עתליה(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
12 במאי 2003
דוםספייס וסאבספייס - חומרים ממכרים, האמנם?!
לפני מס' ימים בשיחה שערכתי עם חבר (שאינו מהתחום) בנושא ה- BDSM, נשאלתי את הדברים הבאים:
האם סאבספייס/דוםספייס ממכרים? האם סאב/שפחה או דומית/אדון חוזרים לסשן פעם אחר פעם בשביל תחושת הספייס המתלווה? אין ספק שתחושת הדוםספייס, מבחינתי לפחות, הנה עילאית. שילוב של קונטרול, ריחוף, אנדרנלין, פוקוס פנימי על מהלך הדברים.... והרצון לחזור לאותה נקודת גבהים הוא חלק מההנאה שבסשן. האם אני מכורה? לא (לפחות לא מרגישה כך). ואתם? |
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 21 שנים •
13 במאי 2003
דום או סאב ספייס אינם חומרים ממכרים.
אם קיימת התמכרות, אז היא נובעת מהפטיש עצמו. לגבי הסאב, הוא יכול להגיע לספייס על יד טיפול מחטים או ספיגת כאב, או אפילו תוך כדי ליקוק מגפיים או רגליים. כן, זה קיים! לכן, ה"התמכרות" היא לפטיש ולא לספייס, ולא בכל סשן מגיעים לספייס! לגבי הדום, קשה לי לקבל את השילוב שהזכרת, עתליה: ציטוט: "...שילוב של קונטרול, ריחוף, אנדרנלין, פוקוס פנימי על מהלך הדברים...." לא ייתכן קונטרול תוך כדי ריחוף. לא ייתכן פוקוס על מהלך הדברים תוך כדי השתוללות האנדרנלין בגוף... לשולטים אסור לאבד אפילו לא חלקיק שנייה מן האחריות המוטלת עליהם בזמן של סשן. הסאבים מוסרים את גופם, ובזמן של ספייס, גם את נפשם לידי השולטים, מתוך אמונה מלאה שהם כל הזמן תחת הגנתם והם בטוחים באחריותם המוחלטת כלפיהם. במצב של ספייס, אם השולט נכנס גם הוא לספייס... הסכנה לבריאות נפשו של הסאב אורבת בפינה! השולט חייב לדעת מתי להחזיר את הנשלט מן הריחוף לחכות לו ולקבל אותו בחום, בליטוף ובחיבוק! אני אישית נכנס לדום-ספייס רק אחרי הסשן! אחרי שהעבד הולך! ההנאה שלי היא, להביא אותו לשם. לגרום לו להגיע להליך המטהר הזה, אך עלי להישאר באחריות ובשליטה. אנו חוזרים תמיד שוב ושוב לעוד ועוד סשן מתוך צורך לספק צרכים נפשיים ופיזיים שלנו. לא הספייס הוא המנחה אותנו לחזור לפעילות הזו. כמובן, שההצלחה והסיפוק יהיו מלאים יותר, אם מגיעים לספייס הזה, אך לא תמיד הדבר מובטח וזה לא עניין של שולט טוב יותר או פחות, אלא הדבר תלוי בכמה גורמים: ברמת ההתמסרות של הסאב, בעוצמת הרגש שבין שני הפרטנרים, באמון שנותן הסאב בשולט/ת וכן, גם בעוצמות של יכולת השליטה של השולט/ת. אמנם קיימים ריחופים גם במפגשים חד פעמיים, בהם אין רגשות, אך עד שמגיעים לשם... ההליך יכול להיות ארוך, ממושך ובעיקר מתיש! |
|
|
|
עתליה(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
13 במאי 2003
ניו,
ראשית, מסכימה איתך על העובדה ש"לא בכל סשן מגיעים לספייס". DOM_NB האוחז בשוט כתב/ה: לגבי הדום, קשה לי לקבל את השילוב שהזכרת, עתליה:
ציטוט: "...שילוב של קונטרול, ריחוף, אנדרנלין, פוקוס פנימי על מהלך הדברים...." לא ייתכן קונטרול תוך כדי ריחוף. לא ייתכן פוקוס על מהלך הדברים תוך כדי השתוללות האנדרנלין בגוף...! שנית, מהסיבות שפרטת לאחר מכן, העוסקות בחוסר אחריות וחלילה באי שימת לב לצרכיו של הסאב - ברורה לי אי הסכמתך באופן כללי ואני הראשונה שתתמוך בך. אך, ספציפית לגבי השילוב שהזכרתי - הוא קיים ואין זה אומר שהוא מוביל לחוסר אחריות! אישית, חוויתי אותו במהלך סשן. כן. הייתי בקונטרול! כן. חוויתי תחושת ריחוף! ולא פיזור דעת! כן. אנדרנלין הוא שהניע אותי! זה לא אומר שהייתי כדור אנרגיה מקפץ. וכן. מבפנים הייתי מפוקסת בדיוק על הדברים! והכי חשוב, במהלך כל הסשן הייתי בקשר מתמיד עם הסאב על מנת לוודא את תחושותיו והרגשתו תוך כדי סשן. כמי שחרטה על דגלה את המוטו: הסאב/השפחה שאיתי מפקידים! גופם בידיי ולא מפקירים אותו!!! אומר כי, לדבריך חשיבות לא מבוטלת וראוי שכל דומית ודום יפנימו אותם. ואף כל שפחה וסאב, ידעו איזה יחס ותחחושת ביטחון עליהם לקבל מהשולט/ת. |
|
|
| annie(נשלטת) |
לפני 21 שנים •
13 במאי 2003
אני חושבת שההתמכרות היא לריגושים של מה שקורה בסשן. אם את קוראת לזה דוםספייס או סאב ספייס אז זה זה.
אם את מדברת על השקיעה והערפל שקורים לי לפעמים אז אני לא יודעת אם מתמכרים לזה. |
|
|
ענן כחול(שולט)
|
לפני 21 שנים •
13 במאי 2003
ציטוט מתגובת "DOM_NB האוחז בשוט":
...."לשולטים אסור לאבד אפילו לא חלקיק שנייה מן האחריות המוטלת עליהם בזמן של סשן הסאבים מוסרים את גופם, ובזמן של ספייס, גם את נפשם לידי השולטים, מתוך אמונה מלאה שהם כל הזמן תחת הגנתם והם בטוחים באחריותם המוחלטת כלפיהם. במצב של ספייס, אם השולט נכנס גם הוא לספייס... הסכנה לבריאות נפשו של הסאב אורבת בפינה! השולט חייב לדעת מתי להחזיר את הנשלט מן הריחוף לחכות לו ולקבל אותו בחום, בליטוף ובחיבוק!............................." מצאתי לצטט האמור מעלה כתמצית (מעולה) לדילמה שלך. אציין מניסיוני כי סשן "טוב" מותיר אצלי תחושת סיפוק מלאה (יש ומלווה בלאות ורוגע) כמו אקט מיני... ויותר...ומכאן המוטיבציה והרצון "לחזור" לסשנים - ולא מהתמכרות לספייס. אפשר ואצל הסאב/ית תהייה "התמכרות" - מותנה בעוצמת תחושת הסיפוק. היה וכך, ובהיותך שולטת כהגדרתך, אינני מניח שאת "מכורה". לך, איחולי "ספייסים טובים", ול- DOM_NB איחולי המשך כתיבה פוריה ומבריקה.....וגם "ספייסים טובים" - ולכולם....... |
|
|
|
עתליה(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
13 במאי 2003
annie כתב/ה: אם את מדברת על השקיעה והערפל שקורים לי לפעמים אז אני לא יודעת אם מתמכרים לזה.
אנני, למה את מתכוונת בדברייך שקיעה וערפל? |
|
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 21 שנים •
13 במאי 2003
עתליה כתב/ה: ניו,
ספציפית לגבי השילוב שהזכרתי - הוא קיים ואין זה אומר שהוא מוביל לחוסר אחריות! אישית, חוויתי אותו במהלך סשן. כן. הייתי בקונטרול! כן. חוויתי תחושת ריחוף! ולא פיזור דעת! עתליה יקירתי, אני חושב שיש לך כאן בלבול הגדרות... אם היית בקונטרול, ואני בטוח שהיית, אזי תחושת הריחוף היא למעשה תחושת הסיפוק אליה את מתכוונת והיא לגיטימית בהחלט, שהרי הסיפוק הוא שמניע אותנו... ויש הבדל בין 2 התחושות. ושוב אני חוזר ואומר, לא ייתכן קונטרול תוך כדי ריחוף! לא תיתכן שליטה על הגוף, כאשר את משחררת את הנפש מן הגוף ואינך קיימת ברגעים אלה! הרי הספייס הוא התנתקות מן הגוף! mobe10, תודה על המחמאות ועל האחולים וגם אני מאחל לכולנו סשנים בטוחים, מהנים, מענגים ורבי ריחוף! |
|
|
|
עתליה(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
13 במאי 2003
DOM_NB האוחז בשוט כתב/ה: עתליה יקירתי, אם היית בקונטרול, ואני בטוח שהיית, אזי תחושת הריחוף היא למעשה תחושת הסיפוק אליה את מתכוונת והיא לגיטימית בהחלט, שהרי הסיפוק הוא שמניע אותנו... ! אכן, בלבול הגדרות. 
הכוונה היתה לתחושת הסיפוק ולא הריחוף במובן של התנתקות מן הגוף. |
|
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 21 שנים •
13 במאי 2003
ציטוט:
אכן, בלבול הגדרות.
הכוונה היתה לתחושת הסיפוק ולא הריחוף במובן של התנתקות מן הגוף. ובא לציון גואל
ידעתי שאת לא מסוכנת!!!
|
|
|
|
עתליה(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
13 במאי 2003
ניו,
לאחר קריאת דבריך, השולט/ת תמיד בקונטרול וכו'. רוצה אתה לומר שמעולם לא חווית התרגשות במהלך סשן? שמעולם לא הרגשת את זרימת האנדרנלין בגופך בזמן סשן? שהרי משתמע מדבריך, שהללו הם הפתח לחוסר האחריות כלפי הנשלט/ת. |
|
|