שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מרד בקולנוע

Tame
לפני 19 שנים • 14 ביולי 2005
Tame • 14 ביולי 2005
מקבי, אתה צודק לגמרי..
למרות שגם עם סינימה סיטי יש המון בעיות שנובעות מאובר-קפיטליזם..
מקבי​(מתחלף)
לפני 19 שנים • 15 ביולי 2005
מקבי​(מתחלף) • 15 ביולי 2005
ציטוט: מקבי, אתה צודק לגמרי..
\
תודה, זה בא לי טבעי. icon_razz.gif

ציטוט: למרות שגם עם סינימה סיטי יש המון בעיות שנובעות מאובר-קפיטליזם..

אין כזה דבר. מה שאני לא רוצה לקנות - אני לא קונה. או שאולי אתה מדבר על משהו אחר?
teacher​(שולט)חשבון מאומת
teacher​(שולט)חשבון מאומת
לפני 19 שנים • 22 ביולי 2005

כשאתה קונה כרטיס

teacher​(שולט)חשבון מאומת • 22 ביולי 2005
אין שום סיבה בעולם שתראה פירסומות.
בדיוק כך!

זו הסיבה שאתה משלם יותר על ערוצי הכבלים והלווין,
וזו ההנאה העיקרית כשאתה שוכר סרט או סדרה בספרית ה-DVD הקרובה.
זו הסיבה שמשלמים על כרטיס לקולנוע!

לצערי הרב הנגיסות הקבועות האלה בעולם הצרכני שלנו לא מוגבלות לתחום הקולנוע.

שיחות פנים ארציות - כל ההתנהלות של האזרח הקטן מול בזק,
חברות הסלולר (שמאפשרות דיוור ישיר ב-SMS
הבנקים
קופות החולים
חברות הביטוח

והרשימה עוד ארוכה.
המשותף לכולם הוא שהם נשענים על מאסות של אנשים ואמורים לתת שירות
הקיים גם במדינות אחרות בעולם (לשם השוואה) ושבתחומים האלה אין חלופות קטנות - רק חברות ענק.

אנחנו פריירים שאנחנו מסכימים לעושק הזה, שאגב נגמר כל פעם שפותחים את השוק בכח
(ראה תחום השיחות הבינלאומיות).

היתה תקופה שניסיתי להתחמק מכל מה שנראה לי לא הוגן.
סגרתי את הסלולרי לשנתיים, הפסקתי להשתמש בחשבון העו"ש ובכרטיס אשראי.
מיותר לציין שלא עזר לי כלום ולא שיניתי את העולם.

היום אני אומר - תעשו רעש.
כל אחד זה אולי רעש קטן, אבל הרבה רעשים קטנים עושים רעש גדול שמפריע באוזן של
ההם שם בקומה העליונה.
אי אפשר לא ללכת לקולנוע, או לא ללכת לקופת חולים. מה, אנחנו מענישים את עצמנו??

ואני לא מתעצל, אני מבזבז קצת זמן על טלפון להנהלות בתי קולנוע,
אני מתעקש לא לתת את החשבון בסופר לשומר ביציאה, אני מחזיר במעטפה
את כל הפליירים של חברות הביטוח (הם עצמם משלמים על המשלוח...) אני מחזיר יחד
עם כל הפרסומות לפיצה, מספרות, פלאפלים שיש לי בתיבה.. חוסך לי טיול לפח.
ומתעצבן על המוקדנית כל פעם שאני מקבל פרסומת לטלפון.

לפעמים אין הרבה מה לעשות, אבל לשתוק ולהבליג - זו טעות
אתם רוצים להכריח אותי לצפות בפרסומות, או לקבל SMSים על המבצע האחרון בטיטולים
שלמו אתם את החשבון בסוף החודש.

teacher
crazy_toast​(שולט){אליס}
לפני 19 שנים • 22 ביולי 2005
crazy_toast​(שולט){אליס} • 22 ביולי 2005
לא מסכים עם הטענה שסינמה סיטי שבר את השוק. אולי רק את השוק של גוש דן.
נכון הוא הציב סטנדרטים חדשים, אבל סינמה סיטי היא עדיין לא רשת ארצית.

אנשים בשאר רחבי הארץ עדיין הולכים לקניון ליד הבית שלהם בשביל לראות סרט.
אלא אם כן מחליטים שמשקיעים קצת ונוסעים לסינמה סיטי.

ולנושא המחירים המופקעים של בתי הקולנוע:

זה בדיוק אותו העניין כמו דיסקים צרובים.
אנשי תעשיית המוסיקה והסרטים יכולים להוריד מחירים ועדיין (!) להרוויח.
בעולם כלכלי כמו שלנו שהגלובליזציה מגיעה כבר לכל פינה, ובייחוד במדינה עם מצוקות כלכליות כמו שלנו- אנשים עושים את החישובים שלהם.. האם מה שאני משלם עבורו באמת מצדיק את מחירו.
מול התופעה של השתכללות אמצעי הפירסום, קיימת גם מגמה הפוכה מסויימת שנקראת "הצרכן הנבון". אך זו עדיין לא תופעה גורפת לצערי.
Tame
לפני 19 שנים • 22 ביולי 2005
Tame • 22 ביולי 2005
טיצ'ר
מילים כדורבנות
עכשיו רק תסביר איך שולחים חזרה את הפליירים והפרסומות בדואר כי גם אני רוצה לעשות את זה..

ואגב,
קראתי ב"מפוצצי תרבות" על אישה שהייתה מקבלת פרסומות לפקס והייתה שולחת חזרה פקס שחור לגמרי חוץ מריבוע קטן שבו היה כתוב "אל תשלחו לי יותר פרסומות" זה היה גומר להם את הדיוicon_smile.gif
teacher​(שולט)חשבון מאומת
teacher​(שולט)חשבון מאומת
לפני 19 שנים • 22 ביולי 2005

תשובה על הפליירים

teacher​(שולט)חשבון מאומת • 22 ביולי 2005
חברות הביטוח היו שולחות יחד עם החומר הפירסומי שלהן,
מעטפה עם ביול אוטומטי, ממוענת לעצמם, לתוכה היית אמור להכניס את הדף שאתה חותם עליו.

אני שלחתי אותה חזרה אליהם, מלאה בפליירים שהצטברו בתיבה,
מה שנקרא - סמביוזה..

teacher
מיתוסית​(שולטת)
לפני 19 שנים • 23 ביולי 2005
מיתוסית​(שולטת) • 23 ביולי 2005
מקבי- לידיעתך (פעם אחרונה שבדקתי כשהייתי חיילת לפני 3 שנים), חיילים משלמים חצי מחיר על כרטיס קולנוע. לא ידוע לי באשר לגמלאים.

טיצ'ר- האומנם? בערוץ 2 ועשר יש פרסומות, ברור שזה עוזר להם להפיק תוכניות טובות יותר ולרכוש נוספות. אז אתה יכול להגיד:"אבל אני לא משלם עליהם כמו ללווין או לכבלים"

ואני אגיד לך:

"מה לעזאזל עם עושק אגרת הטלביזיה שאנחנו משלמים? על כל טלביזיה בנפרד גם מה שלא בשימוש?"זה מה שמממן את הערוצים הממלכתיים.

גם בעיתונים שאתה קונה יש פרוסמות ולא אחת פתחתי מגזינים למיניהם והתעצבנתי לראות שאני מעבירה דפים רבים בהתחלה עד שאני מגיעה בכלל לתוכן, שלא לדבר על זה שגם באמצע יש לי פרסומות ושלל מקדמי מכירות, וזה למרות שאני משלמת על העיתון כדי לקרוא אותו ולא כדי לראות עוד פרסומות!

מסקנה: אין מה לעשות, אין דרך להמנע מפרסומות בכל חור, (הרי גם בלווין ובכלבים יש פרסומות של התוכניות שלהם) השאלה מה התדירות ומה הכמות- זאת הסיבה שאניש ונאת לצפות בערוץ 2 ו- 10 בייחוד בסרטים.
ואגב אמרתם שלפני עשר שנים זה עלה שליש מחיר אבל שכחת שיש פיחות וערך השקל משתנה. גם מחיר הלחם והחלב והטלביזיה השתנה. אז ישנם דברים שנהיים זולים עם הזמן (טכנולוגיה למשל) וישנם דברים שמתייקרים עם הזמן.

זהו תהליך טבעי.
אולם 30 שקל אולי זה באמת מוגזם בייחוד כשאתה שוכר וידיאו או די וי די ב- 15 שקל ויכול לראות מתי שאתה רוצה ואיך ולהוריד בחינם באינטרנט.
אבל אנשים עדיין אוהבים ללכת לקולנוע לראות סרט כי יש בזה חוויה ומהלך שם קסם שאין בבית.
זה כמו לשים מוזיקה בבית בפול ווליום עם בירה ולרקוד מול המראה במקום מועדון או כמו ההבדלים בין לקרוא ספר אמיתי לבין ספר מקוון.
Tame
לפני 19 שנים • 23 ביולי 2005
Tame • 23 ביולי 2005
מה שהכי מפחיד אותי היא ההתגברות בכמות הפרסומות, לא בגלל שזה מציק ומעצבן, אלא בגלל שזה אומר שיותר ויותר חברות מגלות אינטרס פרסומי, הדבר מוביל למסקנה הבלתי נמנעת שפרסום עובד.

פרסום עובד?
אני ככל האנשים לא מרגיש מושפע מפרסומות, אני מרגיש שאני אדון לעצמי וכשאני רואה פרסומת, בין אם פרסומת מגניבה או מעצבנת ונלוזה, אני לא חושב "וואו אני חייב לקנות את המוצר הזה", גם כשאני מסתובב בסופרמרקט אני לא קונה בגלל שפתאום רץ לי ג'ינגל בראש..
אני בטוח שהמון אם לא כל האנשים יעידו על עצמם כמוני, שהם אינם מושפעים מפרסומות ובכל זאת אותה מסקנה בלתי נמנעת - הפרסום עובד..

נותר לי רק להסיק שהפרסומות משפיעות עלינו במצבים ובדרכים שהם מעבר לשליטה המודעת שלנו (איחוד של שתי הפסקאות העליונות) וזה כבר מתחיל להפחיד, אני לא רוצה להיכנס לתיאוריות של קנוניה או של מסרים תת הכרתיים, אבל תכלס אין לי שום דרך לדעת.
ישנן תיאוריות שהמידע שבפרסומות עולה לנו חזרה בזמן שאנחנו חולמים והמוח מנסה להתמודד עם כל הזבל החושי שהוא קלט ומתוך כך מטביע בנו את המסר המסחרי. ישנם שאומרים שבפרסומות יש הבזקי תמונות או כתוביות בשברירי שניה ואותן תמונות/כתוביות מכילות מסרים שנטבעים לנו בתת מודע מבלי שהמודע בכלל ישים לב כי המהירות של ההבזק גבוה מידי.
ישנן עוד הרבה תיאוריות ואני לא מתיימר לדעת איזו נכונה או אם הכל שטויות מה שכן לדעתי כדאי להימנע מהפרסומות מתי שרק אפשר ולא לפטור אותן ב"אני לא מושפע מפרסומות אז לא אכפת לי" כי האמת היא שכולנו כן, אנחנו פשוט לא יודעים אייזה אופן.
מיתוסית​(שולטת)
לפני 19 שנים • 23 ביולי 2005
מיתוסית​(שולטת) • 23 ביולי 2005
"ישנם שאומרים שבפרסומות יש הבזקי תמונות או כתוביות בשברירי שניה ואותן תמונות/כתוביות מכילות מסרים שנטבעים לנו בתת מודע מבלי שהמודע בכלל ישים לב כי המהירות של ההבזק גבוה מידי"


זה לא חוקי!!!



לפני כמה שנים טובות, עשו ניסוי שבו לקחות קבוצת מבחן שראתה סרט רגיל בקולנוע. בעריכה מיוחדת השתילו על כל X תמונות קבוע (לא זכור לי כמה) תמונה לפי הסדר מסרטון פרסומת של קוקה קולה. מאחר ודקה סרט- מצויר או מצולם מורכבת מעשרות תמונות קפואות בעלות שינוי זעיר בתנועה מה שיוצר את הסרט, העין האנשוית לא מסוגלת להבחין בתמונות הבודדות והמוח המודע לא מסוגל לקלוט את התמונה.
בהפסקת הפרסומות, רוב האנשים הלכו לקנות קוקה קולה. גם כאלו שלרוב אינם להוטים אחרי המשקה הזה. כשנשאלו מדוע נתקפו צורך לשתות דווקא קוקה קולה, רובם לא ידעו להסביר.

בעקבות ניסוי זה ונוספים דומים, הוחלט כי מדובר בשיווק לא הוגן של מוצר המוחדר בצורה תת הכרתית- בעצם לאדם אין את יכולת הבחירה במוצר.
שיטת פירסום זאת הפכה ללא חוקית.

ואז בעצם החלה ההתפתחות של הפרסומות- הישירות והסמויות.
הישירות בהן אתה רואה את יעל בר זוהר אומרת לך במשך שתי דקות בבביקיני לשתות קוקה קולה ואתה רוצה להיות מגניב או שסתם החזה שלה משפיע עליך ואתה קונה קוקה קולה או שאתה אומר שזה לא משפיע עליך אבל אין מה לעשות-אחרי שתראה את זה כל כך הרב הפעמים, אתה כבר תזכור את זה מבלי לשים לב. זה הרי מוכח שאם תראה על המדף קוקה קולה או משקה אחר שנראה בדיוק אותו דבר אבל עם מותג לא מוכר, אתה תקח את הקוקה קולה. המותגים משפיעים, הפרסומות האינסופיות משפיעות ווכל זה מבלי שתהיה לך שליטה על כך.

הסמויות הן הפרסומות שבהן אתה תראה את יעל בר זוהר בתוכנית אירוח או בטלנובלה בע"מ רבה עם אמא שלה ואז שותה פחית קוקה קולה כשיש תקריב על הפחית. שיטה זאת נפוצה מאוד בעיקר כשחברות מעניקות חסויות לסרטים או לתוכניות (אפילו ענקי הוליווד כמו למשל הסרט של ג'יימס בונד שמפרסמים מכונית, שעון, שתיה ו וכו המשדרים יוקרה והחברות ממ שנלחמות על מנת שיראו לשבריר שניה את ג'יימס בונד התורן משתמש במוצריהם כבדרך אגב).
אפילו לקליפים זה הגיע וניתן לראות את זה באופן בולט ומכוער בקליפ של רוני "סוד" שם אפשר לספור לפחות 3-4 מפרסמים שונים בצורה בוטה כל כך עד כי זה נראה כמסע תעמולה של ממש. לכן המועצה להגנת הצרכן הכריחה את ערוץ 24 לשים שקופית לפני הקליפ שמדובר בסוג מסוים של פרסומת (איני זוכרת את הנוסח המדויק).

אי אפשר להכחיש. הפרסומות משפיעות על חיינו במידה זו או אחרת והן מתבססות על תורה שלמה של תקשורת המונים ושיווק.
teacher​(שולט)חשבון מאומת
teacher​(שולט)חשבון מאומת
לפני 19 שנים • 23 ביולי 2005

קצת התרחקנו...

teacher​(שולט)חשבון מאומת • 23 ביולי 2005
מה שאת אומרת זה נכון, אך לא מדוייק.
העיתון מלא בפרסומות, אך הוא אכן עולה פחות כסף מאשר אם היה ללא פרסומות כלל.
ולהוכחה - ראי את מחירם של כל העיתונים שהם ללא פרסומות (או עם פחות).

בעיתון אני יכול לדפדף את הפירסומות ממני והלאה, ובקולנוע?
לא רק שאני תקוע שם, הם גם משקרים לי כשהם מכריזים שהסרט מתחיל בשעה X
ובפועל הוא מתחיל 30 דקות מאוחר יותר. אם זה היה עיכוב כזה ברכבת שלך או בפיצה,
אולי היית מרימה גבה...לא?

אין לי בעיה עם זכות קיומן של פרסומות באופן כללי. אבל אם המפרסמים רוצים שאנחנו נראה אותן -
עליהם לשלם. ואם הם משלמים - ואנחנו עושים חלק מהעבודה, אז גם לנו מגיע משהו מזה.
ממש פשוט.

המטרה של הפרסומת היא העלאת המוצר למודעות, והם ישתמשו בכל אמצעי חוקי
כדי להעביר את המסר. גם אם הוא אינו מוסרי או קשור ישירות למוצר המפורסם.
יש הרבה דוגמאות. חלקן מרגיזות מאוד (שימוש בילדות בפוזות מיניות, רמיזות על כך
שתהיה אדם טוב יותר ומאושר אם יהיה ברשותך מוצר X. כשקובעים שמשהו הוא
''הטוב בעולם'', או סתם משקרים (סטטיסטית הם אומרים את האמת, אבל כולנו יודעים
מה זה שווה) האותיות הקטנות שאף אחד לא מספיק לקרוא... ויש עוד הרבה.

אבל בסופו של דבר - הבחירה בידנו, לקנות או לא לקנות.
אני למשל, לעולם לא אקנה משהו מדיוור ישיר באימייל, כי אני חושב שזו חדירה לרשות הפרט.
אני גם אצלצל ואומר להם את זה.

המחשבה שאנחנו מין מכונה מטומטמת, שכמה שקופיות סמויות של פפסי יגרמו לנו ללכת ולקנות,
זה לא רציני. הם יוצרים הזדמנויות, מעלים למודעות - השאר זה אנחנו, ואין מה להאשים את הביולוגיה שלנו.
אנחנו קהל צרכני אהבל.
מעציב לחשוב כך, אבל זו אשמתנו, שאנחנו משחקים את המשחק, אשמתנו בלבד.


יש ספק שאילו היינו מחרימים על אמת איזו חברה, היא לא היתה מחזיקה מעמד ומשנה דרכיה,
או לחליפין פושטת רגל?

אפילו דרקונים כמו בזק וחברת חשמל, שנראה כאילו כלום לא יזיז להם, היו מתנהגות כמו ילדים טובים, ופועלות יותר בהוגנות אם היו יודעות שיש השלכות להתעמרות בנו.
והכי גרוע זה שמוכיחים לנו את זה כל רגע, אנשים כמו גדעון רייכר, אמנון לוי, רינו צרור, שמעלים למודעות הארצית את הבעיות הגדולות של האזרח הקטן, ופתאום הכל בסדר..

אני לא מוכן להיות פראייר שמתחלף. רוצים שאהיה קבוע? שישלמו לי.
לא רוצים? - שישאירו לי את הבחירה.

ואללה מגילה,
teacher