נגמר לו. הוא נגמר. בהתחלה היינו כל היום ביחד. כל יום. כל השבוע. כל הזמן. לאט לאט כבר לא היינו. הוא היה נעדר לשבועיים ויותר. לפעמים הרבה יותר. יותר מדי. יום אחד נכנס לחדרי כשבידו דובי קטן וחום עם סרט אדום על צווארו. "זה בשבילך" אמר לי מחויך. "כשאהיה רחוק פשוט תחבקי אותו חזק".
