שיחות לילה עם כלובי

שיחות לילה עם כלובי

G-O-L-D​(שולט) • 2 באוג׳ 2005

הלילה שוחחתי עם כלובי.
אם יש מישהו שאני נהנה לשוחח איתו, זה כלובי.
הוא אולי היחיד בארץ שמצליח באמת, אבל באמת, להצחיק אותי.
אמרתי לו שיש לי עוד מעט יומולדת ושאני רוצה שביום הולדתי הכלוב יוריד את דגלו לחצי התורן.
הוא, בשנינות הסאבית שלו, גיחך מתוך החומוס ואמר: "אם נעשה את זה ביומולדת שלך, מה נעשה ביום שתמות?"
אני התגלגלתי מצחוק ואמרתי: "תחלק לכולם מנוי זהב על חשבוני, מה איכפת לי, במילא אני לא אשלם".
הוא אמר: "כן, אפרופו לחלק מנויי זהב, סגור כבר את החוב", ואני אמרתי, "בסוף... בסוף אני אסגור את החוב איתך".
מכאן התגלגלה לה שיחה על מה שיקרה ביום שאמות.
הוא כתב כמה משפטים, אני כתבתי כמה משפטים, ככה, פינג פונג לילי על הרקע השחור.
צחקנו.
אחר כך הסאב הזה, זה שימכור את הכלוב עבור נזיד חומוס, אמר לי שזה רדוד ומטה.
ככה זה אצל סאבים, הם לא מעריכים את עצמם מספיק. אבל בשביל זה צריך חברים דומים, כאלה שיודעים להעריך את זה שאתה ניצוץ של בן אדם...
אז יא מניאק,
הנה לך צוואה למותי,
תדאג שזה יקרה אחרת בגלגול הבא, אתה דום!


*

ביום מותי.
ביום מותי כלובי יחלק מנויי זהב לכולם.
ביום מותי יפזרו את אפרי בפורום הבנים על הבנות.
סאביות סבאביות יאפו עוגות גבוהות וכלובי יאכל אותן.
מישהי לאות סולידריות תיכנס בכינוי חדש ותקרא לעצמה ברונזה.
נריסה תוכתר לכתובת הרשמית הכי טובה באתר.
קליבר ינשום לרווחה.
דון קיחוטה יפתח את הפוסט שלו ב- כבולד.
מאסטר אור יתן צלצול לשמיים ויארגן לי שבעים בתולות ואחר כך גם ידליק נר לזכרי.
בגהינום תעמודנה בצפייה כל אותן הנקבות שיש להן סיבה טובה למשוך אותי מטה.
המכשפה תזיין לי ת'גופה בתחת ותוריד אותי עם מגף עור אדום לקבר.
הדודה של הכלוב, זו שפינה השמאלית עם הגאג שמלקקת כף יד, תוריד את הגאג לחצי התורן ותזיל דמעה.
היד שהיא מלקקת תעיף לה סטירה על זה שהיא הראתה רגשות מבלי מתן אישור.
כלובי יקח את כל הפוסטים שלי, יכרוך לספר וינסה לעשות עלי עוד כמה ג'ובות אחרונות.
על המצבה שלי יחרטו באדום "יש לך הודעה חדשה".
תוכנית רדיו רשמית של האתר תעלה קטעים אחרונים של שיחות סקס ליליות עם גולד שיתרמו כל מיני סאביות.
לנון, ג'יימס ג'וייס, מוריסון, וכל מיני כאלה שכתבתי עליהם או צטטתי אותם יבואו אלי למעלה ויגידו לי: "תראה לי, תראה לי איפה אמרתי את הקשקושים שאמרת שאמרתי!?"
שמועות יתחילו לרוץ על זה שמתתי כשמישהי זיינה אותי בתחת עם סטראפ-און ושאני הייתי בכלל סאב.
כל מיני חקיינים יצוצו תחת כינוי כמו "גולד מנתניה" או "גולד מאילת" וינסו לכתוב כמוני: "יא זונה, אמרתי לה קפצי לי, אני אזרוק עליך מלקשייק".
כלובי יארגן ערב הקראה מיוחד בדנג'ן ובתומו כוסות מלקשייק יחולקו לקהל.
תצא שמועה נוספת שביימתי את מותי בכדי לכתוב פוסט שיפגע ברגשותייהם של אלו המתאבלים עלי.
שמועה אחרת תטען שאני בכלל במסווה ושהפכתי להיות עבד הבית של המועדון ושעמוס גומר לי בפה בכדי לפרוק מתחים בסוף ערב.
נשלטות מסדר האור יטענו שאדון האור קילר אותי ואני חבוי במרתפיו.
אחרים יגידו שקליבר בכלל תפס אותי והדביק לי את האצבעות ובאופן זה כאילו כרת לי את מיתרי הכתב.
מישהי תיכנס לכלוב בכינוי פקטיבי ותעיד שהיא שמעה שאני בכלל בני סלע ושכל הזמן כתבתי מהכלא.
סאביות יגיעו להלוויה ויגידו: "הוא היה דום סוטה, חולה רוח, מניאק, זבל, אפס, חרא של בן אדם, אנס, חרטטן, שקרן, כלב, לא מיומן, מסוכן", וכל מיני כאלה.
סבתא שלי תעמוד בצד ותגיד:"דום, מה זה דום?" ורק אמא שלי תחזיק את ידה, תסמיק ותגיד:
"עזבי אמא, עזבי, עכשיו הוא נח".


*

אני וכלובי נוסעים באופנוע, הוא אומר שהדרך ארוכה והוא רעב.
אני צוחק ואומר יהיה בסדר.
הוא זז לי מאחורה ואני צועק לו שיפסיק.
הוא מצחקק ומזיז לי את היציבות של האופנוע כשהוא מרקד בבוז לדברי.
אנחנו עוצרים בתחת דלק.
הוא מרים רגל וכמעט קורע לעצמו את החיבורים.
אנחנו נכנסים פנימה, אל מסעדה זולה.
הוא אומר: חומוס.
אני אומר: קפה.
הוא אומר: אתה אוכל קפה ושותה סיגריות.
אני אומר: תנגב סאב, תנגב.
הוא אומר: גולדה, את תקבלי מכות.
אני צוחק ואומר לו: אתה שומע את השיר הזה?
הוא אומר: איזה?
זה אני אומר, זה, זה שפעם, כשהיינו קטנים, גם אתה וגם אני מבלי שהכרנו בכלל, היינו רוקדים אותו מחוייכים.
הוא מנסה לשמוע את הצלילים שאני שומע וכשהוא קולט אותם הוא מחייך ומתחיל להזיז את האגן.
אני צוחק, הוא צוחק ופתאום שנינו מתחילים לרקוד...


*

פעם כשהיינו קטנים ומחוייכים, כן, בימים ההם של אותו פוסט קודם, הימים שבהם חיינו, היו שירים עם משמעות. שירים שכשהיו שמים אותם במועדונים, לא היה כלב שהיה מעיז לשבת.
היום סיפרו לי שאת "נלי דה אלפנט", משמיעים מידי פעם בפעם בכל מיני מועדונים. ראבק, לא שמעתי אותו שנים וייראת הקודש שיש לי לשיר הזה מעלה בי כעס על זה שהוא נתפס כסתם, עוד שיר.
אבל שירים כאלה הם שירים שילכו איתך, שירים שכשאתה שומע אותם אתה מצליח בשניה להיזכר בתנועות המדויקות שהיית עושה לצלילם.
כלובי אמר לי היום, שאחרי שהוא קרא את הפוסט על הפינגוין, הוא נזכר בזה שגם הוא, אז, היה מודע לזה שהוא חווה את התקופה הכי יפה של חייו.
זו מעלה גדולה להיות נער המודע לנעוריו.
זה כמו להבין שהגלימה שיש לך על הגב, לא תשאר לתמיד, אז מוטב שתעוף ותחווה את הרקיע שהיא מאפשרת.
את השיר הזה כפרה עליך כלובי, אני בטוח שאתה זוכר.
אני אפילו בעיני רוחי, רואה אותך כילד, רוקד אותו מחוייך.


- Men Without Hats - Safety Dance-
http://s58.yousendit.com/d.php?id=2MLMSZYSPF40OIEOABRUDV14C

כלובי • 2 באוג׳ 2005

יש לי רק ארבע מילים להוסיף
SOUP DRAGONS - IM FREE

יש כבר תאריך ?

קליבר​(שולט) • 2 באוג׳ 2005

כי אני לא כ"כ פנוי בימים הקרובים .....

שני דברים

Tobias​(אחר) • 2 באוג׳ 2005

אחד:
אני יכול להבין לגמרי מה שכתבת על להיות צעיר ומודע לנעורים שלך
גם אני מתייחס לנלי דה אליפנט ביראת קודש

שתיים:
אני לא חושב שמשהו הצחיק אותי לאחרונה כמו השורה:

"על המצבה שלי יחרטו באדום "יש לך הודעה חדשה"

sheze​(נשלטת) • 2 באוג׳ 2005

(סליחה קרייזי, הייתי חייבת)

nerissa​(אחרת) • 2 באוג׳ 2005

שני פסיכים

רק תיקון קטן, אפשר?
תוכל לכתוב בצוואה שאתה מוריש לי את הניק שלך?

אני אחליף מנריסה לגולדה.

מממ.. גולדה. זה דווקא יהיה סט יפה עם הנעליים שלי.

מעניין אם יש עבדים עם נעלי-גולדה-פאטיש..

ואתה - אל תמות לי כל כך מהר. יש לך עוד שימוש..

Master_Deus • 2 באוג׳ 2005

אתה קורא לזה שירה
אבל בעצם רוק'נ'רול
אתה כותב
אמרה לי
(היא יודעת, היא למדה…)
זה בא לבד
עניתי לה
אני לא קורא לזה
אמרתי
הרוק'נ'רול כבר מת
לא נשאר על מה לשיר, ילדה, האם
תשכבי איתי הלילה ?
המוסיקה השתנתה, המועדונים
שלנו נסגרו, ונפתחו
חדשים, גם הסמים
השתנו, וכמו
ששנות השמונים של ילדותנו
פינו מקומן לשנות התשעים
של שנות העשרים
שלנו, של חלקנו, כך
שנות התשעים פינו את מקומן
לשנות השלושים
ושוב לעולם
לא נבכה בחשכת חלל המועדון
בין האורות המרצדים
משיר
של טוקסידו-מון.
לא נשאר על מה לשיר, ילדה, האם
תשכבי איתי הלילה ?
הרי גם לא נוכל לרקוד לנצח, הרגליים
לא ייקחו אותנו רחוק בהרבה
מאיפה שכבר הגענו
עד עכשיו.
המוסיקה השתנתה, המועדונים
שלנו נסגרו, ונפתחו
חדשים, העיר
שבה גדלתי השתנתה, וגם אני
השתניתי ושוב לעולם
לא אבכה משיר של טוקסידו-מון
בחושך.
הרוק מת ורק האלקטרוניקה
התעשייתית שלנו מניעה את העולם, הסמים
השתנו ואתם המוסיקה,
ולא נשאר על מה לשיר, ילדה, האם
תשכבי איתי הלילה ?
אתה קורא לזה שירה
אמרה
אבל בעצם
אתה כותב כמו שפעם
אתה כותב כמו אחרים
אין לך צדדים מקוריים

(In a manner of speaking)

הנה, פחות סיבה למות

Dom_Quixote • 3 באוג׳ 2005

כבולד,

מי ייתן ותישאר בחיים. לפחות מספיק זמן בשביל לחזות בי משמיד את העולם בעזרת פוסט קטלני במיוחד.

כבולד,
קיחוט

תקציר (C):

כבולד-זה-השילוב-הכי-טוב-בין-כבוד-לגולד-שיכולת-למצוא?-אוי-לאוזניים-אשר-שומעות-ואשר-יש-להן-דלקת

כלובי • 3 באוג׳ 2005

כבוד דאוס!

שלוש תוספות קטנות

אי שם בשלהי השמונים תחילת התשעים היתה להקה DEUS ואיזה פעם ראינו אותה בטח כל החבר'ה מכאן ביחד בהופעה באיזה מועדון באזור המוסכים של רחוב המסגר.

אכן הכל השתנה גם הסמים אבל יש כמה סמים חדשים לא קשים במיוחד ומאד נחמדים וגם אלקטרוני יכול להיות נחמד, לפעמים.

שנות השמונים, שנות העשרים, שנות התשעים, שנות השלושים.. המצב ילך ויחמיר אומרים הרופאים.