שיר השירים

חסרות הכוחות?

חתולת הלילה • 5 באוג׳ 2005

טם,

מי שלטעמו חסרות לו הוכחות, יפנה לכל השרשורים והתגובות של בצלמו וילמד משם. זה ממש לא מזמן. גם אם מישהו כאן חדש יחסית ולא מהדור שידע את מריונטה, או שלא ראה את האדם המדובר קושר מישהי לקרוס במועדון ומסתלק כדי לשוחח עם חבריו (מזכיר לכם משהו? וכן, ברור שבזוית עינו הוא הסתכל מדי פעם, רק שכנראה אני מאלה ש"מדי פעם" לא נראה להם מספיק) , יש מעשים טריים ללמוד מהם ולגבש דיעה מושכלת.

ואתה יודע מה? יותר מכך, אותו אדם יוכל לראות את התגובות של אנשים שונים (כולל את תגובתו של הדום של בצלמו, שנכתב תחת הכינוי שלה), את הזעזוע, את ההמלצות.

ולגליה - לגבי מריונטה איני יודעת ולא אוכל להעיד, אולם בצלמו לא שתקה עוד בתוך הקשר. כנראה ששטיפת המוח לא ממש הצליחה. הרי לא סתם היא פתחה את השרשורים שפתחה, וכשנסוגה, היה ברור לכל מי ששתי עיניים בראשו שיש מי ששוחח איתה בעניין, ושזה, סביר להניח, בעל העניין עצמו. בצלמו סיפרה, שאלה, תהתה, ואני זוכרת היטב שאפילו דיברה על הדברים בכללי בצ'ט.

מריונטה ועדן, אני מסירה את הכובע מול האומץ שלכן.

venus in our blood​(שולטת) • 5 באוג׳ 2005

עדן ומריונטה,

הערצתי והוקרתי נתונה לכן.
מעטות ונדירות הן הנשים שניחנו באומץ לב כה רב, נשים המסוגלות להתמסר עד כלות, ובסופו של יום, כשהצלקות שם כל הזמן, מסוגלות להיות הן עצמן.


tame
, העלית שאלות חשובות :
''האם את מאמינה בעקרון הדמוקרטי של חף מפשע עד שהוכחה אשמתו?
האם לפי דעתך מספיקה התלונה בכדי לקבוע אשמה?
האם את מאמינה שמשמיעת צד אחד את כבר יודעת את האמת במלואה?
האם אינך מאמינה שלכל אדם יש את הפרשנות שלו למציאות?
האם אינך מאמינה שלא ניתן לקבוע כי בנאדם אשם כל עוד יש ולו ספק אחד בכך?
האם מבחינתך אין אף ספקות? ''

שום משפט שדה לא נערך וכפי שציינת זאת בעצמך, זה לא מישחק, אלו חייהן של נשים.
וכנגד כל שאלותיך, אני שואלת אותך דבר אחד בלבד : לו היית פוגש מישהי שנאנסה ועברה התעללות מאסיבית, לא פעם אחת ויחידה, כי אם במשך תקופה ממושכת, האם היית מציג בפניה את שאלותיך ?
לו היית רואה את הצלקות, הסימנים, הפחד בעיניים, המצוקה שהיא חשה , אי האמון שהיא רוחשת כלפי עצמה, כלפי הסובבים אותה, האם אתה מציג בפניה את אותן שאלות ?

בהרבה מובנים, להיות נשלטת טוטאלית של מישהו, לא בא ממקום של חולשה או חולי כפי שנרמז כאן, כי אם מתוך עוצמה פנימית , ולהפקיד את חייך בידיו של דום, קצת מקביל לילדה אוהבת, חזקה, מאושרת, מלאת חיניות, מלאת אמון הנותנת את כל מיבטחה ואמונה , ובמובנים רבים, אף את חייה, בידיו של איש סמכותי, שייקח אותה, יוביל אותה, ייקח אותה הרחק, עד הקצה ויידע להחזיר אותה שלמה יותר, בטוחה יותר, ו מו ג נת , הביתה...אל עצמה..
במובנים מסויימים, שליטה טוטאלית וכניעה טוטאלית הן הפנטזייה האולטימטיבית.
מה נדירות הן הנשים המסוגלות לשים את כל יהבן על איש אחד.
ולא מתוך חולי או חולשה, כי אם ממקום כ''כ נקי וטהור של אהבה ואמון.
אותה ילדה- אשה יודעת את ערכה, כי רק מתוך עוצמות אדירות, ניתן להתמסר טוטאלית, הרי אין ביכולתנו להעניק לזולתנו משהו שאין בנו.

ואולם,
בעוד שההתמסרות, האהבה, הכניעה, הנתינה האינסופית, והאמון הטוטאליים באים ממקום נקי, יש רק ציפייה אחת : הגנה. לא לפרק את האמון הזה, כי באותם רגעים, אתה מפרק עולם פנימי שלם.

לא רבות ניחנו ביכולת התמסרות טוטאלית. המינימום המצופה הוא להגן עליהן.
כשהן טוענות '' אין גבולות '' , תפקידו של הדום להציב ע ב ו ר ן את הגבולות, להגן עליהן כשהן אינן מסוגלות להגן על עצמן. לא להשתמש בכך לרעתן ולהרוס אותן, כי אזי הכינוי רוצח- נפשות הולם , וודאי לא דום ולא בן אנוש.

חף מפשע עד שהוכחה אשמתו....וכיצד תקבע זאת ? ע''י ניסיון נואש להיאחז בחיים, בכל הכח, ובהצלחה, כי לפני וככלות הכל, מדובר בנשים חזקות, ואז תאמר, אבל היא מתפקדת, עצמאית, קרייריסטית....האם הן אי פעם יהיו מסוגלות לאהוב שנית ? לבטוח ? לחיות ללא פחדים ?
האם ריסוק האמון שלנו בחיים, באהבה, ביכולת הטבעית או הנרכשת שלנו לבטוח אינה אשמה ?

האם מספיקה התלונה כדי לקבוע אשמה ? אף נאנסת לא תיגש מיוזמתה ומרצונה להגיש תלונה.
בעולם הבדס''מ זה רק מוקצן יותר. יידרש הרבה מאוד מסאבית כדי להודות בנזקים שעולל הדום שלה לשעבר. לעיתים, הן מסוגלות לחיות שנים ע''ג שנים עם תחושות האשמה פנימית בלתי מוצדקות, צורך ( קורבני ) להגן על זה שהתעלל בנפשן שוב ושוב ושוב. כשהן מגיחות , בפחד, באומץ, ברגישות אינסופית מהקונכייה , ומביעות סוף סוף את דעתן ונחשפות, אז כן, ללא ספק מספיקה תלונה שלהן כדי לקבוע אשמה. מספיק ציוץ קטן שלהן כדי לקבוע זאת.
האם היית מציג שאלה זו לילדה שהעניקה את כל אמונה ומיבטחה באדם ? ולא, הן לא ילדות קטנות וחסרות ישע. נהפוך הוא. הן נשים אמיצות וחזקות. נשים שהצליחו להתמסר עד כלות, ונעשה שימוש מרושע, אכזרי בנפשן.

''האם את מאמינה שמשמיעת צד אחד את כבר יודעת את האמת במלואה '' ? אמת, tame . האמת במערומיה היא שניתן אמון - לא רק שהוא נשדד בפראות , אלא גם פגע בנפש ובגוף. האמת במערומיה היא, שהטלת מום פיזי או נפשי אכן מספיק כדי להבין עד כמה המצב חמור. ושוב אציג לך שאלה כנגד שאלה, האם לנאנסת או למישהי שעברה מסכת התעללויות, היית מציג שאלה זו ?

''האם אינך מאמינה שלכל אדם יש את הפרשנות שלו למציאות '' ? חד משמעית, כן, אבל אל מול הפרשנויות והדיעות הרבות, מנצחת האמת והעובדות. גם לרוצח יש את הפרשנויות שלו למציאות. האם זה מבטל את מעשיו ? גם לחולי נפש יש את הפרשנויות שלהם למציאות, האם המציאות משתנה עקב כך ?
המציאות היא שמדובר באדם אלים, עם בעיות נפשיות סבוכות, שא י נ נ ו הקורבן במקרה זה. אתה יכול למצוא פרשנויות וצידוקים, אבל המציאות לא תשתנה לעולם : הוא הטיל מומים בנפשן של אותן נשים. לפרשנויות נוספות אם יש מקום בכלל, אזי שמקומן עמו, כל עוד הן יהיו מוגנות. כי אתמול והיום אלו הן, ומחר נשים אחרות.
גם לרוצח ניתן למצוא צידוקים ופרשנויות. ועדיין, המציאות לא משתנה. מקומו לא בין האנשים החיים בחופשיות את חייהם. ולצורך הקצנה, גם להיטלר היו ''נסיבות מקלות '' , עיין בבקשה בשירשור הנ''ל, ילד מוכה שעבר התעללות. אז ??? האם המציאות השתנתה ? האם ששת המיליונים כאן, בינינו ?
tame , ל כ ל אדם ניתן למצוא פרשנויות, הסברים וצידוקים. ואתה יודע משהו ? ברוב המקרים זה ''קביל '' ורצוי שלא לשפוט אדם עפ'י שמיעת צד אחד, אבל ברגע שבו אותו אדם מטיל מומים בזולתו, שם עובר גבול חד מאוד. איש איש כטוב בעיניו יעשה, עד...שזה מגיע לגרימת נזקים באחר !
אף אדם אינו מושלם, ולכולנו , מן הסתם, יש את השריטות שלנו, ובדרך כלל אפשר אפילו לחבק את השריטות האלו. הגבול מתחיל בדיוק בנקודה שנגרם נזק לאחר. ואם אותו אדם לא מסוגל לעצור בעצמו, מ י ש ה ו צריך לעשות זאת, ולא, לא אתה, לא אני ואף לא אחד מיושבי הכלוב הוא בעל סמכות לשפוט אחר ולהחליט ולחרוץ ''גזר - דין '' של אחר, ממש כשם שלאף אדם לא ניתנה הזכות לקחת חייו של אדם אחר, וכן, כשאתה לוקח מאדם את האמון שבו, כלפי עצמו, כלפי החיים, כלפי הסובבים אותו, הרי שנרצח חלק גדול מנשמתו.

'' האם אינך מאמינה שלא ניתן לקבוע כי אדם אשם כל עוד יש ספק ולו אחד בכך? ''
ספקות הם דבר חשוב, מהותי. אך אל מול ה''ספקות '' המדוברים כאן ( שים לב בבקשה שכל אלו שהעלו את ה''ספקות '' הינם ידידיו ומוקיריו של האיש ) , עדיין קיימת אותה מציאות אכזרית, שלא ולא אני נהיה מסוגלים אי פעם לרדת אל מהותה עד הסוף.
אף אשה לא נהנית להגיש תלונה. אף נאנסת לא תעדיף להתעמת מול האנס. אף ילדה שחוותה התעללות, כזו או אחרת, לא תרצה להתעמת, כי אם תבכר להגן על המתעלל ( להזכירך שוב, דפוס נפוץ של נשים קורבניות שחוו התעללות ברמה כזו או אחרת ),
ומעל כל זה, אף סאבית, המאגדת בתוכה הן את האישה החזקה והעצמאית שהנה ( ועליה להתמודד עם הבחירות שעשתה ), את הילדה הפגועה, המבוהלת שהייתה פעם מאושרת ומלאת אהבה ואמון והן את הנאנסת ( כי יש גם אונס מנטאלי מתמשך ולא לנו לקבוע מה חמור יותר ) , אף סאבית לא תמהר לחשוף את פחדיה, כאביה, ההתמודדות הנפשית היומיומית הקשה , וכן, באופן פרדוקסלי , את הצורך להגן על המתעלל . ( המונח ק ו ר ב ן זועקת מכל בדל מילה ותחושה ).

ספקות הם דבר חשוב ועקרוני ומהותי לנו כבני אדם, כאינדיווידואלים, וכחברה.

ואולי,
יש להפנות את שאלת הספקות לאלו הממהרים להגן על האיש שהוא חבר שלהם, על האיש שהם כה מעריכים ומוקירים, ומתעקשים לציין את בגדי הפאר וההדר, בזמן שהמלך הוא עירום כל כך.

במקום להתפלש באי הנוחות של אאוטינג ושל חבר שהוכפש שמו, עלינו, כ ב נ י א ד ם , להתמקד בשאלה המהותית ביותר : איך ניתן להציל חיים , שניטלו מהם האמון..המרכיב הכה בסיסי וחיוני לכולנו, כבני אדם.

הנשים האלו לא היו חלשות או חסרות חוט שידרה או מבולבלות בדעתן כשהעניקו את כל כולן לאיש הזה.
הן עשו זאת מתוך אהבה כנה ועוצמה פנימית בלתי נדלית.

לקחת את כל זה ולרסק זאת, זה רצח מנטאלי.


עדן ומריונטה,
אני מעריצה ומוקירה אתכן.
אתן נשים יפות וחזקות.
כל כך חזקות !!!

galia​(לא בעסק) • 5 באוג׳ 2005

לא נרמז שכל השפוטות חולניות, נאמר שלא כל השפוטות יודעות לקראת מה הן הולכות. גם כשהן מנחשות מה שעומד לקרות או יודעות מסיפורים של אחרות , הן רוצות להתנסות.
כשאת אומרת נוגה - שלהיות שפחה או סאבית "תמיד" זה ממקום של חוזק, את טועה ומטעה. - יחד עם זאת זה לא אומר שתמיד זה מחולשה.
סאבית לא אמורה להיות כמו ילדה תמימה, היא אמורה להיות אישה בוגרת שיודעת לקחת אחריות על מעשיה. כשהיא מתנהגת כמו ילדה שובבה בזוגיות מכל סוג שהוא זה יפה וכייפי.

דן קאפ: מסכימה איתך, רק חשבתי שאתה יודע שהרבה נשים לא רוצות מישהו "סביר" הן רוצות מישהו מיוחד , מישהו מסתורי, מישהו שהפאסדה שלו משדרת יותר מסביר.
מעבר לכל זה, לא הבנתי שמאשימים כאן מישהו בפסיכופטיות, שאורב לנשים תמימות שרק יפלו בידיו , לא הבנתי שאנסו מישהו, הבנתי שהוא מתעסק בסופר אקסטרים . שהוא מהסוג שיודע להקסים אישה אולי גם להתעלל בה. הרצון של הקהילה להתנער ממנו מובנת לי וזו זכותכם המלאה לדעתי.

גליה,

venus in our blood​(שולטת) • 5 באוג׳ 2005

ראשית כל , לא השתמשתי במונח '' תמיד '' כדי לתאר מצב של חוזק או חולשה. דיברתי על מקרים מאוד ספציפיים, ועל נשים מאוד ספציפיות.

שנית,
סאבית היא ללא כל ספק, קודם כל ולפני הכל , אשה חזקה ובוגרת , שכן ילדה קטנה לא ניחנה, מטבע הדברים, ביכולות ובכישורים של אשה בוגרת.
ואולם, בד בבד, יש נישות קטנות בין הדום לסאבית ( חלקיות. זמניות. ) בהן טיב היחסים, במידה מסויימת, ובאיכות מסויימת שהוא קצת כשל ילדה קטנה. בעיקר כשמדובר במתן אמון טוטאלי. אני מניחה שזה משהו שלא נעים לדבר עליו, אבל הוא קיים.


ואקסטרימיות, גליה, יכולה להיות הדבר המדהים ביותר עלי אדמות, כל עוד יש אבחנה ברורה בין אקסטרימיות ( גם באקסטרים יש גבולות ) , לבין התעללות.
דום אמור לדעת את האבחנה הזו ולהציב גבולות .

ו''הקהילה' ', משעשע אותי השימוש החוזר בביטוי הזה. על מה את מדברת גליה ? איזו פאקינג קהילה ? הרצון להוקיע את האיש הוא לא מתוך ''הקהילה '', כי אם להסיר את האיום מעל אותן נשים.

אני לא מתעניינת ב''קהילה '' ( וכבר ציינתי בעבר שזה מונח שמעוות לחלוטין את המציאות ). אני מדברת נ ט ו על נשים שנפגעו.
והן לא ילדות קטנות.
הן נשים מדהימות וחזקות.

הרצון, הצורך והחובה להוקיע את האיש, בא ממקום של סכנה אמיתית.

אין כאן אקסטרימיות, כי אם התעללות לשמה.

מאד לא פופולרי מצדי

זאלופון​(שולט) • 5 באוג׳ 2005

אבל בגלל זה החתימה שלי נראית איך שהיא נראית.

ראשית, אני חושב שהשאלות של Tame הן טובות, ולולא השרשורים של בצלמו מאותה תקופה הייתי גם אני נזהר יותר בשיפוט. למרבה הצער, ממש כשם שיש מקרים נוראים בהם אשה מתלוננת בצדק על אונס והתעללות ולא מאמינים לה, יש גם מקרים בהם מעלילים עלילות שווא מכל מיני טעמים, והקהילה הזו כבר ידעה מקרים כאלה.

שנית, ותסלח לי נגה, משפטים כמו "להיות נשלטת טוטאלית של מישהו, לא בא ממקום של חולשה או חולי כפי שנרמז כאן, כי אם מתוך עוצמה פנימית" או "רק מתוך עוצמות אדירות, ניתן להתמסר טוטאלית" נשמעים לי כמו דברים שדומים מניפולטיביים היו אומרים לסאבית שלהם כדי לשכנע אותה להשליך מעליה את גבולותיה ואת שיפוטה ושכלה הישר ולציית להם ללא עוררין.
לפי הפירוש שלי ל"טוטאלי", התמסרות טוטאלית משמעותה התמסרות ללא גבולות, ללא הטלת ספק וללא ביקורת. התמסרות כזו, בעיניי, בהחלט באה מחולשה ולא מעוצמה והיא מאד לא רצויה. לא הייתי מעלה על מזבח מצב בו אדם סוגר את עיניו מרצון. לא בריא בעיניי ויכול לשמש כלי נהדר לניצול והתעללות.
התמסרות יותר בריאה בעיניי היא כזו שבה יש ציות ויש אמון, אך רק כל עוד הדום ראוי לאמון זה. ברגע שהוא מוכיח את עצמו כנעדר שיקול דעת, דאגה לסאבית ורצון או יכולת לשמור על בטחונה, אין עוד מקום לאמון ואין עוד מקום להתמסרות לדעתי.
לעניין העוצמה, כאמור לדעתי הטענה כי הנטיה הסאבית באה ממקום של כוח היא מוטעית ובמקרים רבים מניפולטיבית (דומים אומרים את זה כי סאביות אוהבות לשמוע את זה). סאבית אינה חזקה או חלשה משום היותה סאבית, אלא בהתאם לאדם שהיא.

שלישית, דומני שרובנו נסכים שלקיחת אחריות על מעשינו היא מאפיין רצוי של אדם בוגר. רובנו גם נסכים שאין קוסמים בעולם, או לפחות לא באיזור מגורינו.
בהתאם לשתי הסכמות אלה, אני דווקא מעריך את עדן ומריונטה על כך שהן אינן מתכחשות לאחריותן. בוודאי שהן אינן האחראיות היחידות ואשמה רובצת על כתפי הדום, אך שתיהן נשים בוגרות שאחראיות למעשיהן וחופשיות לבחור כרצונן. אין קוסמים, אמרנו. האיש לא כישף אותן. נכון, כנראה שלמילותיו היתה השפעה מכשפת עבורן, אבל עדיין - כל עוד הוא לא כפה עצמו עליהן, הבחירה היא שלהן וכך גם האחריות לבחירה זו.
כמעט כל הכלוב התגייס כדי לנסות לומר לבצלמו שהיא עושה טעות, והיא בחרה לעצום עיניים. התנערות מאחריות לכך עתה היתה בעיני מגוחכת, אך מעבר לכך, ניעור אחריות שכזה הוא מזיק בעיניי. ברור שדומים כאלה, שפועלים בהסכמה, לא יכולים לפגוע בסאביות שלא נותנות להם את הסכמתן. אם נבטל זאת וננקה את הסאביות מאחריות, אין סיבה שסאביות אחרות יפיקו לקחים וילמדו מה לא לעשות.

אין להשוות זאת באופן כללי ודמגוגי להאשמת קורבן אונס בטרגדיה שחוותה. זה לא דומה. אשה שהולכת לתומה ברחוב ולפתע מתנפל עליה גבר וגורר אותה לסמטה חשוכה באמת אינה אשמה בדבר ואין לה שום טעות לקחת עליה אחריות. היא לא בחרה להכניס את עצמה לסיטואציה מסוכנת או להשאר בכזו. הבחירה הזו היא שעושה את ההבדל. אשה שהיתה נאנסת על ידי אנס מדופלם אשר ידוע היה לה על מעלליו ולמרות זאת בחרה לפגוש אותו לראשונה בביתו, אף היא אינה אשמה (הכוונות הרעות והמעשים הזדוניים כולם שלו) אך לא ניתן לנער ממנה את האחריות לבחירה להכניס עצמה לסיטואציה בה יש סיכוי גבוה שהיא תפגע.

ושוב אומר, לא הייתי כותב את כל זאת אלמלא האמנתי שקוראים את השרשור הזה סאביות (וסאבים?) ובכלל בני אדם שיכולים גם למצוא עצמם במצב כזה, ואני סבור שלהסרת האחריות הגורפת מעל הקורבנות עלולה להיות השפעה שלילית עליהם. אם מישהו נפגע מדבריי, אני מתנצל מראש.

אקסטרים איננו ניצול וניצול איננו אקסטרים

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 5 באוג׳ 2005

גליה, אקסטרים פירושו ביצוע פעילויות שרחוקות מאד ממה שרוב האנשים מחפישם בבדסמ.

אך גם מי שאקסטרים הוא תחום הפעילות שלהם מקפידים על SSC - בטוח, שפוי ובהסכמה הדדית.

אולי אפילו מקפידים על ה-SSC בצורה הרבה יותר חזקה וקפדנית, מאשר אנשים במיינסטרים הבדסמי.

אני מזמין אותך לאתר כמו התנ"ך של תחום שנקרא Body Modification BMEzine.

באתר זה, שעסק בפעילויות כמו חיתוך, צילוק ואף כריתת איברים - קיים דגש חזק על הבהרת סיכונים ומשמעויות של כל פעילות ופעילות
- כדי שההסכמה של מי שנותנים אותה תהיה הסכמה המודעת לסיכונים.
- כדי שגם המבצע/ת וגם מי שיבצעו עליו/ה יידעו בדיוק כיצד ניתן להקטין את הסיכונים ומהם הסימפטומים של בעיות אפשריות.

וכמובן - כגודל הסיכון שבפעולה, כך עומק האחריות של הדומ/ית.
דומ/ית אחראיים ישאלו, יבררו, ימצאו מי שילמד אותם (ויש בקהילה מי שמוכנים ללמד), ילמדו ויתאמנו עד שיגיעו לרמה שבה הם מרגישים מוכנים לבצע את הפעילות עם סאב/ית.

גם סאב/ית חשוב שיידעו, במיוחד באקסטרים מהם הסיכונים שהם נוטלים, מה עלולות להיות התוצאות לטווח קצר וארוך - כי אם הדומ/ית כושלים (בין אם עקב טעות אנוש או מזדון), רצוי שהם יוכלו לדעת איך לזהות טעות או תקלה לפני שהם מתפתחים לנזק קשה ובלתי הפיך.

וכל אלו חשובים לא רק באקסטרים...
כמה מהאנשים שאת מכירה שואלים לפני הצלפה האם ניתן להשאיר סימנים על המוצלפ/ת?
אולי הם מחר צריכים ללכת לעבודה, וסימני שוט על דוגמנית הלבשה תחתונה פירושם אבטלה של כחודש?

[ ניתן למצוא מעט יותר פרטים במכתב פתוח שנכתב הרבה לפני האירועים האחרונים.

על הבניה של תלות

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 5 באוג׳ 2005

זאלופון, יש דבר אחד שאתה מתעלם או לא מודע לו.

קיים דפוס של ניצול, שבו חלק בלתי נפרד הוא הבניה של תלות.

תהליך איטי וארוך שבו המנצל מחזר, מביא פרחים,תומך מבין ומסייע, עד שהוא מגיע למידה של אינטימיות ואמון שמאפשרת לו להפוך את הסאבית למי שתעשה הכל בשבילו, ועוד תאמין שהרעיונות והפנטזיות הם שלה ולא שלו.

ראית כאן את היכולות המניפולטיביות של האיש בפורום בשרשורים השונים - ראית איך הוא ניסה להפעיל קהילה שלמה, החל מניסיון לתמרן את אנשי האקסטרים להגן עליו וכלה בבקשה שלו להשאיר כתיבה של אדם שהוא טוען שמנסה לעשות לו אאוטינג.

תאר לעצמך את היכולות שלו מול אדם אוהב ומאוהב, כזה שבטוח שהוא יכול להפקיד בידיו את החיים שלו...

וכמה עצוב - האיש צריך מניפולציות במשך חודשים, שקרים ןפגיעות כדי להשיג את מה שאתה ואני מוצאים בהסכמה בין אנשים בוגרים.

והוא הרי יודע שמערכות היחסים האלו סופן להסתיים, והוא ייאלץ לחפש לו צעצוע חדש לאחר שיזרוק את הישן.

יותר מכל - אני מרחם על קריטי-דום, הוא זקוק לעזרה אבל כל כך שבוי בדימוי העצמי שלו שהוא איננו מסוגל לראות זאת.

ולמי שרוצים לעזור

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 5 באוג׳ 2005

מקור מידע טוב, אם כי לא נכתב במיוחד עבור עולם הבדסמ נמצא כאן

Tame • 5 באוג׳ 2005

נגה,
לפי תשובותייך אני שם לב שלא ירדת לסוף דעתי.

כל מה שאת אומרת על "לראות את הכאב בעיניים" וכו' זה עדיין עדות שמיעה. למה שאדם שלא מכיר את המתלוננת, לא מכיר את המואשם ולא מכיר את רוב הנפשות המצדדות באחד מהשניים יוכל להאמין לאחד מהצדדים לאור עדות שמיעה שכזו??

את מדברת על "ציוץ" כמספיק לקביעת אשמתו של מישהו. אני מאוד שמח שזו לא הגישה של מערכת המשפט. כבר קרה שחייהם של אנשים רבים נהרסו רק משום תלונת שווא של נשים. לפעמים אפילו מתוך נקמנות. והתברר אחרי שנים בכלא שהם חפים מפשע.
אז לא, לא מספיק ציוץ במקרה של אונס כמו שלא מספיק ציוץ במקרה של רצח או במקרה של שוד. יש להביא הוכחות חותכות וחד משמעיות המוכיחות מעבר לכל ספק את אשמתו של אדם! לומר "ראיתי את הכאב שלה אז אני מאמינה לה" זה לא הוכחה. גם בטלויזיה את רואה כאב ואת מתחברת רגשית לדמויות ואפילו לפעמים בוכה איתן. זה לא אומר שזה אמת, זה רק אומר שמדובר בשחקנים טובים.

ולפני שיתחילו להאשים אותי כאן שאני קורא למתלוננות שקרניות אז אני לא. אני פשוט אומר שאני לא יודע אם הן דוברות אמת או לא ואני גם לא יודע אם המואשם דובר אמת או לא. פשוט לא יודע. לא חושב שמבלי להביא הוכחות חותכות יש דרך באמת לדעת.

ולסיכום אענה לאחת השאלות הראשונות שלך. מה אני הייתי עושה במקרה כזה.
דיברנו על זה באופן פרטי לפני שבוע בערך אבל אני אחזור על זה גם כאן.
באם אני הייתי מכיר מישהי שנפגעה מינית (ובעצם לא רק מינית) הייתי קודם כל מנסה לספק לה מספיק תמיכה ואהבה וכדי להתמודד, מנסה להביא כמה שיותר דברים חיוביים לחייה, ממליץ לה לקבל טיפול פסיכולוגי ואפילו עוזר לה כספית אם הייתה לה בעיה לממן אותו. מנסה לעזור לה לבנות את עצמה חזרה מההריסות. אני לא יודע אם אני בתור בנאדם יכול לתת מספיק כדי לעזור לשקם מישהי שכזו אבל אני יכול לנסות. ואם במקרה היא הצליחה לשקם את עצמה, גם אחרי שנתיים שלוש או עשר, הייתי ממליץ לה לגשת לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה ולהביא את מי שעשה לה את זה לבית המשפט שלהם יש את הכוח להרחיק אותו מהחברה ולמנוע פגיעות דומות באנשים אחרים.
ולא, אני לא מקבל את הטיעון שלפעמים בית המשפט משחרר את האשם כי טיעון כזה הוא צעד אחד לפני לקחית החוק ליידיים ולעשות מעשה נקמה. דבר כזה לא הייתי עושה לעולם, לא משנה כמה אני בטוח באשמתו.

נקודות כשל קטנות

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 5 באוג׳ 2005

Tame, בתוך דברייך מקופלת ההנחה שהמקרה יגיע בסופו של דבר לדיון בבית משפט, ושם ייצא הצדק לאור.

כמה כשלים אפשריים:-

- מה קורה כאשר המשטרה או הפרקליטות מסרבים להעביר את הטיפול במקרה הלאה?

- מה קורה כאשר השופט/ת אינם חושבים שהחוק כולל מונח מורכב כמו SSC, ומתמקד בשאלה הפלילית "האם היתה כאן תקיפה, כהגדרתה בחוק?.

והחשוב מכל - עד שיסתיים התהליך הזה, בכמה נשים נוספות יספיק אותו אדם לפגוע?

[ ושלא תבין אותי לא נכון - אינני מצדד בשיטות שנקט/ה דני-דין/החאט-ועונשו ושות'. ]

איך מקטינים את הסיכויים של מי שחדשות בתחום ליפול לידיים של אדם כזה?

איך דואגים שאדם כזה לא ימחזר את עצמו בכינוי חדש, בפורום אחר ויבנה לעצמו גם שם רשת חברים שתעיד עד כמה הוא מקצועי מנוסה ואחראי?