צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוםספייס וסאבספייס - חומרים ממכרים, האמנם?!

כלובי
לפני 21 שנים • 13 במאי 2003
כלובי • 13 במאי 2003
נראה לי שכולכם כותבים על אותו דבר ומסכימים על אותם דברים בסך הכל, פשוט בגלל עודף הגדרות קצת התבלבלנו..
הדברים שאנחנו מסכימים עליהם הם:

בזמן השליטה על הצד השולט מוטלת אחריות לדאגה לשלומו ובטחונו הפיזי והנפשי של הצד הנשלט.

בזמן השליטה הצד השולט נהנה (בואו לא נקרא לזה בשם כזה או אחר).
הצד השולט נהנה מהשליטה, מהסאדיזם, מהכח, מההתמסרות, מהעוצמה וכולי.
כל אלה מהממים ומסעירים, וזה (מסכים איתי ניובוי?) קורה בזמן הסשן, ואחריו.

וכן, קיים כל הזמן הפיתוי עבור הצד השולט להמשיך הלאה, להכנס יותר עמוק, להיות יותר קיצוני, להמשיך עוד, להאריך וכולי. אך עדיין הצד השולט חייב לשמור על שליטה עצמית ולרסן את הדחפים שלו במידה שהם הופכים להיות חזקים משום שהסאב עלול לא לעמוד בזה.

לפיכך לתת לאופוריה להשתלט, יש להשאר זהירים ואחראיים, זה נשמע מרובע להגיד, אבל האחריות בהחלט לא מסרסת את היצריות ואת הזרימה הספונטנית. באחריות על הצד הנשלט טמון חלק מהריגוש בשליטה. כמו שעתליה כותב "הסאב מפקיד את גופו ונפשו בידי". האחריות היא חלק מהכיף ולא גורם מסרס.
ז
לנושא ההתמכרות..

BDSM בעיני זאת נטיה מינית, מי שמכור לזה מכור לזה. אני לא חושב למשל שאני התמכרתי לזה עם השנים, אני חושב שנולדתי כזה וזה לא השתנה אצלי עד היום.
אבל לאט לאט נחשפים ליותר, חווים יותר ולומדים יותר להבין את הצרכים הפנימיים ואת המשיכות.
הצרכים והמשיכות קבועים בעיני, ומימושם כל פעם בדרך קצת שונה ומפתיעה הוא מהות החוויה.

יש אנשים שלא מרגישים שהם בקטע מגיל צעיר מאד.
עבור אנשים רבים BDSM זה משהו שהם מגלים מתישהו במהלך החיים ואז "מתמכרים". לא בטוח גם כאן אם התמכרות היא המילה הנכונה. גם הם, בעיני מכילים את התשוקות האלה כחלק ממהותם. אך מגלים את זה בגיל מאוחר יותר מאחרים.

מה שכן, אפשר להתמכר לאישה, את זה אני יודע icon_smile.gif
אפשר לאהוב אישה, להקשר לאשה, להתגעגע לשליטתה..

אבל גם עם אשה, זאת לא התמכרות שבה חוזרים לאותו קטע שוב ושוב ושוב.
זה יותר מסע, כל סשן הוא קצת אחר, כל סשן בא מכיוון קצת שונה ויש לו איכויות ורגישויות אחרות, לאט לאט לומדים אחד את השני, מנסים דברים, מעמיקים.
מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 21 שנים • 13 במאי 2003
מאסטר יקיר​(שולט) • 13 במאי 2003
עתליה,
מדבריי משתמע שאסור לשולט להיות בריחוף=התנתקות מהגוף בזמן סשן.

אני מגיע לסיפוקים (לאו דווקא מיניים) במהלך הסשן, אשר גורמים לי להתרגשות.

התרגשות איננה מבטלת אחריות ולא באה במקומה!

ההתרגשות איננה סוג של ריחוף ולכן אין סכנה בהתרגשות במהלך סשן.

גם על זרימת האנדרנלין בגופינו, חובה עלינו לשלוט!
אם השולט חש שהוא מאבד שליטה על גופו שלו במהלך הסשן,
מוטב שלא ינסה לשלוט בגופו של סאב!

ושוב, ההתרגשות שאת חשה, איננה בהכרח זרימת אנדרנלין!
תני לאנדרנלין להכין אותך לקראת יצירתיות בסשן,
אך במהלכו, שילטי בו את!