תשתה, תשתכר, תתעוור.

תשתה, תשתכר, תתעוור.

G-O-L-D​(שולט) • 30 ביולי 2005

לפני שעתיים וחצי עשיתי משהו שאני לא אוהב.
יצאתי לבר.
יש לנו בר שכונתי כאן, במובלעת. (ככה אני קורא למקום הזה שאני מתגורר בו כי הוא מנותק הן תפישתית והן מציאותית מכל הארץ)
ישבתי שם על הבר לבדי, אני ועצמי.
אני לא אוהב לשבת על ברים וזה נובע מכמה סיבות:
הראשונה היא אנשים. ברמה העקרונית אני לא מת עליהם, על היצירה הזו שנקראת אנוש.
השניה היא הרעש, אני לא אוהב את המוזיקה שיש בברים ובפרט את זה שמכתיב לי למה להאזין איזה יוצא נח"ל.
השלישית, העשן. אני מעשן, אני מת על סיגריות, הן כלי הכרחי לכל יצירה, אבל ראבק, כשבלונדינית משחררת לי לכוס את הריאות שלה, זה עושה לי חשק לאפר לה בפה.
הרביעית היא העובדה שאם אתה יושב על בר בשישי בערב, ואתה לבדך, זה אומר שאתה בודד.
אז לי יש משחק כזה שאני עושה עם עצמי על ברים.
המשחק נקרא: "רולטת כוס" והוא מאוד פשוט.
זורקים כמה ז'יטונים (דרינקים) לכל עבר ומחכים שיפול המספר הנכון (מספר טלפון של מישהי) או בתרגום חופשי,
מבקשים מהברמן לשחרר לכל מיני בחורות כוסות משקה ומחכים לבחורה שתבוא לשבת לצדך.
זה מדהים כמה שזה פשוט היום.
כלומר, אנחנו באמת ובתמים הפכנו להיות חברה הסוגדת לעגל הזהב.
"אני לא זונה", אומרת לעצמה כל וונילית, אבל למעשה לא מודעת שהיא מוכרת את עצמה בשישים שקל לכוס, מקסימום שתיים.
זונה לפחות יודעת לעשות עסקים. שלוש ארבע שעות איתה, יכולים לעלות לך לפחות 2000 שקל.
היום על ברים אתה מביא שרלילות במסווה של סטודנטיות מיושבות והגונות במחיר של 120 שקל והליכה רגלית קצרה הביתה.
עצוב, לא עצוב, זה המצב.
אז הערב, על הבר, הבאתי "ברולטת הכוס" שלי שני מספרי טלפון עתידיים ואחת מספיק מתנדנדת בכדי שעכשיו כשאני כותב את זה, היא תיילל לי מהחדר השני שאני אבוא אליה.
את האמת, קשה לי להסביר עד כמה כל מה שבא לי זה שהיא תלך.
בכלל, אם הייתי יכול, הייתי הולך ומשאיר אותה לישון פה.
זה בסדר, אני אקח חדר במלון רק תעשי טובה, אל תהיי פה בבוקר.


*

איזה חבר סיפר לי היום שחבר שלו סיפר לו שנפתחה סדנה כזו בעזריאלי שמלמדת גברים איך להתחיל עם בחורות.
ראבק, לפעמים אני חושב על זה שאם אדון האור היה מוציא את הראש שלו מהתחת, הוא היה עושה ים של כסף!
גברים היו משלמים עצמם לדעת בכדי לעשות את מה שהוא עושה...
זה מצחיק כמה אתן לא מבינות איזה כוח יש לכן על רוב רובם של הגברים.
אלה שלא יודעים איך לחצות חדר ולירות בכן כמה משפטים מבלי להסמיק או לגמגם.
אחרי הכול, זה כל כך פשוט.
הגנום הזה שאנחנו גוררים עוד מהיותנו חיות, אתן מריחות אותו. וכמו כל חיה ממין נקבה, גם אתן מחפשות את הזכר שיטרוף...


*

חשבתי על זה היום, שרוב המאסטרים, שהם יענו "מאסטרים" שחיים את העניין, בכלל לא מאסטרים.
כמה מגוחך זה שאדם מוצא את ההגדרה שלו בזה שהוא מגדיר מישהי אחרת, ומעבר לכך, כמה מגוחכת עוד יותר ההבנה, שמאסטר, שחיי את השליטה, בכלל נשלט של הנשלטת.
הרי אחרי הכול, סוהר הוא כלוא בצדו השני של החדר...


*

חזרתי עכשיו לעמדת המחשב אחרי שהעברתי לזו שאספתי בבר כסף למונית בכדי שתעוף לי מהבית.
זה לא יאומן כמה אתן שקופות.
כמעט כל נקבה שמשחקת לי אותה כטום בוי על רולר בלייד עם 25 סנטימטר בקדימה בסטראפ-און, למעשה באמת בילבי שמחפשת את אבא.
היא נכונה, המשוואה הזו פשוט נכונה, אתן מעניקות מין בכדי לקבל את החום של האחרי.
כל השאר בולשיט. דאווינים או הכרזות על עצמאיות תמכרו לכאלה שצריכים קורסים בכדי להבין, שכל מה שאישה צריכה, זה לדעת שיש על מי להישען.
ואל תזיינו את השכל, כל המשפטים המוצעים כאן בכרטיסים משקפים את זה.
כתוב בהם הכול וכמעט בכל צורה, אבל לא כתובה שם המילה אהבה.
זה מצחיק, למה כל כך קשה לכתוב את זה שזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים.
אולי כי אנחנו עצמנו לא ממש מבינים שזה מה שאנחנו מחפשים.
ואולי כי זה הדבר הכי מפחיד להודות בו.
זה מדהים כמה כולנו מהלכים סחור סחור.
מחלה, פשוט מחלה...


*

על מודעת אבל קראתי אתמול את המילים הבאות:
"למה שמו, (לא אגיד את שמו)
הגעגועים הם נצח,
אוהבת אותך עד הגרעין,
שלך,
אהובתך הנצחית".
למטה גם היה כתוב את שני הבתים בהם תתקיים השבעה.
אני חשבתי על זה שמאוד מסקרן מה מסתתר מאחורי המודעה הזו.
הבטתי במודעה וחשבתי לעצמי שנדמה כי זו מאהבת. ואם זו מאהבת אז קשה לי לדמיין אפילו עד כמה היא כאובה.
כשמישהו מת לך במשפחה, זה כואב. אבל העובדה שאתה חלק מהכאב הזה מקלה.
כשמישהו מת לך ובמותו הפכת כלא קיים כי למעשה התקיימת במוחו, בלבו, זה כמעט בלתי אפשרי לשרוד את הכאב.
אתה, עם הכאב הזה, נשאר לבד.
הנה, התאדת...


*

אני שיכור.
לא, אנילא שיכור בכדי שלא לדעת מה אני עושה, אבל מספיק שיכור בכדי להרגיש שכל מה שבא לי זה לפתוח איזה זיפר או ריצ'רץ בגב, להשיל מעלי את עצמי, לזרוק בסל של הכביסה המלוכלכת, לנקות את כל הבפנים ולהוציא מהארון אחד חדש מנויילן.
יש הרבה זעם בעולם הזה שלנו.
היום בסופראנוס נזרק איזה משפט שעורר אותי.
"דיכאון הוא זעם שאדם מפנה כלפי עצמו."
ראבק, כמה כעס יש בנו כלפי עצמנו...
זה מתחלק לשני סוגים של אנשים, אלה שמוציאים על העולם, ואלה שמוציאים על עצמם.
זה נכון לעולם הזה שלנו, הבדס"מ.
הצורך הזה, הבקשה הזו להוציא על מישהו, או שמישהו יוצא עליך.
ולא, שלא יגידו לי שאין פה עניין של זעם והכול בשליטה ושיט. כולם מפרקים משהו מעצמם כשהם שולטים או נשלטים. והמשהו הזה, זה האטרף שלנו מעצמנו ומהעולם.
הרי אם אני אקח איזה כינוי מאוד מוכר של סאבית בכדי להמחיש את העניין, אז נניח שפלג, עם כל מה שהיא כותבת, לא ממש אבל ממש ממש, מבקשת שהבן זוג שלה, האדון שלה, הדום, מאסטר או WHAT EVER THE FUCK HE IS יעשה בה את מה שהוא עושה.
לא פלג ולא אף אחת, רוצה להיות קשורה אלא בדיוק ההפך, להשתחרר...
הפתרון, או הבחירה שנבחרה היא בלרדת ללמטה כי אולי מצדה השני של המנהרה החשוכה הזו שנקראת נפש, יימצא את האור. אבל אנשים מרגישים שהם צריכים שיגרדו אותם מבפנים כי זה ההכי מהיר שיש בכדי להרגיש משהו.
משהו, רק משהו, תנו לנו משהו להרגיש...
פאק, הדבר הכי שורף זה חיבוק אחד נכון.


-Natalie Merchant - My skin-
http://s56.yousendit.com/d.php?id=8SM75DI9W9WK2YL7WM6PKHYCO

נוריתE • 30 ביולי 2005

עוד לא היחלטתי לגבייך.
אבל אני בהחלט מתכוונת לקרא את הקטע הזה כמה פעמים , כי כרגע,אתה מעניין אותי מספיק לפחות עד כדי לנסות ולגבש דעה.

Lilu-FemdoM{Pon} • 30 ביולי 2005

אהבתי

מקסים כרגיל גולדי }{

noya • 30 ביולי 2005

יש לי כל כך הרבה לומר לך על הכתיבה שלך,
אין לי מושג מהיכן להתחיל
אז רק אומר שאתה נותן לי הרבה חומר למחשבה

Succubus​(אחרת) • 30 ביולי 2005

"רולטת כוס"? מאיפה בא לך זה? נשים לא מוכרות את עצמן בשביל המחיר של המשקה שאתה קונה להן. המשקה הזה מייצג המון דברים, וביניהם הנכונות להשקיע, ההבנה של כללי המשחק, הרצון.
ונשים לא "מעניקות" מין. נשים חולקות מין. כלומר, לא שאין נשים שעושות סקס מהסיבות הלא נכונות, אבל באותה מידה יש הרבה מאד גברים שעושים סקס מהסיבות הלא נכונות. הכרתי כמה מהם. אם זה טיפוס הנשים שנקרה על דרכך כל הזמן, אולי אתה צריך לשאול את עצמך למה אתה מושך אליך דווקא את הטיפוס הזה. כי יש גם אחרות. והרבה.
סקס טוב עושים ביחד, לא אחד נגד השני. וגבר שווה באמת הוא זה שמבין את זה.
הגישה הזאת, כאילו יש פה קרב של מי יצליח לקחת ממי היא בדיוק מה שמעצבן אותי בכל מיני דיונים שעלו פה בימים האחרונים, לגבי יחסי גברים/נשים. הכל מלחמה. מי יסדר את מי בצורה יותר יעילה. מי ינצח את מי בקרב על האינטרסים. ואתה נופל בזה בדיוק כמו כל אחד אחר.
ואתה עוד מדמיין לעצמך שאתה יותר טוב מהנשים האלה שאתה "מנצח" במשחק? לא קצת עצוב לך שאתה בוחר לשחק דווקא במשחק הזה, ודווקא מול ה"יריבים" החלשים יותר?

מיתוסית​(שולטת) • 30 ביולי 2005

"חזרתי עכשיו לעמדת המחשב אחרי שהעברתי לזו שאספתי בבר כסף למונית בכדי שתעוף לי מהבית.
זה לא יאומן כמה אתן שקופות.
כמעט כל נקבה שמשחקת לי אותה כטום בוי על רולר בלייד עם 25 סנטימטר בקדימה בסטראפ-און, למעשה באמת בילבי שמחפשת את אבא.
היא נכונה, המשוואה הזו פשוט נכונה, אתן מעניקות מין בכדי לקבל את החום של האחרי.
כל השאר בולשיט. דאווינים או הכרזות על עצמאיות תמכרו לכאלה שצריכים קורסים בכדי להבין, שכל מה שאישה צריכה, זה לדעת שיש על מי להישען.
ואל תזיינו את השכל, כל המשפטים המוצעים כאן בכרטיסים משקפים את זה.
כתוב בהם הכול וכמעט בכל צורה, אבל לא כתובה שם המילה אהבה.
זה מצחיק, למה כל כך קשה לכתוב את זה שזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים.
אולי כי אנחנו עצמנו לא ממש מבינים שזה מה שאנחנו מחפשים.
ואולי כי זה הדבר הכי מפחיד להודות בו.
זה מדהים כמה כולנו מהלכים סחור סחור.
מחלה, פשוט מחלה... "


בגלל גברים עם דיעה כמו שלך, נשים לא כותבות באופן מפורש וישיר שהן מחפשות אהבה.
כי לפי מה שאתה כותב לאורך כל הפוסט שלך,
"נשים מחפשות חום ואהבה
גברים מחפשים לזיין וללכת"
אל תשכח שגם נשים מחפשות לפעמים רק סקס מזדמן או על בסיס קבוע ללא זוגיות
אל תשכח שגם גברים מחפשים מין עם רגש ואהבה
אל תשכח שמין ואהבה הם צורך אנושי של כל אחד מהמינים.

ואתה, כשאתה אוסף בחורה בבר, מזיין והולך, אתה חושב שאתה יוצא ה-גבר. הנה זיינתי אותה, זה אפילו היה מהר וגם עלה לי גרושים.
מה רצית שנגיד? איזה מניאק? איזה חולה מין?
ובסוף אתה סותר את עצמך, אתה אומר שכולנו מפחדים להודות שאנחנו מחפשים אהבה.
אולי אתה מדבר על עצמך?!!

גולדי, זאת לא בושה להגיד שאנחנו רוצים אהבה
זאת לא בושה אחרי סקס- גם אם זה מישהו לא מוכר, לרצות להתכרבל איתו גם אם לא בא לנו להיות איתו עד שארית חיינו.
וזה לא עושה אותך פחות גבר להודות ברגשות שלך, אבל זה כן עושה אותך פחות גבר להתנהג לפי סטריאוטיפים מפגרים שתם זמנם, בטל קורבנם.
התכתיבים החברתיים או אלו שהכתבת לעצמך, קובעים לך מה לעשות ואיך להתנהג ואיך לחשוב.
אתה הנשלט הכפוי של עצמך.

זה מה שאני רואה בפוסט הזה וזה מה שאני רואה בפוסטים אחרים שלך.
צא מהמסגרת שבנית לך, זה רק יועיל לך.
ואני אומרת זאת בכנות של אדם הרוצה לעזור לאדם אחר שדרך המילים הוא מוציא עם או בלי מחשבה את מה שיושב לו בפנים.
אתה יכול להגיד שאני מדברת שטויות ומה אני מבינה ואני לא מכירה אותך בכלל
אבל אני לא לפחות יודעת שאת שלי עשיתי
ואולי גם אתה תחשוב קצת
כפי שאתה גורם לנו לחשוב קצת עם הפוסטים המיוחדים שלך.

שבת שלום ותודה רבה.

ורה • 30 ביולי 2005

גולד, פוסט נהדר.

אני מסכימה עם הכחולה והכחולה-שחורה - בנקודה מהותית אחת נפלת. הסקס שנשים עושות והחיבוק שהן רוצות אחרי זה לא "או או", זה גם וגם.

טוב מאוד

פלוס מינוס​(אחר) • 30 ביולי 2005

נכון מאווד

עם כל הכבוד ליצירתיות שלך, האמינות ממך והלאה

BLACK RAVEN • 31 ביולי 2005

ב- 5:31 בבוקר שבת, התיישבת ליד המחשב לכתוב את המניפסט הזה, והיא יללה שתבוא אליך... אחרי לילה של סקס ואלכוהול אף אחת לא מיללת כשאתה יוצא מהמיטה בשעה כזו, למעשה אף אחת לא מודעת לזה שבכלל יצאת מהמיטה...
למעשה אתה חייב להיות באמת לבד, או אינסומאני כדי למצוא את עצמך כותב אשכולות בפורומים באינטרנט בשעות כאלה.