חוסך שבטו, שונא בנו?

Tame • 7 באוג׳ 2005

אני לא אתייחס להשוואה בין חינוך ילדים לבין "חינוך" (חינוך זה הקניית ערכים וכלים להתמודד עם החיים. במובן הבדסמי מדובר יותר על הקניית דפוסי התנהגות להנאתו של השולט, זה בהגדרתו נחשב כאילוף) בדסמי מכיוון שלדעתי אין בנושאים בכלל חפיפה.

בנוסף לדעתי חינוך ילדים צריך להתבצע ללא לאימות פיזית או מילולית. הורה שנוהג בסוג אלימות שכזה כלפי בנו יזכה אמנם בפחד, אך לא בהערכה משום שהאלימות מגיעה תמיד ממקום של חולשה.
הורה חייב לשמש דוגמה אישית כמו שאמרו כאן חלק ולדעתי ראוי שישמש דוגמה למידות הטובות ולא לרעות (על אף שקיימות בכולנו).

שלגי • 7 באוג׳ 2005

להיות הורה זה התפקיד המסובך ביותר והאחראי ביותר שיש. ודווקא לו אין צורך בכל הכשרה מיוחדת או רשיון - רק כושר ללדת/להוליד ילדים.

לא משנה עד כמה תפקידכם המקצועי הוא רב עוצמה ואחראי, עד כמה יקיריכם וחבריכם רואים בכם כאנשים נבונים/אחראיים וכו' - שום אתגר אינו דומה לאתגר ולקושי בגידול ילדים.

כאמא אני יכולה לאמר לכם שילדיי - שהם הדבר החשוב לי ביותר עלי אדמות - יכולים להוציא אותי לפעמים מדעתי.
יחד עם זאת נקיטה באמצעים אלימים היא תמיד אקט של חוסר שליטה ולא אקט של שליטה. יש להבדיל בין אלימות, לבין גבולות הגוררים לעיתים ענישה.
ילדים לדעתי זקוקים לגבולות - הגבולות מעניקים להם בטחון והגנה.
נכון, חלק מהגבולות נועדו לגרום לילדים להתנהג בצורה "מחונכת" - מה לעשות זו החברה שבה אנו חיים וע"י הקניית הרגלים לילדים אנו נותנים להם כלים להשתלב בחברה שסובבת אותם.

אולם הבסיס הוא קודם כל הרבה אהבה ותחושת בטחון - לתת לילדך את התחושה שלא משנה מה הוא תמיד יהיה נאהב ללא תנאים וללא גבולות כלשהם. ילדיי יודעים שגם אם אני מענישה זה לא אומר שאני לא אוהבת, האהבה קודמת לכל דבר אחר ונמצאת שם תמיד.

קל מאוד לדבר על פילוסופיות - אבל עד שלא חווים באמת, וזאת לא התנשאות אלא אמירה פשוטה, לא מבינים ולא יודעים מה זה להיות הורה ולא משנה כמה קראת, למדת, השכלת ואפילו טיפלת באחיינים שלך.

אין הורה שאינו טועה, אין הורה שהוא מושלם (לשמחתם של כל הפסיכולוגים עלי אדמות) ואין הורה שלא חשב אף פעם על חיתוך ורידים בסוף היום.......

זהו לעת עתה

שלגייה

מיתוסית​(שולטת) • 7 באוג׳ 2005

אני בהחלט מסכימה עם שלגיה...
גם אני, "למרות" שקיבלתי פליק פה סטירה שם והענישו אותי וצעקו עליי והיו מריבות איומות ביני לבין ההורים שלי- כמו בכל משפחה נורמלית, כי הרי משפחה או זוג שלא רבים- זה אומר שמשהו מסריח שם. וכן, גם אני לפעמים הולכת מכות עם אחותי מעצבים ובטח שלא מתוך זה שאני רוצה לחנך אותה (טוב, גם אבל ברור לי שזה לא ממש עוזר), וכן- יש אנשים שצועקים עליהם וזה עוזר ויש כאלה שהופכים אטומים.
ובכל זאת יצאתי נורמלית, מעולם לא פגעו בי מעבר לגבול הטעם הטוב (בדיעבד אני אומרת זאת כמובן ככילדה או נערה מתבגרת הכל נראה נורא ואיום) ויותר מזה- היחסים ביני לבין הוריי נהדרים ותמיד תמיד אחרי שרבתי עם אמא גם אם זה היה ויכוח איום- לאחר ששתינו נרגענו ישבנו ודיברנו על זה כמו שני אנשים בוגרים ונתנו נשיקה ואמרנו כמה שאנחנו אוהבות. אמא שלי היא אחת החברות הכי טובות שלי ואני מדברת איתה על הבעיות שלי (כמובן עד רמה מסויימת...).

יש הבדל גדול בין בית שיש בו אלימות, כי אלימות היא מכות לשם מכות והתעללות בלי שום סיבה והיגיון (אם כי אומרים שאלימות היא לא פיתרון) והילדים חיים בפחד. אני מעולם לא גדלתי בפחד וגדלתי בבית מלא באהבה וביטחון ולבית כזה אני שואפת.
היום מכות בבית נחשבות למילה גסה אבל אני בטוחה שמעל ל- 90% בבתים כן יש "אלימות" ברמה כזאת או אחרת ואכן גידול ילדים זה מלאכה קשה וכפי שציין דארק ארטיסט- ילדים פעמים רבות מושפעים מהסביבה (חברים, בית ספר, טלביזיה וכו') ולאו דווקא רק מההורים.

חיית מחמד • 7 באוג׳ 2005

ילדים נוטים להיות מושפעים מהסביבה כשאין להם בית שבונה באופן חיובי את הזהות העצמית שלהם. ככל שהבית נוכח יותר, הסביבה תזיק פחות.
אני דווקא זוכר את הפליקים (ולא חטפתי רבים) כחוויות מאוד לא נעימות. אולי גם מפני שביטאו ניכור (זמני) כלפי. גם אם שכחתי את רובם, הכאב נשאר אי שם, בגוף, בנשמה.

אהבתי את מה שכתבה שלגיה, במיוחד עד כמה קל לדבר כשלא מתנסים בכך. אני מודה, אני מדבר רק מנסיון של ילד, לא של הורה. אבל אני חושב שזו פרספקטיבה הכרחית, לזכור איך הרגשנו כילדים מול הורינו, כדי להיות הורים טובים ורגישים יותר.
אני אסכם ואומר שלדעתי ההכנה הטובה ביותר להורות, בעצם היחידה, היא חיים של התבוננות פנימית, בכדי להכיר את עצמנו טוב יותר ולהיות בני אדם טובים יותר. אדם טוב (במובן המלא של המילה) יהיה גם הורה טוב.

זרה מוכרת • 7 באוג׳ 2005

אני לא מצליחה עד עכשיו לקלוט את ההשוואה בין הורה מכה שמשתמש בכוחו בכדי לכפות את דרכו על מישהו חסר אונים שמולו באמצעות המשפט - "שונא בנו חוסך שבטו"

לבין מערכת שליטה שבה הדברים נעשים מתוך הסכמה של שני הצדדים.

וכן !!!
הגבול עובר בדיוק במילת המפתח הזו מבחינתי - ה ס כ מ ה

ורק לבאר את עיניכם לגבי צביעותם של כל אותם אלו שמשתמשים במשפט הזה כמו היה תורה מסיני.
המשפט הזה הוא רק חצי ממשפט שלם שאומר - "שונא בנו חוסך שבטו, ובדרכי נועם תדריכנו"

למיטב ידיעתי, דרכי נועם לא כוללים אלימות על כל סוגיה.


זרונת

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ;

ארז1303 • 7 באוג׳ 2005

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר.
מישלי.יג/כד.

השקר שעליו גדלו דורות של "שוחרי מוסר" ואשר הפך למותג חינוכי !

פרוש הפסוק במקורו אומר : המחשיך ( מלשון חשיכה/בערות/ חוסר ידע ) ערכים חברתיים/משפחתיים
/ שיבטיים ( מלשון מוסכמות / חוקים / דעות ) ממי שיקר לו - שונא אותו .

ומי שמשחר ילדותו מלמד יקיריו לערכי מוסר אנושי - אהבהו .

ואכן כן ישנו קשר ישיר גם ל BDSM

המחשיך ידע / גבולות / בטיחות / מוסכמות ( מלשון SSC ) מהנתון למרותו ( מלשון אחריותו) -
יהפוך למושא שינאתו .
ומי שמשחר חניכותו של הנתון למרותו / אחריותו ילמדו להכיר בחשיבות ערכו האנושי והעצמי - יהיה גם מושא אהבתו .

אבל... האדמה סובבת סביב צירה ואין חדש תחת השמש !!!