בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רמות סגידה - ניצול עמדת כח...

לולינה
לפני 19 שנים • 28 ביולי 2005

רמות סגידה - ניצול עמדת כח...

לולינה • 28 ביולי 2005
שאלתם את עצמכם פעם ,

מהי הרמה הכי גבוהה שמישהו יכול להתמסר אליכם ?

לסגוד לכם ?

להעריץ אתכם ?


אני לא יודעת מה איתכם, אבל עם הזמן הלא קצר שלי בקהילה הזו, נוכחתי לגלות רמות מטורפות של סגידה, התמסרות, הערצה,
לפעמים עד רמה של ביטול עצמי מוחלט ....

מה שלדעתי מדהים אגב... ( אני פשוט מעריצה אנשים כאלה icon_wink.gif )

אבל השאלה הגדולה שעולה כאן היא , מה אותו שולט/ת עושים עם מידע זה, ואיך הם מפעילים את הכח שלו/ה כנגד הדברים הללו.

לצערי ראיתי ושמעתי מיקרים של ניצול עמדת הכח הזו,
מה שבעצם הביא אותי לכתוב את השירשור הזה.

איך אותו/ה שולט/ת יודעים להפעיל את השיקולים הנכונים ?

מה מניע אותם באמת להשתמש בכח הענק הזה ?

אהבה?
דאגה?
או סתם ניצול קר !!!

לצערי כמו שאמרתי קודם נתקלתי גם במניע האכזרי הזה .

והצד הנורא רגיש ופגוע, מה עליו לעשות ?
הוא רואה זאת בכלל ?
הוא יכול לעצור הכל ולהגיד דיי אני לא רוצה עוד?

אז התשובות לכל השאלות האלה הן, כן !!!!
הצד הנשלט רואה מרגיש וחווה הכל!
הוא יכול לעצור הכל, ולהגיד דיי !!
אבל... הוא לא עושה זאת !

תשאלו למה ?

כי אותה רמת התמסרות שדיברתי עליה קודם מונעת ממנו לצייץ !
הפחד לאכזב !
הפחד לבוא בדרישות!
הפחד להגיד מה אני באמת מרגיש/ה, ולשלם על כך בדחייה !
הרי מה זה בשבילו/ה לספוג את כל הדברים הנוראים האלה ?
כלום לעומת הזכות להמשיך להיות שייך/ת לאותו שולט/ת.
ולא כי טוב לו במקום בו הוא/היא נמצאים.
אלא כי אותו/ה שולט/ת יודעים בדיוק איך להפעיל את עמדת הכח הזאת .
ולגרום לצד הנשלט/ת להרגיש הכי טוב שבעולם במקומם, אך בו בזמן לגרום להם להרגיש הכי רע עם עצמם!

אז תגידו לי חברים,
שולט/ת נשלט/ת כאחד איך יוצאים מתסבוכת שכזאת ?
הרי הצד השולט נהנה מהספק,
ואילו הצד הנשלט שבוי באותה בועה שאני קוראת לה ההערצת יתר !!!!
T O M​(שולט)
לפני 19 שנים • 28 ביולי 2005
T O M​(שולט) • 28 ביולי 2005
הישועה באה מבפנים.

אם הנשלטת רוצה להשתחרר מסיטואציה כזאת היא צריכה להכיר קודם כל שהמערכת היחסים
שלה עם הדום היא לא טובה ולהגיד זאת לעצמה. אנשים מבחוץ יכולים להגיד לה זאת אבל אין לזה
אותה השפעה כמו הידיעה שלה שזה אכן כך.

זה הבסיס שממנו אפשר להתחיל.
היא צריכה לרצות את השינוי.
Tame
לפני 19 שנים • 28 ביולי 2005
Tame • 28 ביולי 2005
קשה לומר,
כשמישהו מגיע למצב בו הוא נשלט ממקום של חולשה ולא ממקום של כוח הוא עלול לאבד את עצמו, צריך לבנות באותו בנאדם תחושה של ערך עצמי במקום הביטול העצמי (אף פעם לא הבנתי מה טוב בביטול עצמי, באם הנשלט הוא חפץ של השולט, האם השולט לא יעדיף לקבל לרשותו חפץ המסוגל לתרום גם הוא למערכת היחסים במקום סתם אוטומט?).
הנשלט חייב להכיר את עצמו בצורה הכי עמוקה, חייב תמיד לדעת מה מתרחש ומה מניע כל אחת מתגובותיו.
אם הנשלט מצליח לבנות את הערך העצמי, ההכרה העצמית והשליטה העצמית יש לו סיכוי לצאת מסוג קשר כזה בעצמו.
כמובן שזה מאוד קשה לעשיה מתוך מסגרת הקשר, תמיד קל יותר לעשות את זה לפני שנכנסים למצב הזה.
משתמושים
לפני 19 שנים • 28 ביולי 2005
משתמושים • 28 ביולי 2005
דומית דרומית
האם השולט לא מנוצל במצב כזה????
אם השולט לא יספק שליטה האם הנשלט ירצה בו?
אם השולט לא יהיה יצירתי האם הנשלט ירצה בו?

ברמות מסויימות ההסכם של שולט ונשלט הוא לספק את הצרכים זה של זה
השאלה הגדולה אם נשלט זקוק לניצול כבד האם הוא גורם לעצמו נזק?
אבל זו שאלה שצריך לשאול את עצמינו בהרבה תחומים (שיקולי עדיפות).

בתור מתחלפת לעיתים אני יותר שפחה כשאני הדומית...
אבל בשני המקרים אני בשיאי !
Tame
לפני 19 שנים • 28 ביולי 2005
Tame • 28 ביולי 2005
משתמושיםicon_smile.gif

אני לא חושב ששולט רוצה שהדום "יספק שליטה"
בתור נשלט אני רוצה שהדומית פשוט תעשה מה שבא לה ועדיף שגם תודיע לי מה בא לה כדי שאני לא אקבל מכותicon_smile.gif (למרות שלפעמים המכות זה חלק גדול הכיף icon_wink.gif )
Lordpain​(שולט)
לפני 19 שנים • 28 ביולי 2005
Lordpain​(שולט) • 28 ביולי 2005
מהי הרמה הכי גבוהה שמישהו יכול להתמסר אליכם ?

לסגוד לכם ?

להעריץ אתכם ?

לדעתי, כשהסגידה של השפחה לאדונה גורמת לה לגדול כבת אדם, ממלאת אותה באושר ומעוררת בה את המוכנות לציית לו בכל רגע שיצווה, זו בעיניי הרמה הכי גבוהה שאדם יכול להתמסר אל אדם אחר.

איך אותו/ה שולט/ת יודעים להפעיל את השיקולים הנכונים ?

ובכן מהו שיקול נכון ?

לדעתי שיקול נכון הוא כזה ששומר על שלמות נפשה וגופה של הנשלטת, כשמדובר במערכת יחסים של שליטה אז שיקול נכון זה גם כזה אשר דואג שהנשלטת לא כל רגע ורגע תמלא אחר הוראות אלא תזכה לחירות מסוימת ולהתעניינות ברורה מצד האדון ברצנותיה וצרכיה האישיים .

מה מניע אותם באמת להשתמש בכח הענק הזה ?

אהבה?
דאגה?
או סתם ניצול קר !!!

אם השאלה היא מה מניע אותם, ובכן לכל אדם יש את הסיבות שלו, אם השאלה היא מה אמור להניע ובכן לדעתי המניע צריך להיות אהבה .

והצד הנורא רגיש ופגוע, מה עליו לעשות ?
הוא רואה זאת בכלל ?
הוא יכול לעצור הכל ולהגיד דיי אני לא רוצה עוד?

לדעתי אם הצד הפגוע אינו מודע לכך שמנצלים אותו ופוגעים בו אז אין לו מה לעשות .
במידה והוא אכן רואה זאת, ללא ספק הוא יכול להתנסות בקושי רב למדי בניסיון לעצור הכל, אבל מאחר והוא מודע למתרחש ללא ספק שיש לו או לה את הכוח לעצור הכל, כי כאשר אתה מודע לכך זה נהפך לעניין של בחירה .

שולט/ת נשלט/ת כאחד איך יוצאים מתסבוכת שכזאת ?

הדרך היחידה לצאת לדעתי היא קודם כל להיות מודע לניצול ולפגיע שמתרחשת, אחר כך לחפש אחר תמיכה כלשהי(חברים או פסיכולוג) במידה ויש צורך, ופשוט לסיים את הקשר , לא למשוך את העניין יותר מידי
לסיים כמה שיותר מהר .
אלון-סאב​(נשלט)
לפני 19 שנים • 28 ביולי 2005
אלון-סאב​(נשלט) • 28 ביולי 2005
לדעתי הצד הנשלט חייב לפתח עמוד שידרה חזק! ולא להיכנע לכל דרישה, לכל אחת בכל מצב, אפילו במצבים שלא נראים הכי "קיצוניים" או "לא קשים במיוחד לביצוע"... זה לא קל וחשוב מאוד לדעת איך ומה ללמוד מכל ניסיון שמצטבר, גדול כקטן.

קראתי או הבנתי מהודעתך או מאחת התגובות שזו גם בעיה לשולטת. בעיניי זו בכלל לא צריכה להיות בעיה לשום שולטת שיש לה ההבנה ואפילו הבסיסית ביותר באכפתיות כלפי אדם אחר וכבוד אדם בסיסי, אפילו שהוא " עבד/שפוט/אומלל/וכו' " מצד שני, זה גם תלוי בעבד עצמו ובדינאמיקה הזוגית, אבל רוב רובה של הבעיה מגיעה מהשולטת, והבנתה הלקויה/פסולה/פסיכוטית(?)/בעייתית של נושא השליטה/כניעה.


על כל עבד לקבוע לעצמו איפה בדיוק עובר גבול הספק והיכן מתחיל הקו האדום. אסור לו לצפות להגנה או עזרה או כל דבר דומה מאף אחד אחר , כולל את כל משתתפי אתר זה או כל אדם אחר, למרות ובניגוד להמון ממה שנכתב ונאמר, מכיוון שבסופו של דבר כל פעולה, כל דבר שנעשה ונאמר בינו לבינה - ברוב רובם של המקרים נשאר בדיוק שם, ורק שם: בינו לבינה. ואחרי שהוא נשרף, אחרי שהוא נפגע, אחרי שליבו נופץ וכיסו נשדד, איך בדיוק יעזרו המילים? ולאילו מעשים הוא בדיוק יכול לקוות או לצפות?
אנדרפוט
לפני 19 שנים • 29 ביולי 2005

אני אוהב

אנדרפוט • 29 ביולי 2005
אני אוהב את החוסר בהירות הזה, כשאני נמצא תחת כישופה של אישה אני נהנה להיזרק לתחושה הנעימה הזאת של אפסות וחוסר אונים. אני סוגד כי אני חיי.

הסאביות היא תכונת אופי משנית, לבן אדם יש אופי מחוץ לעולמות הפנטזיה המינית ולכן מי שמנצלים אותו בדרך כלל ינוצל גם בבדסמ. אין אם זה שום בעיה.
ומה זה מלכה בתשלום אם לא ניצול בהסכמה? - העבד מנצל את המלכה מינית והיא מנצלת את העובדה שהוא נואש.

בקיצר, אני לא מודאג מהסוגיה הזאת דומית-דרומית, אני רק מודאג מעומק הפנטזיות שלי שנהיה עמוק ועמוק יותר.