצבעותיו אישרו לי לפתוח אותו. הזין שלו זינק אל פי הפעור ובכמה יניקות ארוכות ומענגות, הוא השקה את גרוני בזרם בלתי פוסק של שפיך.
"תלקק הכול, זונה, אין עם מה לנגב..."
הוא ידע שאני לא בוחל בדבר, בכל הקשור בו. בלעתי, ליקקתי וינקתי הכול, כי הוא חינך אותי, שזרע לבטלה, זה נוגד את כללי הזיון שלו.

ארזתי לו את הזין חזרה במקומו ורכסתי את הרוכסן. חשתי שהזין הזה נועד להשתמש אך ורק בי והרוכסן כמו היווה מגן ומשמר. מן ידיעה כזו, שרק אני רשאי לשחרר אותו מכלאו ולהביאו לפורקן בגופי, או נכון יותר, רק הוא רשאי להשתמש אך ורק בגופי. הוא הגביר את קצב הנסיעה. לא שם לב לטיב המחשבות שלי וביקש:
"תדליקי לי סיגריה, שרמוטה שלי".

בכביש הבינעירוני הוא מעך את דוושת הגז. עיניי הסגירו את תמיהתן לפשר הדהירה המטורפת הזו אל מחוץ לעיר. הגבר שלי חש במבטיי החוקרים, אך הוא העדיף לשלוח מבטיו מדי פעם אל המראה הצמודה לדלת שלו. ביקשתי את רשותו לשאול לאן אנו נוסעים.
"אתה דואג? אמרתי לך שהלילה הוא הלילה שלך, זונה שלי".
"אני סומך עליך, גבר שלי".
הוא שלח שוב מבט אל המראה הצדדית והמשיך לדהור לעבר האי ידיעה שלי.

הנסיעה הייתה קצרה. בפאתי חולות וצמחייה הוא האט את מהירות הנסיעה ופנה אל שביל צדדי. גם מתוך החשכה, הבחנתי בפניו הקורנות ובעיניו הבורקות מזימה.
"צא מהרכב", פקד עלי בלחישת ייחום טרופה. "תתפשט!" פסק הוא מבלי להותיר לי אפשרות לשאול לפשר מעשיו.
עמדתי ליד העץ, בסמוך לרכב והוא יצא ופתח את הדלת האחורית. התמהמה מעט וטרק את הדלת. ניגש אלי, הושיט לי שקית ריקה וביקש שאאסוף אל תוכה את בגדיי ונעליי. הוא נטל את השקית, ניגש שוב לדלת האחורית, הניח אותה וחזר אלי. נצמד אל אחוריי, ליטף ברכות את חזי ונשם אל עורפי את אמירתו:
"הלילה זה הלילה שלך, זונה שלי".

ושוב עשה צעדיו אל הדלת האחורית, הגיש לי את השקית ולחש:
"תתלבשי, כלבה שלי..."
הנחתי את השקית לרגליי ושלפתי את החולצה. 'זו לא החולצה שלי, לא באתי עם חולצה לבנה' לחשתי לעצמי, אבל לבשתי אותה כמצוות הגבר שלי. הושטתי יד שוב אל השקית והפריט שנגלה לעיניי הביא אותי להבנה שאני צריך להוריד את החולצה. הידקתי את החזייה לחזי כשהיא מלאה בבד להבלטה ומעליה לבשתי את החולצה חזרה. היא כיסתה את החזה וחשפה את בטני התחתונה.

נשימותיי איבדו את אוויר הלילה הצונן והמציאות החדשה כמו זיינה את התרגשותי. פניי השתהו מעט אל תכולת השקית וידי גיששה אחרי הפריט הבא. חצאית. חצאית מיני... חצאית מיני אדומה התהדקה על מותניי ועכוזיי החשופים עשו אהבה עם משבי הרוח הקרירים. טמנתי ידי בתוך השקית ושלפתי את פריט הלבוש הבא. החוטיני הלבן והקטן, אך בקושי הצליח להסתיר את הזין שלי והחוט, כמו בעל את החור שלי, נכנס עמוק בתוך החריץ השוקק שלי.

נעלי עקב בצבע שחור, מותאמות בדיוק לגודל כפות רגליי. לא העזתי להביט בפני הגבר שלי, לבחון את תגובותיו לנוכח המראה החדש של הזונה שלו. עדיין לא. הרגשתי שאני עדיין לא הזונה המושלמת, וחפרתי שוב בשקית. שיערותיה של הפאה השחורה דגדגו את כף ידי. לרגע הצטמררתי מן המגע, אך מיד סידרתי אותה על ראשי, כי זה רצונו של הגבר שלי, ואני שלו, איך שירצה שאהיה עבורו.

התיישרתי. מתחתי את החזה ויישרתי את החצאית לגופי. כפותיי עיצבו שוב את הפאה ובפנים רועדות מסומק הבטתי אל הגבר שלי. ידו האחת ליטפה את הזין השלוף שלו, הזקור בעוצמה, וביד השנייה אחז סיגריה וינק את עשנה בתאווה. הוא מעך אותה על השביל והתקרב אלי.
"תמצצי שרמוטה, תראי לי מה את שווה", אמר והוריד את ראשי אל הזין שלו, אשר חדר באחת אל גרוני. הוא לא חס על המחנק שפקד אותי ומילא את פי בשפיך לוהט, בכמויות שטרם בלעתי.

הלבוש שלי הטריף אותו. גם אותי, בגלל ההנאה שלו. הוא שלף את הזין מפי ואני בלעתי, ליקקתי וינקתי. הוא אכסן את הזין שלו במכנסיו ואני יישרתי את בגדיי הצמודים ואת הפאה השחורה. הגבר שלי ניגש לרכב ושלף משם נרתיק צהוב.
"עכשיו את יכולה להתאפר, ככה תיראי שרמוטה מושלמת", אמר והגיש לי את הנרתיק. ניגשתי למראה שבצד הדלת ומרחתי את הליפסטיק האדום. ריסיי עוטרו ברימל שחור ולחיי עטו סומק ורדרד. משבי הרוח ייבשו באחת את הלק החום שמרחתי על ציפורניי אצבעות ידיי.

ביקשתי לדעת מניין ידע את המידות לבגדים והוא השיב:
"אני מזיין אותך לפחות פעם ביום, נוגע בך ורואה את מבנה הגוף שלך, מה כל כך קשה? עכשיו תיכנסי לרכב שרמוטה, יש לך עבודה!" פקד והחרמנות כמעט ניתקה אותו משלוותו.
יצאנו מהשביל הצדדי ונסענו אל עומק החולות והעצים. כלי רכב רבים חנו באזור. אני ניסיתי להגניב מבטים אל תוככי כלי הרכב, בעוד הוא עקב במבטו מן המראה הצמודה לדלת שלו. הרכב נסע לאיטו בשביל שמבחינתי היה הזוי לחלוטין וזונות שעדיין לא מצאו קליינטים עמדו בצד הדרך והרימו יד. ניסו את מזלן.

הוא חייך בלחישה:
"את השרמוטה הכי יפה שראיתי כאן. הלילה את הולכת לעבוד בשבילי. בשביל הסרסור שלך. חסר לך שבסוף הלילה את חוזרת בלי כסף!"
הרצינות שלו הרתיעה אותי. שלחתי אליו מבט מיוסר, הוא הניף את ידו ועל לחיי סטר:
"מרגע זה, את זונה! שרמוטה שמזדיינת בשביל כסף! את הכסף את מעבירה לסרסור שלך, מה לא ברור, כלבה מזדיינת?"

הסטירה על לחיי הכניסה אותי לתפקיד, הרבה יותר מהלבוש הפרובוקטיבי שהיה לגופי. לפתע הרגשתי את עוצמתו של הגבר, המסרסר אותי, המשרמט אותי, המשתמש בגופי לצרכי זנות, על מנת להתפרנס. נישקתי את היד הסוטרת והבטחתי לעשות ככל שביכולתי להביא לו כמה שיותר כסף.
"ככה אני אוהב אותך, שרמוטה שלי. תעשי מה שאני אומר לך ויהיה לך רק טוב איתי", אמר ועצר את הרכב באזור שומם, ריק מאדם.

"קדימה, זונה... לעבודה! רדי מהרכב, אני אחנה קצת הלאה ואשמור עלייך מרחוק. חסר לך שאת מעלימה ממני אגורה אחת!"
"ואם... ואם לא יבואו קליינטים?" שאלתי בחשש.
"את תחטפי! שרמוטה אוכלת הכול מהסרסור שלה, כולל מכות! אז כדאי לך להביא כסף! את מבקשת מהקליינטים 200 שקל לזיון 100 למציצה, לא פחות!"
מילותיו הקפיצו בחור שלי אורגזמה בלתי מוסברת. מסתבר, שהמלים האלה, נועדו לגרום לי לייחום. הוא הגיש לי תיק צד שחור קטן.
את יודעת במה צריך למלא אותו, נכון, שרמוטה?"
כן, גבר שלי, סרסור יקר שלי, אני אמלא אותו עבורך", עניתי בחשש ויצאתי מהרכב.

עמדתי היכן שהוא הורה לי לעמוד. חושך מוחלט כיסה את המקום. רק הבהובי פנסי מכוניות נראו מרחוק. הוא התרחק. עמוק בלבי ידעתי שהוא לא יפקיר אותי לסכנות, אך בכל זאת, כשהרכב הראשון התקרב אלי, הרמתי יד בחשש בלתי יתואר. הוא עצר לידי. פתח את החלון ושאל:
"כמה?"
"200 לזיון בתחת עם קונדום 100 למציצה ואתה לא גומר לי בפה", השבתי קפוא.
"את זונה יקרנית, לא תמצאי כאן אף אחד במחירים האלה", אמר וסגר את החלון. נסע קדימה, האט, הסתובב ונסע חזרה.

לבי הצטמק. גופי התכווץ. קליינט ראשון וויתר על עינוגים בגלל המחיר. ניסיתי לראות בתוך העלטה היכן הגבר שלי, רציתי לומר לו, שאולי כדאי להוריד מחירים, אך רק העצים הקרובים הביטו אלי מתוך הדממה. מכונית שנייה. אורות עמומים ריצדו בהתקרבם אלי. כאשר הנהג פתח את החלון הבחנתי בשתי דמויות. הוא שאל מה המחיר. השבתי כמו לנהג הקודם. הם יצאו מהרכב ואני התקרבתי אל העץ. עמדתי עם הגב אליהם וכופפתי את ישבני לעברם.
"תמצצי קצת קודם כדי שיעמוד לי, מה, את חדשה, לא מכירה את העבודה?" הסתובבתי ולקחתי את הזין שלו בפה. חשבתי על הזין של הגבר שלי, של הסרסור שלי, שבשבילו אני כעת שרמוטה שמזדיינת בשביל כסף והתחלתי למצוץ. הוא סימן לי להסתובב והפשיל מעל גופי את החוטיני. לבש קונדום וזיין לי את החור בפראות. שלף את הזין מתוכי, הסיר את הקונדום וגמר על החול.

"200 שקל עבור הזיון ועוד 50 כטיפ בגלל שאת מוצצת טוב, את זונה טובה, אבל חבל שאת לא מזדיינת גם בכוס. את יכולה להרוויח יופי", אמר ושניהם נכנסו לרכב.
"רגע", קראתי לעברם, "הבחור השני לא..."
שאלתי נבלעה ברעש ההתנעה של הרכב שעזב את המקום. יותר מכל, ברגע זה, רציתי לספר לגבר שלי, שהנה, הרווחתי בשבילו כסף. רציתי לחבק אותו ולהראות לו שאני שלו ואעשה כל מה שיבקש ממני. הבטתי אל האפלה היוקדת וסידרתי את הפאה ואת החצאית. אצבעותיי מיששו את החזה המובלט שלי והמגע הקר, ניסה להוציא אותי מהריכוז של עצם הימצאותי במקום הזה. לא יודע כמה זמן חיכיתי, אך על פי ההמתנה הארוכה, יותר ממחצית השעה חלפה עד שהרמתי יד לעבר המכונית הבאה שהתקרבה אלי.

זה היה רכב גבוה. משהו כמו טרנזיט. שמחתי, כי הייתי בטוח שהגבר שלי בא לבדוק מה מצבי. החלון נפתח.
"בולעת, זונה?"
השבתי בשלילה.
"למה לא? תקבלי 300..." ניסה הוא לפתות אותי.
"בשום אופן", התעקשתי.
"100 ירוקים!"
"לא בולעת", המשכתי להתעקש.
"מי זה הסרסור שלך? אני אדבר איתו..."
"לא בולעת, חבל על הזמן... זיון בתחת 200 100 למציצה ולא גומר לי בפה, מעוניין?" אמרתי והנפתי את התיק בסיבובים באוויר.
גם הוא הסתובב ונסע משם.

אחרי כמה דקות הוא חזר, נעצר לידי, פתח את הדלת ויצא מן הרכב. עמדתי ליד העץ והתכופפתי כדי להתחיל במציצה קלה, להעמיד לו, כמו שלימד אותי הגבר הראשון, אך הוא סימן לי להסתובב ותקע את הזין שלו בחור שלי והחל לזיין אותי בטירוף. אחרי כמה דקות, יצא, השליך את הקונדום ואחרי מציצה קלה, הוא שפך על הגזע של העץ. הכניס את היד לכיס חולצתו והגיש לי שטר.
"מה זה? אמרתי 200 לזיון..."
"100 ירוקים, את שווה כל אגורה. יש לך פה של מוצצת אמיתית", אמר בטון משונה.
"תודה", עניתי כשהוא כבר התניע את הרכב ועזב את המקום.

התקרבתי אל השביל. פסעתי הלוך ושוב במטרה שהגבר שלי יראה אותי ויבוא כבר. הייתי בטוח שהוא רואה אותי, כי הוא אמר לי שהוא שומר מרחוק. הרגשתי שגרוני מתייבש. לא היו לי מים והייתי צמא. הכנסתי את היד לתוך התיק כדי לוודא שכל ארבע השטרות נמצאים בתוכו. אצבעותיי נתקלו במסטיק. שלפתי את האריזה ולעסתי. ינקתי את המתיקות וחזרתי לעמוד ליד העץ שלי. העץ שהגבר שלי ייעד לי ללילה של עבודת זנות למענו. הפאה החלה לגרום לראשי להזיע. שלפתי אותה, על מנת לאוורר את פדחתי והאור המתקרב גרם לי לחבוש אותה במהירות חזרה. הידקתי אותה לראשי והרמתי את ידי.

"כמה?" שאל הגבר.
תשובתי לא סיפקה אותו והוא המשיך:
"בלי קונדום, 500".
"בשום אופן", השבתי והתרחקתי מהרכב לכיוון העץ.
"בואי רגע", אמר הוא.
התקרבתי שוב. גם הפעם היו שתי דמויות ברכב.
"מה איכפת לך, את תיהני יותר וגם תרוויחי יותר".
לא עניתי וחזרתי אל העץ. הם יצאו מהרכב והתקרבו אלי. האחד אחז ביד אחת בזרועותיי ובשנייה כופף את ראשי אל הזין של השני. בטרם הספקתי לצעוק לעזרה, כדי שהגבר שלי ישמע ויבוא להציל אותי, הזין שלו כבר היה עמוק בגרוני.

ניסיתי בכל כוחי להשתחרר מאחיזתו של הגבר שאחז בזרועותיי ולא הצלחתי. הלפיתה הכאיבה לי והזין חנק לי את הגרון. לפתע חשתי את כפותיי נלפתות ביד אחת של הגבר שמאחוריי בעוד השנייה מפשילה מעליי את החוטיני.
"אני הולך לזיין אותך בלי קונדום, יא חתיכת שרמוטה", נשמע קול גס, שלא הציע מקום לבקשת רחמים. הזין נשלף מגרוני והיד שהפשילה את החוטיני מעליי חסמה את פי ומנעה ממני לזעוק לעזרה. 'איפה אתה, גבר שלי, הבטחת שאתה שומר עליי מרחוק. אונסים את הזונה שלך ואתה לא כאן כדי להגן עליה' צרחתי בלבי.

בסיבוב חד הוא הדף את גופי בכפיפה, כשהחור שלי מכוון אל הזין של הגבר שאך לפני שנייה חנק את גרוני. הוא אחז ביד אחת שלי, כדי שאחוש, שאין קונדום על הזין שלו וחדר בבת אחת עמוק אל החור שלי. פי עדיין היה חסום. עיניי הדומעות דרסו את החול מתחתן ויצרו שלולית בוכייה של בוץ. שוב זעקתי בלבי אל הגבר שלי. ייחלתי שהוא יגיח לפתע מתוך האפלה ויכסח את הגבר שאונס אותי ללא קונדום.

החדירה אל חורי הייתה כואבת. הזיון המתמשך פצע את יכולתי לזוז וכוחותיי נשרו עם הדמעות שלי אל שלוליתי הבוכייה. נכנעתי לאונס. גופי חדל להגיב. אפי אך בקושי הצליח לסנן אוויר צח מבין נחיריו ובירכיי כרעו לנפילה. לפתע חשתי איך הוא מגביר את קצב הזיון בתוכי וזרימה עזה של שפיך חלחלה אל נתיבי קרביי. הזין שלו עוד שעט שם, כמו ביקש הוא להזריע אותי עד הטיפה האחרונה. הוא יצא מתוכי והתקרב אל פי. אילץ אותי ללקק ולנקות את הזין שלו משאריות השפיך. באפיסת יכולותיי עשיתי את מה שביקש, רק רציתי שילכו כבר מהמקום. שיניחו להתפלש בכאביי ובהשפלתי.

הוא רכס את מכנסיו, התכופף והרים את התיק שלי. פתח אותו ושלף את השטרות מתוכו.
"לא, בבקשה, תן לי את זה", התחננתי בפניו, כי לא רציתי לאכזב את הגבר שלי, מה גם, שהוא הזהיר אותי, שיחטיף לי אם לא אביא לו כסף בסוף הלילה.
"סתמי זונה", אמר הגבר שאחז בידיי וחסם את פי. "הצענו לך 500 בטוב ואת העדפת לקבל אותו בכוח, אז כעת את תשלמי לו!"
הבנתי שאין בכוחותיי להיאבק, אך בכל זאת ניסיתי לדבר על ליבם. תחנוניי ובכיי לא הועילו. הם נכנסו לרכב, נסעו קדימה, הסתובבו ונסעו לעבר היציאה מהשביל. בחולפם על פניי, צעק הוא:
"החור שלך שווה מיליונים, חבל שלא אני הסרסור שלך!"

בצעדים כושלים, גררתי את עצמי אל השביל. הסרתי את הפאה מעל לראשי ושחררתי את החזייה. פניי לבשו סדקים של תופת ובדמעות אחרונות קראתי לגבר שלי. קריאותיי לא נענו. צעדתי לכיוון החשכה, לכיוון שהגבר שלי המשיך לנסוע, אך רחשים מוזרים, שעלו מבין השיחים הבריחו אותי חזרה אל השביל. חזרתי אל העץ שלי. חיכיתי שם, כי חששתי שהגבר שלי יחפש אותי ולא ימצא אותי. הבטתי על לבושי ונשבעתי, שאם הייתה לי את שקית הבגדים שלי, הייתי מתחיל ללכת ברגל אל הכביש הראשי.

ממרחק, מהכיוון אליו נסע הגבר שלי לאחר שהוריד אותי, ראיתי אורות חלושים מתקרבים. לא הרשיתי לעצמי להתקרב אל השביל ולהרים יד. חששתי שהאנסים חזרו. הסתתרתי מאחורי העץ. ובלעתי את נשימותיי. הטרנזיט נעצר ליד העץ. דמות עמומה יצאה מהרכב. בריצה קלה הוא הגיע לעץ. הביט לצדדים, הרים את התיק הריק מהרצפה וקרא:
"זונה שלי, איפה את?"
זיהיתי את קולו של הגבר שלי. יצאתי מאחורי העץ והשבתי לו בבכי:
"אנסו אותי... לקחו לי את כל הכסף... איפה היית...?" זעקתי ונזרקתי אל זרועותיו.

הוא חיבק אותי. הצמיד אותי אליו ונשא אותי בידיו אל הרכב. התיישבתי חנוק מבכי ומפחד ולא הצלחתי להשיב על שאלותיו החוקרות. פתחתי את החלון והוצאתי את ראשי לנשום אוויר. הוא הגיש לי בקבוק מים והורה לי לשטוף את פני:
"אתה מרוח באיפור", חייך הוא.
לא יכולתי לשאול אפילו מניין לו העוז לחייך אל מה שעברתי אך לפני כמה דקות. שטפתי את פניי תוך כדי נסיעה. הוא הדליק לי סיגריה וידיי הרועדות אך בקושי הצליחו לאחוז אותה.

הרגיעה החלה לעטוף אותי. הוא הביט בי במבט של הערצה ולחש:
"אני גאה בך, שרמוטה שלי".
"אבל... אתה תחטיף לי, כי לא הבאתי לך כסף...", לחשתי בטון שואל משהו.
"נגיע אלי הביתה ואראה מה לעשות איתך, כלבה מזדיינת".
פרפורים אחרונים של נישמתי נטשו את ריאותיי. ליד הדלת הוא הכניס יד מתחת לחצאית שלי לכיוון החור.
"כואב לך, שרמוטה?"
"כשאתה נוגע, אז לא", עניתי.

הוא פתח את הדלת. פקד עליי להיכנס ישר למקלחת ואני כלל לא היססתי. אפשרתי למים לשטוף את אירועי הלילה הזה, שאמור היה להיות: 'הלילה הוא הלילה שלך, זונה שלי'. הגבר שלי נכנס למקלחת, סגר את הברז ואמר:
"צאי, את נקייה שרמוטה שלי, בואי נראה כמה כסף הבאת לי".
"אבל גנבו..."
"שקט. צאי כבר. התחתונים שלך כאן, תלבשי אותם ובואי לסלון".

התנגבתי ולבשתי את התחתונים. ידעתי שכעת אני הולך לחטוף מכות, אבל מהגבר שלי, הייתי מוכן לכול. דידיתי לסלון, כשגופי מוכן לספוג את נחת זרועו. התיק הריק, אשר הכיל בתוכו כמה מסטיקים מהחבילה שפתחתי, היה מונח ליד רגליו. התקרבתי ונעמדתי לידו. מבטי היה מושפל וחשתי כמי שלא עמד במשימה שהגבר שלי הטיל עליי. ביקשתי לשתות. הוא מזג לי קולה קרה והגיש לי. לגמתי באחת את כל המשקה והנחתי את הכוס על השולחן. הוא הדליק לי סיגריה ושאל:
"כמה כסף הרווחת?"
"הגבר הראשון נתן לי 200 שקל ועוד חמישים טיפ. השני נתן לי שטר של 100 דולר והשלישי..." פרצתי בבכי.
"מה עם השלישי?"
השלישי הציע 500 תמורת זיון בלי קונדום ואני סירבתי, אז הוא אנס אותי תוך כדי שעוד גבר החזיק אותי וגנב לי את הכסף". לחשתי מתוך הבכי.

הוא אחז בידי וביקש שאפסיק לבכות. לא יכולתי ואמרתי:
"אבל הוא... הוא זיין אותי בלי קונדום וגמר בתוכי! אני מצטער. אני לא רציתי", אמרתי וירדתי על בירכיי, כמתחנן שלא יכעס עליי. הוא קם מהכורסה, פסע בחדר הלוך ושוב, הביט בי במבט נוקב, התקרב, אחז בסנטרי בחוזקה וגער בי:
"זונה! את תשלמי על זה!"
התחננתי שיבין שנאנסתי ושלא יכולתי להתנגד, כי גבר אחר החזיק בי חזק וחסם את פי.
"תשתוק! תענה רק למה שאני שואל אותך!"

ניגבתי את דמעותיי והמתנתי למוצא פיו. ניסיתי להגניב מבט אל הבעות פניו אך הוא התיישב וכפותיו כיסו את פניו הזועפות.
"מה אמר לך הגבר הראשון שזיין אותך?"
ניסיתי להיזכר. ניסיתי לחזור במחשבות למקום ורק רגעי האונס שבו להציף אותי.
"אני לא זוכר..." אמרתי בחשש.
"והשני...?"
"גם לא... לא זוכר..."
"והשלישי...? את זה בטח את זוכרת כי זו הייתה החוויה הכי כיפית שלך, יא שרמוטה, כלבה מזדיינת!"

ניסיתי להיזכר, רק על מנת לרצות אותו ומילותיו של האנס החלו להדהד במוחי:
"החור שלך שווה מיליונים, חבל שלא אני הסרסור שלך!" השבתי לאחר שנזכרתי.
"את רואה כלבה, את זה את זוכרת, אבל שהראשון אמר לך, שחבל שאת לא מזדיינת גם בכוס, את יכולה להרוויח יופי, לא זכרת. ואת השני שאמר, שיש לך פה של מוצצת אמיתית גם לא זכרת. את נהנית מהאונס, נכון שרמוטה?"
"לא.. ממש לא... רגע, מאיפה אתה יודע מה אמרו לי השלושה?"

"יוסי, בוא לכאן", קרא הגבר שלי.
אל הסלון נכנס גבר גדול. שלח אלי חיוך והתיישב על הכורסה השנייה.
"תיגשי אליו, כלבה".
בהיסוס רב פסעתי לכיוונו של יוסי. הוא הושיט את ידו ואחז בפרק ידי בחוזקה.
"את מזהה את המגע הזה, שרמוטה?" שאל הגבר שלי.
"אתה... אתה שאלת אותי אם אני מזדיין בתשלום, עוד ברחוב שם כשחיכיתי לגבר שלי", נזכרתי ועיניי דמעו שוב.
"בטח חשבת שאתן לאיזה גבר אחר לזיין אותך, אה?? את רק שלי ורק הזין שלי נכנס לך לחור, ברור, שרמוטה שלי? אז יאללה, תשתחררי, מי שזיין ואנס אותך, זה אני! יוסי רק דיבר בכל הפעמים!"

דילגתי מעל הספה ונפלתי על בירכיו של הגבר שלי. שלחתי אליו מבט של תודה. הוא השיב לי מבט, מאלה הקשוחים שלו, שאני כל כך אוהב ולחש בתאווה:
"את הכי שרמוטה שהכרתי, ביצעת את המשימה שלך לעינוגים שלי, מגיע לך פיצוי על מה שעשית למעני", וסטר בחוזקה על לחיי.
קפאתי לנוכח הסטירות שניחתו בהפתעה לאחר המלים שאמר ושלחתי אליו מבט תוהה.
"מה את נדהמת מהסטירות, אמרתי לך, שאם לא תביאי לי כסף, תחטפי!" אמר ואסף אותי אל זרועותיו.

יוסי הבין את הרגע ונפרד מאיתנו. הוא עוד הספיק להתנצל בפניי בטרם הדף אותו הגבר שלי בחיבה לעבר היציאה ולאחר שנעל את הדלת, לחש אל עורפי:
"בואי למיטה, הלילה הוא הלילה שלך, זונה שלי".

WOW !!!!

לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} • 19 ביולי 2005

בדרך כלל אני קוראת שקטה בפורומים
אבל מרגישה צורך עצום להגיד לך תודה על הסיפור הזה.
הוא כתוב יוצא מן הכלל
ומגרה בטרוף

תודה

זרה מוכרת • 19 ביולי 2005

ניו יקר,

וואו

אין לי מילה אחרת.

חזק, מלחיץ
ונפלא



חיבוק ענקי



זרונת

קלייר​(נשלטת) • 19 ביולי 2005

איך אתה עושה את זה? איך?

בחלק הראשון התחרמנתי בטירוף. אלוהים, כל מה שרציתי היה שאני אהיה שם ושגברתי תסרסר בי

ואז באונס, קפא דמי, כל כך כעסתי שהוא לא היה שם כדי לשמור עליו.

והסיום...
המעבר בין תחושת הנאנס לחוויה המתקנת שאומרת שהוא היה מוגן לאורך כל הדרך...

אבל...
לי אישית קשה עם פנטזיות אונס. ובכל זאת הכתיבה מדהימה

אהובון

Belisana​(שולטת) • 19 ביולי 2005

מרב מתח כיביתי את הסיגריה על השולחן במקום במאפרה
מחרמן בטירוף.
לזה באמת צריך לעשות גירסה קולנועית
ואם עוד לא אמרתי - אתה כותב נפלא

נשיקות

כתוב בצורה נפלאה!

kael • 19 ביולי 2005

זו הייתה חוויה כמעט מושלמת למעט העובדה שבסיפור ה"זונה" עבר ,לכאורה, אונס...
מרגש לעומת זאת העובדה שהגבר לא נתן לאף אחד אחר לזיין את בת חסותו, מקסים לפי דעתי...

מתגעגע לסיפורים שלך, כתוב עוד!

kael

venus in our blood​(שולטת) • 19 ביולי 2005

מדהיםםםם.



סוחף, מרגש וחזקקקקקקקק בטירוף.



אהבתי כל כך..



תודה לך }{

מיתוסית​(שולטת) • 19 ביולי 2005

כן, גם אני מצטרפת לכולם- כתיבה טובה, אמינה.
אבל עשה לי ממש רע שהבחור הזה מצדו חשב שעבר אונס אמיתי וזה שזה לא קרה באמת (כביכול), זה לא אומר שהוא לא ספג מזה טראומה.
מה גם שלא ברור שהוא אכן רצה לממש םנטזיית אונס.
אני חושבת שיש גבול עם כמה שהוכלים עם זה רחוק ושזה יכול להיות ממש מסוכן לנפש.

מאסטר יקיר​(שולט) • 19 ביולי 2005

תודה לכם!

תגובותיכם מחזקות !
והאמת...
נהניתי מכל רגע בו ישבתי לכתוב את הספור הזה...

מלכה כחולה,
הבחור מוכן לעבור הכול בשביל הגבר שלו.
הבכי שלו, היה יותר בגלל הכסף שכביכול נגנב
ולא בגלל האונס. האונס לא הפריע לו, הפריעה לו
החדירה בלי הקונדום, שמסתבר אחר כך, שזה בעצם...
בסדר..

מיתוסית​(שולטת) • 19 ביולי 2005

זה היה ברור לי,
גם ההתמסרות שלו עד כדי איבוד העצמיות שלו עשתה לי לא כל כך נעים
חוסר הרגישות של האדון שלו שהיה בטוח שהווידוי שלו יספיק
ברור לי שזה רק סיפור, אבל...
זה לא נראה לך מוזר שאדם שחווה אונס ברוטאלי בוכה על אובדן כסף ולא על החוויה הטראומטית שעבר? האם זה נראה לך בריא ותקין?

שוב, אם הגעתי לדיון פילוסופי שהוא מעבר לביקורת פשוטה לסיפור, אני מתנצלת...