אל השקט בואי אהובתי, אל מקסם הזרועות הנפתחות לאמצך בייסוריי סערותייך. אל אהבתנו בואי, זו שנושאת רגעי תשוקה, תקוות, שעות של יחד, סיפורי תום של ילדות, חיוכים, ורגעי עצב וכעס. הכל היא מכילה, עם הכל היא מתמודדת האהבה, ותמיד יש בה את הנחמה, וזרועות שנפתחות לחבק.
