צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מזועזעת. תאירו את עיני.

אחד שמבין​(נשלט)
לפני 20 שנים • 2 באוג׳ 2003
אחד שמבין​(נשלט) • 2 באוג׳ 2003
pam כתב/ה:

השליטה אמרה, ויפה, זה לא בדסמ. זה ניצול חולני של כניעה שמוגשת לידיך.



אפשר להתווכח אם זה מכיל את כל מרכיבי הבדסם (מן הסתם שלא) או שזה מזוכיזם טהור, אבל זה בפירוש לא חייב להיות ניצול חולני של כניעה. יש מצבים רבים שבהם דווקא הסאב דורש את זה.
יש אנשים שהם פשוט מזוכיסטים. אני מדבר על מזוכיסטים ברמה. הם זקוקים נואשות לכאב ויש כאלה שזקוקים לכאב שאולי קשה לנו כאן להבין.
אני היכרתי פעם בחור מזכיסט שזקוק לכאב מטורף, הוא לא עושה את זה בשביל המלכה שלו אלא מוצא מלכות שיסכימו לעשות לו את מה שהוא רוצה. כשהוא לא מוצא הוא גורם לעצמו את הכאב (הוא טוען שזה כמו אוננות). ואני מדבר על כוויות חיתוכים עמוקים תפירות ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.
לבחור יש סיפור ארוך מאחוריו איזו מחלה שהוא סובל ממנה (לא קשור לבדסם) והוא מרצה ברחבי העולם.
בדסם כולל הרבה מרכיבים אחד מהם הוא המזוכיזם רובנו לא ממש מזוכיסטים אלא מקבלים את הכח לשאת את הכאב מהדומית או שסתם נהנים לשחק במשחקי כאילו ובכל אופן משלבים את מרכיבי הבדסם לתבנית שלימה שכל אחד בוחר לו בה את המינון.
במקומות אחרים פחות מקפידים לקרוא לבדסם אלא SM וזה בדיוק העניין זה ההבדל.

ובכלל הדיון הוא פה על סרט שכלל לא ראינו, כך שאת הסרט עצמו אנחנו ממש לא יכולים לשפוט.
תאיר​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 2 באוג׳ 2003
תאיר​(נשלטת) • 2 באוג׳ 2003
ודאי שיש אנשים שזקוקים לכאב קיצוני כדי להנות. אבל אם מישהו מגיע למצב הרסני (כמו שסיפרו לי על מישהי שצריכה שישברו לה אצבע כדי לגמור) אז מה שהוא צריך זה טיפול פסיכיאטרי ולא לגיטימציה ותמיכה וכבוד מהקהילה.

כל פאטיש או הרגל, לאו דווקא בהקשר של בסדם, יכול להיות בסדר או להיות הרסני. אם אתה מוציא שליש מהמשכורת שלך על נעליים, ואתה בגלל זה גר בדירה קטנה וחוסך על כל הוצאה אחרת - זכותך. אבל אם אתה מגיע למצב שאתה גונב נעליים או שאין לך אוכל לילדים בגלל הנעליים, אז רצוי מאוד שתקבל טיפול.

אם אתה רוצה להזדיין דווקא לאור הלבנה אחרי 20 קילומטר על אופניים זאת זכותך, אבל אם אתה יכול לגמור רק אם אתה עושה את זה באמצע כפר ערבי בשטחים, כדאי שתקבל טיפול.
אחד שמבין​(נשלט)
לפני 20 שנים • 2 באוג׳ 2003
אחד שמבין​(נשלט) • 2 באוג׳ 2003
תאיר
אני מסכים איתך אבל השאלה לא היתה האם זה הרסני, אלא האם יש אנשים שבדסם הוא "מה שאמור להיות במקור" (הניסוח לא שלי).
אח"כ עלה מה שאמרה השליטה שזה לא בידי וגם איתה אני מסכים שזה לא בידי אבל זה בהחלט SM. אני גם מסכים איתה שכל מה שלא בא בהסכמה מוחלטת מראש הוא דבר שלילי שאינו קשור בשום דרך לבדסם אלא סתם אלימות.
תותי
לפני 20 שנים • 2 באוג׳ 2003
תותי • 2 באוג׳ 2003
אני מאמינה שהקיצוניות אינה בריאה אף פעם, בשום תחום.
בתחום הזה, של הבדסמ, יש יותר סכנה. כי הוא עוסק במקומות בעייתים מאד, פיזיים ונפשיים.
עוד בעיה , זו המשיכה של סאדיסטים אמיתיים לתחום ואנשים (כרגע אני מתייחסת לגברים) שבאים מקום של שנאת נשים. התחום מאפשר להם לגיטימציה של הסריטות הפרטיות. בדיוק כמו שמאפשר לגיטימציה למזוכיסטים.
צריך לזכור שבדסמ עושים מאהבה וכוונת המשורר היתה הנאה. הדרך להנאה יכולה להיות מוזרה ומפותלת, אבל אם המטרה לא מושגת הרי שלא עשינו דבר.
מי שמגיע לתחום ממקום בריא יכול, וצריך תמיד לעצור לשאול האם זה עושה לו טוב. בסופו של היום, האם קיבל מה שרצה. אם התשובה היא כן, והדרך המובילה לכן יכולה להיות שונה אצל כל אחד, הרי שהמטרה שלו הושגה.

לבוא ממקום בוגר ובריא. לדעת מה רוצים. לעצור ולבדוק האם מה שקורה מתאים לי. לפקוח עיניים היטב לפני שצועדים פנימה, לדעת במי מדובר, לסמוך על האינטואיציה ועל טיפים מאנשים אחרים.
ולהנות. מאד להנות.
Adonasuy​(שולט)
לפני 20 שנים • 3 באוג׳ 2003

לא להזדעזע, זושה..

Adonasuy​(שולט) • 3 באוג׳ 2003
גם חמותי הפולניה הזדעזעה כשראתה פעם ראשונה בחורה בסרט כחול "מכניסה את הגועל נפש הזה לפה שלה ולא לועסת בפה סגור!!!"

אם הדברים נעשים בהסכמה בן בני זוג בגירים (כן, גברת זליוונסקי- ילדים, חיות וגופות לא עומדים בהגדרה הזו), תוך שמירה על בטיחות (בלי נזקים בלתי הפיכים - ושמישהו יגדיר בדיוק מה זה...) ושפיות (על פי הגדרות הזוג - כי כל אחד יכול להחשב לא שפוי בעיני האחר)- הכל הולך.

ולאף אחד אין זכות לבקר מעשה של אחר, אם נעשה תחת הכללים שלעיל.