שאלה: איפה אפשר להשיג כאן נרות שינה?

Re: ארקטיק היקרה

Succubus​(אחרת) • 2 באוג׳ 2005

מאד מאד אהבתי את התגובה שלך, עינבר. גם משעשעת, גם חכמה. שאי ברכה.

כלובי • 2 באוג׳ 2005

"אם כל כך הרבה אנשים מתרעמים על התנהגותה של דנית ורואים לנכון לתקוף אותה, אולי, רק אולי, הם צודקים? אולי משהו באמת לא לגמרי בסדר באופן שבו היא בחרה לפרוץ, כמו פיל לחנות חרסינה, למקום שמעולם לא הייתה בו קודם? ואולי זה לא בדיוק הדבר הכי חכם לעשות? האם אתה היית בוחר לבצע ככה את הכניסה הראשונה שלך למקום חדש?"

ודאי שאם כל כך הרבה אנשים מתערמים על התנהגותה זה לא אומר שהם צודקים, זה גם לא כל כך הרבה אנשים, אגב. העדר גם אם הוא קטן - הוא לא משהו שאני באופן אוטומטי הולך אחריו.


אגב, הזכירי לי בבקשה מהי הסיבה שבעטיה תוקפים פה את דנית? מה הופך בדיוק "אותם"/אתכם לצודקים ואותה לטועה?

אפרופו פיל בחנות חרסינה, את גם פרצת לכאן כמו פיל לחנות חרסינה, בהבדל היחיד הוא שאת מהר מאד הצטרפת לעדר בעצמך, כי את כבר מכירה עדרים כאלה. אבל אם כבר שאלת - כך אני בטוח לא הייתי נוהג במקום חדש. העניין הוא שאת לא בדיוק חדשה. את חדשה ישנה שכזאת.

שכן במקום אחר את כותבת שאת מחוברת לאינטרנט מ-91 עם מודם 14,400. ומסתובבת בקהילות BDSM עוד לפני שאליעזר בן יהודה עליו השלום תבע את מושג השס"ק. בקיצור את לא ממש רואה את עצמך כחדשה לא כאן ולא בכל מקום. אלא כותיקה עתירת זכויות, מכיר כאלה לא מהיום.

הבעיה של סובלנות כלפי מישהו שמתבטא אחרת, בעיקר אם הוא חדש ועוד אין לו חברים וקליקה של מצחקקים ותומכים אוטומטים - היא לא בעיה של הכלוב באופן ספציפי, זאת בעיה חברתית של המין האנושי בכל מקום ובכל קבוצה.

אנשי הקבוצה אוהבים לעזור אחד לשני כדי להגן על עצמם מכל דבר שונה ורענן שלא תואם לחלוטין את הנורמות החברתיות שאותה קבוצה יצרה לעצמה מהסיבה שכל משב רוח רענן כזה עלול לאיים על מעמדם, סיבה נוספת היא הרצון של כל אחד מהקבוצה להציג את עצמו בפני הקבוצה כידען, מקיים מנהגים ונורמות אדוק לכשלעצמו.

כבר הייתי חדש וישן בהרבה מקומות, גם לי יש היסטוריה וירטואלית, ולפעמים דוקא בחרתי בדרך של דנית להכנס קצת באמות הסיפין כדי להביא משהו קצת מקורי ומרענן בבואי, ולהעיר קצת את האחרים מהתרדמת. בפעמים הראשונות בהם חטפתי בעיטה ברגע שנכנסתי ממש הופתעתי במקום לזכות לאהדה לה ציפיתי - נתקלתי בהתקפה ובשנאה אוטומטית, בנסיון לשבור אותי - בדיוק כמו שקורה כאן. במקומות אחרים זה גם הסתיים מהר מאד בהרחקה (BAN). ובאמת על לא עוול של ממש מצידי.

התגובות שלי כאן והביקורת מטרתן קצת להמיס את החומות האלה נגד החדשים ואת דחיית החדש גם אם מישהו נכנס בכל הכח לא צריך להכנס מזה לפאניקה ולתקוף בכל הכוחות עד זוב דם (או BAN כמו שהייתי חוטף בערוצי IRC חמש דקות אחרי שהייתי נכנס אליהם במצברוח פטפטני וטוב, אחר כך הייתי צריך להתחנן ל"אופים" שעות שיתנו לי עוד צ'אנס כמו איזה אהבל).

השרשור של דנית היה קצת פרובוקטיבי אבל הוא לא איים על אף אחד כאן. כמו שכבר כתבתי אפשר להסביר פנים בצורה חיובית ויהיו עוד הרבה הזדמנויות להרצות שוב ושוב ושוב ושוב על SSC וכמה שכולנו נאורים ומסודרים ואוהבים בבדסם וכל התורה המשעממת הזאת שאנו דנים בה שוב ושוב כמו בחורי ישיבה שמתעמקים שוב ושוב ושוב באיזו משנה. כאילו שזה כל כך מסובך להבין וכאילו שזה כל כך קדוש ונשגב ולא הגיון בריא שכל אדם נורמלי מאמץ אותו גם בלי לדעת שפה קוראים לזה SSC.

אין שום הצדקה לנימה של התגובות שהיא חטפה כאן. אפשר בהחלט היה לקיים דיון סביר ונעים. מי שרצה להביע את מומחיותו בכדורי שינה (וואלק גם אני, שועל BDSM ותיק אולי, לא ידעתי עד השרשור הזה כמה הם מסוכנים וממכרים עד השרשור הזה) אז יש כאן אולי איזו טעות או דבר שיש להתריע עליו אבל כל זה יצא מפרופורציה בגלל שהחוקים החברתיים שנוצרו כאן על ידי באי הפורום נשמרים בקנאות של כת כמעט. והחברה שנוצרה כאן כמו היהדות מעמיסה קשיים מרובים על כל מי שרוצה לבוא בשעריה.

והרי בתכל'ס בתקופה הפוסט-מודרנית של ה-BDSM הישראלי נהוג להגיד ש"אין קהילה", ואני מסכים עם הקביעה הזאת. רוב האנשים כאן (למעט מעגל חברתי מצומצם ומעגל נוסף של מתלהמים בפורומים) מחפשים להכיר כאן בני זוג וחברים.
לכל אחד כאן יש הפנטזיות והדעות שלו וכמעט אף אחד לא בא לכאן כדי שאיזה חבורה של חכמי-BDSM תכפה עליו את משנתו ודעתו. לי מאד חשוב שאנשים ירגישו כאן חופשיים להיות מי שהם רוצים להיות. יש הסברה, יש כללי זהירות ויש כמה יסודות מוסריים אבל זאת מסגרת כללית שתוך כדי החיים בכלוב מתוודעים אליה. זה לא מבחן קבלה.

יש תמיד מקום לביקורת אבל יש צורה להגיד דברים. דנית נכנסה לכאן כי חשבה שכאן תוכל לבטא את הפנטזיה שלה. ומהר מאד כנראה למדה שלפני זה היא ממש צריכה לעבור תהליך של "גיור" וזה ממש לא מוצא חן בעיני.

לי מאד חשוב שהכלוב יהיה שייך לכולם, אני מאד שמח לראות שהרבה אנשים מוצאים בכלוב בית אבל הכלוב מבחינתי שואף להיות בית באותה מידה ולא במידה פחותה - גם לחדשים המגיעים לשעריו. לותיקים כאן אין זכויות יתר. ואני לא חושב שחדשים שמגיעים לכאן צריכים לסבר את רצונם ודעתם של הותיקים כאן בגלל שהאחרונים נמצאים כאן יותר זמן.

אמנם יש כאן נורמות חברתיות, אבל אני לא חושב שכל מי שמגיע לכאן חייב לאמץ את הנורמות האלה כדי לזכות בהכרה.

אני יודע שדעותי ואופן התבטאותי לא עושים אותי יותר מידי פופולרי אצל הותיקים אבל זאת הדרך שלי. לשמור על המקום פתוח וקולט חדשים. אני מאד מסכים עם ארקטיק שהיטיבה לכתוב יותר ממני ולרדת בדיוק לשורשם של דברים.

בזמנו נפתח הפורום "אלפוני", בעיקר כדי לקלוט חדשים אבל הוא קצת רדום, אולי יש מקום להחיות קצת את העניינים משם.

ובקשר להומור/לא הומור של עינבר. ממש לא הבנתי את ההומור הזה. זה כנראה לא היה מצחיק או שאני אהבל ולא הבנתי שם איזה רובד או אולי זו כבר בדיחה פרטית בין ה"ותיקים"+BLUE שאני לא מודע לה.

יפי נפש

דנית האצילה​(לא בעסק) • 2 באוג׳ 2005

[בלק בלו כתבה לארקטיק:
לפני שאת מתחילה לחנך אחרים בהלכות נימוס וסובלנות וכבוד והשד יודע מה, תשאלי את עצמך אם את לא צריכה ללמוד משהו בנושא בעצמך. זה מאד לא מנומס להתפרץ לאנשים באמצע דיון בנושא שחשוב להם ולהגיד להם שהם לא נחמדים, שהדיון שלהם מיותר ושהוא בגדר ריב מכוער
ולדבר אחר כך על התנשאות ואלימות זו בושה וצביעות

Succubus​(אחרת) • 2 באוג׳ 2005

נחמד. מישהו קרא משהו בבלוג שלי. ואני חששתי שאף אחד לא קורא שם...
וברצינות: הדבר היחיד שהוותק שלי באינטרנט נותן לי זה קצת הבנה לגבי נימוס. אבל מצד שני, זה גם מה שהוותק שלי בחברה האנושית באופן כללי נותן לי.
אני לא הולכת לחפור עכשיו בהודעות של דנית כדי למצוא לך את כמויות גסות הרוח והעמדה הכללית של "אני ואפסי עוד" שהיא מבטאת. גם ככה כבר הקדשתי להן יותר תשומת לב מהראוי להן, ויש לי דברים טובים יותר להקדיש להם את זמני. אם חביבים עליך טראבלמייקרים ופרובוקטורים, אין לי אלא לשמוח בשמחתך על הגעתה.
ולגבי התפיסה שלך את רוב הנוכחים פה, כך נראה, כ"הולכים עם העדר", נו. אם זה מה שעושה לך טוב בחיים, לראות את עצמך כמהפכן היחיד (אופס, לא היחיד, סליחה, בדיוק הצטרפה אליך קולגה!) בתוך עולם שלם של הולכים עם העדר, אז שוב, אין לי אלא לשמוח בשמחתך. קצת חבל לי שנראה שאתה משווה בין גסות רוח לבין חשיבה עצמאית, אבל אני, כידוע, הולכת עם העדר, וכנראה לא מסוגלת להרחיק ראות מעבר לזה. קטונתי מלהתווכח עם מהפכנים אמיתיים, כאלה שיש להם אפילו את האומץ המפליג להתנהג בפליימריות מכוונת (על פי עדותך שלך) כדי להתסיס ערוצים ב-IRC או משהו כזה. כולי הערצה על האומץ המהפכני שגילית. מרשים.

Re: WHAT?

עינבר • 2 באוג׳ 2005

כי אתה מנהל האתר, כי חשבתי שתבין את הדביחה, (תודה ל tame ו Black-Blue).
כי חשבתי שמותר לצחוק גם עליך. אני יכולה לעזוב, אבלעדיין לא תפתור את הבעייה.

Re: WHAT?

עינבר • 2 באוג׳ 2005

יותר מהעלבון האישי, אני לא מבינה אותך , כלובי

עינבר • 2 באוג׳ 2005

תודה על הפנייה האישית, לאור הזמנך לעזוב ומסיבות אישיות, אני לא אכתוב יותר בפורומים, הולך ?

אני דמות וירטואלית שכותבת את דעותיי כאן לטובה ולרעה. אבל אני מבינה שבגלל שאין מספיק התנגדות מהקהילה לדבריי, אני בעלת אגו נפוח , חלק מעדר ואתה מעדיף שאנשים שכותבים כמוני יעזבו, לא ?

השאלה אם זה המודל שרצית לעשות ממני ?

לדמות הוירטואלית "דנית האצילית" אין עניין לדון כאן עם מישהו ולהקשיב לאחרים, זה בולט, גם היא לא הביעה שום עניין להשתלב בקהילה. אבל היא כותבת משהו שמרגיז אנשים, אז זכות הדיבור שלה קדושה משל אחרים ואתה מבקש לא לתקוף אותה על דבריה?

פייה{O} • 2 באוג׳ 2005

אמנם לא קראתי את כל התגובות כאן, אבל בהחלט קראתי את כל מה שדנית כתבה.
בסך הכל בחורה תמימה שרוצה להשתלט על העולם ולהפוך אותו למקום פאמדומי בו יעלמו כל המוטציות האחרות (אני מניחה שזה כולל פיות).
ועל הדרך היא הספיקה להציע להקטור המרדן האנרכיסט להסגיר את עצמו (למי?), הטילה על מאסטר ג'יימס קללת אימפוטנציה, ורוצה שקיחוט יעבור סתימת חצוצרות.
האמת - לי בטח לא מפריע שתסתובב כאן מישהי נרקסיסטית עם הזיות מגלומניות ותיאוריות אבולוציה תמוהות.
בכיף.
אני לא מבינה למה אתם מתווכחים איתה.

תמיד על המשמר

דנית האצילה​(לא בעסק) • 2 באוג׳ 2005

עם כל כוונות השלום שלי, מסתבר שאי אפשר לסובב את הגב.

כל מי שפגעתי בו אישית, הדבר נעשה כתגובה על התקפה אישית מצדו ללא כל פרובוקציה.
הטענה היחידה שיכולה להטען כנגדי היא שאין פורפורציה בתגובת הנגד שלי. אבל זה שיקול שכל מי שרוצה להתקיף ולהתגרות בי צריך לקחת בחשבון. מאסטר (בדימוס) ג'יימס תקף ולגלג עליי מבלי שאפילו קרא מה כתבתי (לדבריו) כמו כן הוא גם "ביקש במפורש עונש" העונש הראוי היחידי שהיה באמתחתי היה הכרתת זרעו (זה עדיין הפיך).
וכך לגבי כל אחד אחר בעבר ובעתיד. לצד התוקפים החרדים למעמדם יש לי הרבה גילויי תמיכה חשאיים.

כל עוד חלקו על דעותיי (דבר מרתיח לכשעצמו) לא ירדתי לפסים אישיים. וזה התחיל עם הגנוב שטען שהתחלקתי על השכל.
כשמדובר בפוטש אישי אין כמובן רחמים-אל תחפשו פופורציה.

אם אשתלט על העולם זה יהיה בדרכי נועם כפי שיפורט בעתיד. בסדר העולמי החדש יהיה גם מקום לפיות.

רפאל • 2 באוג׳ 2005

חבל בעיני שהשרשור נעשה משפט אופי של הדנית האצילה. תחילה נכתבו פה דברים של דעת בליווי השמצות, עכשיו החלו לכתוב השמצות בלא כל דעת. ויש הבדל בין גידוף מודע וישיר שמלווה איזה טיעון, לבין כתיבה שמבטלת כל טיעון ומלאה בגידופים מתחכמים. יש חולשה רבה בעיני באותה כתיבה פרזיטית של אנשים שאינם אומרים דבר משל עצמם, רק אורבים להזדמות להטיל דופי באחר. אין להם דעה משל עצמם ואין הם חושפים את עצמם. אבל הם נכונים תמיד לבקר, לנתח ולהתנשא כשהאחר חושף את עצמו או מגלה דברים על עצמו. הם אומרים "כבוד", אבל הכבוד רחוק מהם ונעלה מהם. הם עושים עצמם דוברי הקהילה, ובתוקף תפקידם המורם שולחים למי שאינו חביב עליהם צו-הרחקה מן הקהילה. הם עושים את עצמם שוטרים של תרבות הדיון, ולפיכך מתירים לעצמם לנסוע באדום ולבטל מצד עצמם כל מידה של סובלנות ותרבות דיון. כל דבריהם אינם אלא ארס במסווה של ציניות ושנינות, התחכמויות רפלקסיביות בגנותו של השרשור, זלזול באינטליגנציה של האחר, ערעור על כנותו של האחר, והפניות למוסדות פסיכיאטריים. הם דומים לאוכלי נבלות שאינם מוכשרים לנהל קרב משלהם, או דיון אמיתי, ומופיעים כלהקה בשלבים מתקדמים של שרשור כדי להתנפל על מי שכבר "הופל ארצה".

וכל זה חבל בעיני, בין השאר, מפני שהדנית האצילה הביעה דעה. דעה שצריכה ביקורת. ומי שאינו מסוגל להעביר את הביקורת חסר את הביקורת בדיוק כפי שהדנית האצילה חסרה אותה.



כבר הבעתי את דעתי ואמרתי שהמשנה הפוליטית הזאת היא נאצית. אין פה גישה זוגית יצירתית לשליטה נשית שנוכל לקרוא בשם "משב רוח מרענן", אלא שמדובר בתורה הדוגלת בעליונות נשית. זו תורה פוליטית המחלקת במוצהר את האנושות למחלקות טבעיות לכאורה, ומבקשת להעניק לכל מחלקה מעמד פוליטי נבדל. אין פה חריגה מן המוסכמות המקובלות כדי להרחיב את תחום החירות של בני-האדם ולהציע להם דרכים חלופיות לחיים וזוגיות; יש פה נסיגה למחשבה מוסרית פרימיטיבית ודוגמטית על אודות איזו אמת טבעית ומוסר שאין להכחישו. להוציא את הקטגוריות הסקסואליות החדשות שמככבות כאן, מדובר בתורה ישנה וחשוכה, שהאנושות ראתה כבר יותר מפעם להיכן היא מובילה.

בסוג זה של תורות נמצאת הנוסחה להציג אוכלוסיות שלמות כגורם מנוון, או ככוח הסותר את האנושות, ואז גם להתחיל לנהוג בהם באופן בלתי אנושי. ואיך עושים את זה – כולנו יודעים.

נמצא פה שימוש שגוי בלשון המחשבה של ניטשה, כפי שהוא נמצא בנאציזם. משמע, ביקורת בלתי מושכלת של המוסר, שאינה מובילה אל מקום שהוא מעבר למוסר, רק למוסר אטביסטי-דגנרטיבי, מן הסוג הנחות מכל, הישן מכל, והמנוון מכל – מוסר סטואי-דרוויניסטי. מוסר שממציא מהויות ומתנסח כמדע. מוסר שמציג נוסחאות של הכרח וגורל. התורה הזו אינה מערערת על הקיים כדי להרחיב את גבולות האפשר, רק כדי להגביל, לצמצם ולהחליש עוד יותר את החיים.

הכלוב, במובן הבדס"מי של המילה, הוא מקום של חירות. הוא מקום של חירות מפני שהוא מקום אפשרי ולא הכרחי. משעה שעושים מן הבדס"מ מדע, חוק חברתי, והכרח – הכלוב נעשה מחנה ריכוז.