מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
כלובי כתב/ה: אתה יודע בדיוק מה זה אאוטינג קריטי דום.
לאיים שתפרסם כינויים של אנשים ותייחס להם מעשים כאלה ואחרים מבלי לקבל את אישורם זה איום באאוטינג. אם תעשה את זה זה יהיה השרשור האחרון שלך כאן. כלובי ידידי, קצת קשה לי להבין את המדיניות באתר. השרשור הזה, בו מפורסם הניק של קריטי דום, נפתח על ידי מישהו שלא טרח לבקש את רשותו של קריטי דום לפרסמו. כהגדרתך, זה אאוטינג. למרות בקשתו של קריטי לא למחוק את השרשור, לא בדיוק ראיתי שדנידין נחסם, הרי הוא מגיב כאן בשרשור. האאוטינג שהוא יעשה שונה מהאאוטינג שעשו לו? ובכלל, לפרסם ניק של מישהו, שעשה מעשה כזה או אחר זה אאוטינג? זה שכתבו את הניק של קריטי דום בשיוך למעשה שעשה, איננו אאוטינג, האאוטינג היה בפרסום תמונתו! פרסום פרטים אישיים זה אאוטינג. מה שאתה מנסה למנוע מקריטי דום לעשות, לפרסם את הניקים של המתלוננות עליו, אתה מאפשר למתחזה זה או אחר לעשות לו, לקריטי דום. לכל אורך השרשור הזה והקודם, קורעים את נישמתו לגזרים, מאשימים אותו במעשים חמורים מאוד, כל ה"קהילה" נזעקת אל עמוד התלייה, לחזות בהוצאתו להורג של הדום המסוכן, על פי פסיקה של שמיעת הצד הנפגע בלבד. האם אלה חוקי המשפט של קהילת ה B.D.S.M? ולבסוף, אזר אומץ פותח השרשור הזה, וצייר בפנינו את דמות הנפגעת: dani_dinn כתב/ה: זו ש"צוחקת" לפי דבריך היא הבוכה בלילות בגללך וכמהה למציאות רחוקה ממך חזקה מבפנים ומבחוץ מטעה שימו לב, חזקה מבפנים ומבחוץ מטעה! רק אני שם לב לזה?? והוא הגדיל לעשות וגילה לנו מה חטאו של קריטי דום: dani_dinn כתב/ה: כי ידוע לכל וגם לה שתמיד בגדת בה בלי אבחנה "קהילה" יקרה, אם זה כל חטאו, התפזרו מכיכר התלייה, התיק נסגר מחוסר עניין לציבור! |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
האם זה..
רוב מהומה על לא מאומה ?
הייתה לי הרגשה מהתחלה . |
|
|
נמש
|
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
אין לי מושג מי צודק ומי לא צודק אבל, יש פה סיפור שמעורר קצת מחשבות על העניין -
שלוש המסננות של סוקרטס אחד מידידיו של סוקרטס בא לבקרו. "שמעת מה שמספרים על ידידך ?" שאל אותו. "רגע", אמר סוקרטס, "לפני שאתה מספר לי - האם העברת את השמועה הזאת דרך שלוש המסננות?" "איזה מסננות?" "המסננת הראשונה היא המסננת של האמת - האם אתה בטוח שמה שאתה עומד לספר לי הוא אמת?" האורח היסס קצת. "אני לא כל כך בטוח, שמעתי את זה ממישהו". "ומה המסננת השנייה?" "המסננת השנייה", אמר סוקרטס, "היא המסננת של הטוב. "האם מה שאתה עומד לספר לי על ידידי הוא דבר טוב?" "להפך, זה דבר איום ונורא". "ומה היא המסננת השלישית?" "המסננת השלישית היא המסננת של הנחוץ - האם באמת נחוץ שתספר לי את הדבר הנורא ששמעת על ידידי ושאתה לא בטוח שהוא אמת?" האורח חשב לרגע ואחר כך אמר: "לא. זה לא כל כך נחוץ" "אם כך, תשתוק !" , אמר סוקרטס |
|
|
| מריונטה2 |
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
קראתי את השירשור ונדהמתי,
אחרי כל כך הרבה זמן שעבר, לפתע הכל חזר, לקח לי זמן לעכל, להבין ולהחליט. שורות אלו אני כותבת למעני בלבד, אין לי כל כוונה אחרת חוץ מההזדמנות להתנקות ולהוציא את מה שנשאר מהרפש בתוכי. תקופה ארוכה לקחתי על עצמי את מלוא האחריות למה שהיה שם, אני הכנסתי את עצמי ואני גם יצאתי משם בכוחותי שלי – לבד! היום אני במקום אחר לחלוטין, יחד עם זה הצלקות עדיין נראות. אין לי כל כוונה לנסות להסביר או להאיר את הפינות האפלות בנפשו המיוסרת של המדובר, אבל בי יש צלקות ממנו ששינו את חיי. מן הסתם זה גורם לו עכשיו עונג לדעת שחותמו נשאר בי, זה הרעיון שלו, למעוך לדרוך לערבב ולנטוש את העיסה בין הפחים. פעם אמר לי שאין אדם עלי אדמות שלא ניתן לכיבוש ועיצוב מחדש, לא משנה כמה חזק או חכם לכל אחד יש את עקב אכילס שלו – חלק ממשנתו. ממש חוכמה גדולה. במשך הזמן עברתי תהליך שבחלקו היה הצורך בהתנקות עמוקה לעקירת "משפטי המפתח" שלו, שהתזמון שלהם ועוצמתם השרישו את אחיזתו בי, היום זה נראה לי פתטי. גם אני נראת לעצמי עלובה במבט לאחור, אבל זה כבר לא משנה. אין שופט ואין משפט כי הכל בידיי שמיים, או מי שזה לא יהיה, אבל יש דברים שלא עושים. כשאדם במצוקה, כשרע לו והוא בבור תחתיות, ניגש אליך עם אקדח ומבקש : תירה בי, עזור לי לגמור עם זה. מה תעשה? היש כאן שאלה בכלל? יש מי שחושב שאולי באמת להרוג אותו = טובתו. הוא רוצה את זה, הוא ביקש, הוא אדם בוגר המגיש לך את האקדח מרצונו החופשי, זו בחירתו. מי שופט ומי שפוט מי תליין ומי נתלה... איפה, איפה מותר האדם מהבהמה? אני בחרתי במו ידיי את המוציא להורג שלי. ונולדתי מחדש. |
|
|
| eden1 |
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
במשך שנה הייתי בצלמו.
מעל שבוע מתלבטת אם להגיב, להוקיע או להגן. הכול טרי כל כך. את הבדס"מ הכרתי דרכו. אין פה מרד סאביות כפי שהוא קורא לזה. יש פה כאב ובעיקר אכזבה. אכזבה מאיש שהיה תקופה ארוכה הכול ועכשיו הוא כלום. איני מאשימה אדם פרט לעצמי. הכל היה בהסכמה, לכל המהללים את תורת הבדס"מ. אני אדם ההולך על הקצה, במהלך תקופה ארוכה האמנתי שאין לי גבולות, כי זה מה שהוא טרח לומר פעם אחר פעם. היום אני יודעת. לכל אדם יש גבולות. לא הייתה מילת ביטחון אבל אני מעולם לא דרשתי כזו, איני מאמינה בכך. אדם הנותן את חייו בידי אחר אינו זקוק למילת ביטחון, לשם כך קיים אמון. ואני נתתי. את כולי. אמון זה נשבר. הסימנים שהותיר בגופי, הצלקות, הקעקוע, הזיכרונות לא יעברו לעולם. דום צריך לקחת אחריות. לקחת אחריות על הסאבית שלו או שלא ייקח כזו. היום אני במקום אחר ויודעת טוב יותר. היום אני לעצמי, מתמודדת ומתקדמת. שלום לתמימות. כבר לא בצלמו. |
|
|
|
גלתיאה
|
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
למריונטה ועדן, אתן נשים חזקות ואמיצות,אני מתרגשת לקרוא את מה שכתבתן, אין לי ספק
שהקשיים לצאת החוצה מאותו מעגל הרסני, היו לא קלים. ישר כוח על האומץ לעמוד מול אותו האיש שרצה לנפץ אותכן לרסיסים פיזית ונפשית. ובמעשה הגדול הזה עזרתן גם לסאביות האחרות. בהערכה עד אין קץ, לורן. |
|
|
נתנאלה(לא בעסק)
|
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
אז עכשיו שזאת לא שמועה
אני מפנימה יותר עמוק הנה לך קיחוטה יקירי לא כל דבר תורה אבל בטח לא להתעלם וקריטי- תעשה חיים יום אחד הרי תשלם כמו כל אחד השאלה כמה תשלם ולכן בנות- אם הייתי לידכם, הייתי מסתכלת, הייתי בוהה היה כואב לי והייתי מחבקת, כמו עכשיו מחבקת חיבוק גדול לעצמי בשבילכן.... |
|
|
| galia(לא בעסק) |
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
נבואת זעם:
גברים - לפני שאתם משפיטים מישהי כדאי לבקש תעודת שפיות מפסיכיאטר. אחרת כל שנה תהיינה כמה סאביות שתשאמנה אתכם בשימוש בהן בזמן שהיו במצב חלש (אני מאמינה שאכן היו). אגב, לא זה מה שכתבה לילה לא מזמן ? לילה - מישהי שעברה על בשרה את הדברים הקשים ביותר הזהירה , היו הרבה שביקשו ממנה לסתום, למה לבלבל אותן עם המציאות. ואתם יודעים מה? כתבתי את זה מהלב. אז מי שרוצה לרדת עלי מוזמן |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
גליה, דווקא היותן חלשות מגבירה את האחריות של הדום. אם אתה אוחז במושכות של סוס עם עיניים פקוחות, הוא יעצור לפני התהום אם תנסה להדהיר אותו אליה. סוס עיוור יתנפץ אל הסלעים.
(מטאפורה בלבד, הכותב אינו מתמצא בהרגלי הדהירה של סוסים). |
|
|
Tame
|
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
אני פשוט לא מבין
איך אפשר לטעון שאדם אשם או חף מפשע מבלי לערוך ברור רציני של כל העובדות. לא מבין את אלו שכבר קבעו את אשמתו ולא מבין את אלו שכבר קבעו את חפותו.
אף אדם לא יודע הכל ובהרבה מקרים נראה לכם כי אין ספק בדבר. אם הבנאדם הוא חבר קרוב אז אין ספק שהוא חף מפשע. אם המתלונן הוא חבר קרוב אז אין ספק שהוא אשם. למה לערוך משפט שדה שכזה? למה לא להודות פשוט באי ידיעתנו ובחוסר היכולת שלנו לדעת? אנחנו לא בית משפט, אין לנו איך לחקור את המקרה באופן רציני ומקיף וכמובן שאין לנו זכות להכריז על אדם "אשם" או "חף מפשע" (למרות שבחברה דמוקרטית קיים העיקרון של "חף מפשע עד שהוכחה אשמתו"). |
|
|