אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג ועונשו

noya
לפני 19 שנים • 9 באוג׳ 2005
noya • 9 באוג׳ 2005
Abyss כתב/ה:
מאוד פשוט נויה

ע"י כך שאני מקבל תהילה וכבוד בעזרת החזה שלך ולא הוא, אני זוכה בכבוד והוא "נענש".....



אביס אביס אביס
אתה זוכה בתהילה וכבוד על הצילומים הנהדרים שלך (ואני הראשונה לפרגן)
והוא זוכה במגע שלהם
(יחי ההבדל הדק)
(ומי כמוך יודע כי הוא היה שותף ונוכח בצילומים האלה, אז גם לו מגיע קרדיט)
לא יפה לקחת את כל התהילה לך, האדון שלי מתחיל להתעצבן פה.. icon_wink.gif
Tamashi Nawa​(שולט)
לפני 19 שנים • 9 באוג׳ 2005
Tamashi Nawa​(שולט) • 9 באוג׳ 2005
כמובן שהוא היה נוכח
ראה ערך מצב הפיטמות שלך בתמונות......
noya
לפני 19 שנים • 9 באוג׳ 2005
noya • 9 באוג׳ 2005
Abyss כתב/ה:
כמובן שהוא היה נוכח
ראה ערך מצב הפיטמות שלך בתמונות......


לא יפה לגלות את כל הסודות..
לא מספרים מה היה שם..
icon_wink.gif
noya
לפני 19 שנים • 9 באוג׳ 2005
noya • 9 באוג׳ 2005
Abyss כתב/ה:
לא צריך לגלות

זה די "בולט"......


אין מה לדבר..אכן בולט
כבר אמרתי מושלם לא??????
(חמסה, חמסה, שום בצל, דגים, עין כחולה)
בסוף מרוב שאתם מדיינים על החזה שלי הוא יפול (חס וחלילה)
ואז מה יגיד הדום שלי???
אולי אחליף תמונה בפרופיל?
או שמא כמו שהצעת נשים תמונה נוספת שתבליט את הוד רוממותו החזה הזקור ??
ס ו ר ר ת​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 9 באוג׳ 2005

הרשו לי להסיט את הנושא בסמי-אלגנטיות

ס ו ר ר ת​(נשלטת) • 9 באוג׳ 2005
קראתי את השרשור כולו (כולל קיחוט, שהפעם קיצר, מה שמוכיח כי תמונה שווה אלף מילה מינימום), ודבר אחד הפריע לי; כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק. כולם מציעים עונשים, בלי לשים לב לדבר אחד חשוב, שלא לומר מהותי - הזכות של נויה (או כל אחת, לצורך העניין) לכתוב בבלוג שלה בדיוק מה היא מרגישה.

הרשו לי להתקטנן ולציין כי בלוג (יומן רשת, אם תתעקשו), הוא קודם כל יומן, וככזה הוא נועד להכיל את מחשבותיו, רגשותיו ותשוקותיו של הכותב. הוא לא נועד להיות מניפסט רומנטי, גם לא אוסף דברי שבח והלל מטעם, אלא מקום שיאפשר לכל אחד לפרוק בו את מה שיושב לו על הלב. אם בבלוג לא תוכל לכתוב נויה בדיוק את מה שעובר לה בראש, ובכל רגע תחשוב על "מה יגיד האדון שלי?", הרי שהצנזורה העצמית תהפוך את הכתוב ממשהו אישי למשהו טפשי. אם המאסטר של מישהי לא מסוגל לקרוא בדיוק את מה שהיא חושבת, הרי שהוא לא מעוניין להכיר ברגשות שלה, ואולי כדי שהשניים יכירו בעובדה שעליהם להיפרד כידידים (הכותבת והבלוג, הכוונה).

כמובן שזו דעתי בלבד, והכותבת אינה ורדה רזיאל ז'קונט.
Tamashi Nawa​(שולט)
לפני 19 שנים • 9 באוג׳ 2005

Re: הבלוג ועונשו

Tamashi Nawa​(שולט) • 9 באוג׳ 2005
[(לציין כי זה לא לבקש את אישורו לפרסם)

סוררת, למיטב הבנתי, אין כאן שום צנזורה או הגבלה על הכתיבה אלא רק משימה שתסיע לה להתגבר על האימפולסיביות שלה שלפעמים פוגעת בה וגורמת לה לנזקים.

ובלי קשר אני מאוד מסכים איתך שאסור לצנזר או למנוע תקשורת של הסאבית ע"י הדום
noya
לפני 19 שנים • 9 באוג׳ 2005

Re: הרשו לי להסיט את הנושא בסמי-אלגנטיות

noya • 9 באוג׳ 2005
[quote="ס ו ר ר ת"]קראתי את השרשור כולו (כולל קיחוט, שהפעם קיצר, מה שמוכיח כי תמונה שווה אלף מילה מינימום), ודבר אחד הפריע לי; כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק. כולם מציעים עונשים, בלי לשים לב לדבר אחד חשוב, שלא לומר מהותי - הזכות של נויה (או כל אחת, לצורך העניין) לכתוב בבלוג שלה בדיוק מה היא מרגישה.

יפה שלי,
שושנה יקירתי,
האדון שלי אף פעם, אבל אף פעם לא מנע ממני לפרסם משהו בבלוג
ההיפך, הוא זה שהכיר והמליץ לי על הבלוג שבו אוכל לכתוב כל מה שעולה בדעתי
הרי דרכו הגעתי לכאן..
זה התחיל מכתיבה לו באופן אישי עד שיום אחד הוא סיפר לי על הכלוב ובעיקר על הבלוג.
ומשם הכל כבר היסטוריה, או שמא היסטריה?

העניין שלשמו התכנסנו כאן, הוא לא האם מותר לי לכתוב בבלוג או לא (מותר לי ואף רצוי), אלא משהו אחר לגמרי.
האדון שלי ביקש כי אעשה משהו לפני כל פרסום של פוסט שלי, (בעקבות האימפולסביות שלי).
פעמיים מתוך כל הפרסומים שלי - פישלתי
לכן נשאלת השאלה מה נראה כי הוא צריך לעשות, זה הכל.!!!!!

עכשיו, האם ליקירתי יש הצעה???
(אחותי תזכרי כי אני שייכת לאגודה, אחוות השרמוטות נמדדת עכשיו..לא להשתולל עם עונשים)
ס ו ר ר ת​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 9 באוג׳ 2005

Re: הרשו לי להסיט את הנושא בסמי-אלגנטיות

ס ו ר ר ת​(נשלטת) • 9 באוג׳ 2005
יקירה, אני שוב מחזירה אותנו לאותו מקום בדיוק:

[quote="noya"]
ס ו ר ר ת כתב/ה:



האדון שלי אף פעם, אבל אף פעם לא מנע ממני לפרסם משהו בבלוג
ההיפך, הוא זה שהכיר והמליץ לי על הבלוג שבו אוכל לכתוב כל מה שעולה בדעתי


אהה. לכתוב הכל, אבל לא באימפולסיביות, אה? איך לא הבנתי קודם.

זה בלוג. זה יומן. אם את צריכה לעצור את עצמך (לא לנהוג באימפולסיביות או מה שזה לא יהיה), כנראה שהוא לא ממש משמש ככותל הדמעות שלך, או שאני טועה?

ואגב, מי מחליט מהי אימפולסיביות (פויה) ומהי סערת רגשות לגיטימית? את או האדון שלך?
noya
לפני 19 שנים • 9 באוג׳ 2005

Re: הרשו לי להסיט את הנושא בסמי-אלגנטיות

noya • 9 באוג׳ 2005
ס ו ר ר ת כתב/ה:
יקירה, אני שוב מחזירה אותנו לאותו מקום בדיוק:
אהה. לכתוב הכל, אבל לא באימפולסיביות, אה? איך לא הבנתי קודם.

זה בלוג. זה יומן. אם את צריכה לעצור את עצמך (לא לנהוג באימפולסיביות או מה שזה לא יהיה), כנראה שהוא לא ממש משמש ככותל הדמעות שלך, או שאני טועה?

ואגב, מי מחליט מהי אימפולסיביות (פויה) ומהי סערת רגשות לגיטימית? את או האדון שלך?



יפה שלי, מה קורה שוב לא הבנת אותי???

לא לעצור את עצמי מלכתוב, לבצע משימה כלשהי לפני פרסום הבלוג, לא לשנות או למחוק אותו, לכתוב כל מה שעולה בדעתי, מתי שאני רוצה וכמה שאני רוצה.
פשוט לבצע משימה פשוטה, קלה.
עכשיו זה יותר ברור?