venus in our blood(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
בשלהי הכאוס.... ( סקר? )
...לא יודעת אם המונח ''סקר '' ייטיב לבטא את משמעותו ומטרתו של פוסט זה , אבל ברצוני לשאול - בכנות וברצינות, וללא ציניות - מיספר שאלות משמעותיות ולקבל תגובות הולמות. ( = כנות ).
השאלה נשאלת בלשון נקבה, אבל מופנית ומיועדת אל 2 המינים : סאביות יקרות, סאבים יקרים , מהן ציפיותיכן \ ם מהדום \ הדומית שלכם ? למשוייכים והמשוייכות - תשובות כמו , ''שיישאר \ תישאר בדיוק כפי שהוא \ היא '', לא ממש קביל. מומלץ לפרט. מהן ציפיותיכן \ ם ? כיצד ואיך אתן \ אתם רואים את עצמכם, מעמדכם והתנהלותיכם בתוך הקשר ? מהן השאיפות מהקשר, בהנחה שיש כאלו ? מדגישה : אין הכוונה לדום\ דומית - פנטזיות או לגבר \ אשת החלומות. ולשולטים ולשולטות שבחבורה, מהן ציפיותיכם מהנשלטים ? האם לדעתכם ניתן לאהוב נשלט \ ת שנמצא בבעלותך ? היכן אתם מממשים, מגשימים ורואים את עצמכם ב''הרמון '' ( סעיף זה לפוליגמיים בלבד ) מדגישה שוב, לא נוקטת עמדה ולא מביעה דיעה בשלב זה , שואלת לשם סקרנותי וולהבהרת כוונות ול''רווחת הציבור '' 
נ.ב. סוויצ'ים \ סוויצ'יות יקרים ויקרות, דעתכם חשובה כאן. אפילו מאוד . |
|
|
crazy_toast(שולט){אליס}
|
לפני 19 שנים •
5 באוג׳ 2005
Re: בשלהי הכאוס.... ( סקר? ) *נגה* כתב/ה: ולשולטים ולשולטות שבחבורה,
מהן ציפיותיכם מהנשלטים ? האם לדעתכם ניתן לאהוב נשלט \ ת שנמצא בבעלותך ? מה ז"א.. ברור שניתן. מומלץ ואף רצוי שככה יהיה סדר הדברים. מערכת הציפיות שלי מהסאבתלתולה שלי היא מערכת ציפיות שלא כתובה בשום מקום ובנויה על יסוד ההכרות שלנו אחד את השני, ללא קשר לבדס"מ בכלל. מי אני, מי היא , מה כל אחד רוצה ומה שנינו רוצים- רק אנחנו יודעים ואין טעם להעלות זאת על גבי פורמט אחר שהוא לא הודעות פרטיות. למרות שאין לי שום בעיה אם אנשים כן רוצים לחשוף. |
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 19 שנים •
6 באוג׳ 2005
אמון ותקשורת
אני מצפה ממנה לדעת לתקשר - את הרצונות, הפחדים, החרדות, הפנטזיות והחוויות.
כך אני יכול להבין אותה יותר טוב, לדעת מה יכול לעבוד יותר טוב בסשן הבא שלנו ומה היה בעייתי בסשן הקודם. אני מצפה ממנה לאמון בי. אני גם יודע ששניהם תלויים לא רק בה, אלא גם ביכולת שלי לבנות אמון ותקשורת - בהדדיות. בפנטזיה של כולנו, בסיפורי הבדסמ, בסרטים זה קורה בין רגע, מבלי שתועבר ולו מילה אחת כהרף עין שני אנשים שהיו זרים יודעים בדיוק, לפרטי פרטים מה כל אחד רוצה, חושק, צריך ומפחד. זו הפנטזיה שמלווה אותנו מאז שהיינו תינוקות - אמא הבינה אותנו בלי מילים. [ רק שכחנו שאז הצרכים שלנו היו בעיקר אוכל, שינה והחלפת חיתול , כך שיחסית קל לענות על צורך שכזה בגיל חודש - ונאיבי להניח שזה יכול לקרות עם צרכים מורכבים כמו שלנו, במיוחד כשיש סיכון של נזק בלתי הפיך כאשר לא מבינים נכון את מה שאנחנו מצפים שיקרה ] ולכן, הדרך לבנות זאת עוברת דרך הרבה שיחות, דרך הרבה ניסויים וטעיות. והחלק הזה חייב להיות הדדי - ההסתברות למצוא אדם שיענה בדיוק על כל מה שאנחנו רוצים וצריכים נמוכה מאד, ואם לא נדבר - כל אחד מאיתנו בתורו - על מה אנחנו רוצים, מוכנים ואוהבים לעשות בבדסמ, וגם על מה אנחנו לא מוכנים, לא רוצים ושונאים. החלק הזה נקרא משא ומתן - והוא איננו בא להגדיר תסריט מדויק שהדומ/ית יפעלו לפיו (כפי שכמה אנשים חוששים) אלא להגדיר מה נמצא בתפריט של השותפים למערכת היחסים הבדסמית.ומה נמצא מחוץ לתחום. את אלו אנחנו מכנים גבולות. אלו אינם חקוקים באבן - מה שמוגדר בתוך התחום ימשיך להשתנות. לפעמים מה שנראה כפנטזיה לוהטת מתברר כמשהו שגורם לך להתנתק באמצע הסשן. לפעמים מה שנראה קודם בלתי סביר לנסות, יהפוך למשהו שלפחות מוכנים להתנסות בו פעם אחת. ובעיקר - חשוב ששנינו נדע להבחין בין מה שמתרחש בהקשר הבדסמי, שבו השותפה שלי מעבירה לי את העצמה שלה, לבין מה שמתרחש מחוצה לו - שבו שנינו בני אדם שווים. חשוב לי גם שכולנו נזכור שאנחנו בני תמותה. אצל הרומאים, מהרגע שהסנאט מינה דיקטטור, פסעו לצדדיוי שני סנאטורים שתפקידם היה למלמל באוזנו "זכור כי בן תמותה אתה". יותר מדי אנשים משתכרים מהכוח שמעבירים אליהם הסאב/ית וחושבים שהכוח הזה שם לנצח או שהוא מחסן אותם מטעויות. כשהפנטזיה הזו מתנפצת, לפעמים כל מה שניזוק הוא האגו של השולט/ת, לפעמים מה שמתנפץ הם הגוף או הנפש של הנשלט/ת.... |
|
|