צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בהמה? אתה לא ראוי למחמאה הזו.

מUחדת
לפני 19 שנים • 13 באוג׳ 2005

בהמה? אתה לא ראוי למחמאה הזו.

מUחדת • 13 באוג׳ 2005
אתה- שאותך אינני מכירה. ולא. אני לא רוצה להכיר לעולם.

אתה- שמתהדר בנוצות לא לך, ומטנף את האדמה עליה אתה דורך מעצם היותך.

אתה- שלוקח את אשר ניתן לך ברצון ואז רומס, הורס ומנפץ לרסיסים.

אתה- שגורם לאחרים לחוש כל כך בזויים, מנוטרלים ומפוחדים.

אתה- שהזכות אותה ק-י-ב-ל-ת הפכה אותך לשבוי בתוך הקונספט שלך.

אתה- שבתוקף "סמכותך" לוקח אחרים כבני ערובה לצרכייך, לצורך שלך בלהרוס. את נשמתם.

אתה שפל. אתה לא ראוי לאף מילה טובה, לאף מחווה של רצון טוב.
ובטח ובטח לא לבדל של התמסרות.

אתה- אוי..החיים יחזירו לך בריבית דריבית. כי ככה זה. הבומרנג הקוסמי כבר בדרך אליך. בינתיים נסה להנות מכל רגע של "שליטה"...
מUחדת
לפני 19 שנים • 13 באוג׳ 2005

אנשים טובים

מUחדת • 13 באוג׳ 2005
זה מקסים מצדכם להגיב לי בפרטי, אבל הנה הבהרה:

לא בי הדברים אמורים {תודה לאל. עד כדי כך}
אלא בתגובה על מקרה ששמעתי היום.
לא מכירה את המעורבים בדבר,
ולא את פרטי המקרה.

אבל אני לגמרי מכירה את הטיפוס. היה לי ונילי כזה. פעם מזמן. אבל זה לא רלוונטי.

בער לי להגיד את מה שלה לא יהיה אומץ לומר לעולם.

תודה.
קליבר​(שולט)
לפני 19 שנים • 13 באוג׳ 2005

השאלה הגדולה ...

קליבר​(שולט) • 13 באוג׳ 2005
אם הוא יודע שהדברים מכוונים אליו ?
מUחדת
לפני 19 שנים • 13 באוג׳ 2005

לשאלתך קליבר-

מUחדת • 13 באוג׳ 2005
אין לי שמץ של מושג. אין לי מושג מי זה ה"הוא" הספציפי שבגללו נכתב פוסט זה.

כי למעשה, לסוג כזה של אנשים {ראה ערך "הוא"} אף פעם אין דיי תבונה, רצון או עניין להבין שבהם מדובר.

אבל, מן הסתם ומן העצב, "הוא" יש יותר מאחד. הרבה יותר מאחד.
ס ו ר ר ת​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 13 באוג׳ 2005

אני מאמינה

ס ו ר ר ת​(נשלטת) • 13 באוג׳ 2005
שדברים טובים קורים לאנשים טובים, ובאותה נשימה, שלפעמים הצדק לא מתרחש.
הוא חלאה? הוא בהמה? הוא לא ראוי לשליטה שהופקדה בידו? יכול להיות, אני לא מכירה את המקרה המדובר. אני מכירה, מצד שני, את התחושה של סכין בגב, ואני מבינה למה זה מכעיס אותך כל כך.

מכיוון שאנחנו לא גרים בעולם של דובוני אכפת לי, אף אחד אינו חסין בפני פגיעה, שלפעמים מתרחשת. יותר מזל משכל? גם שכל לא מזיק כאן, וגם ניסיון משחק תפקיד. מי שנפגע, לומד להיזהר, חשדן יותר, בודק את חום המים לפני שהוא מסתער על האמבטיה. יש בזה חסרונות, אבל לא מעט יתרונות. הו בייבי, זה עולם פרוע, ככה קט סטיבנס תמיד אמר, ואני מאמינה לו כי בדקתי.
מUחדת
לפני 19 שנים • 13 באוג׳ 2005

סוררת חכמה שלי

מUחדת • 13 באוג׳ 2005
את צודקת. זה גם MAD WORLD אינספק בכך.

אולי הגבתי כל כך חזק, כי הייתי שם, ובכלל במקומות ש-י-ד-ע-ת-י שלא טובים לי, רק כדי שיהיה לי קשה ורע- יש שיאמרו- צידוק לקיומי הדלוח.

הרבה מים עברו לי בנהר, רבים עוד יעברו.

אבל יש בינינו כאלו, שהם חלשים. חלשים באופיים ותמימים. שמבקשים למצוא, במקום הזה של הבדס"מ את המקום שיחזק את האישיות שלהם. וכמו בכל חור, תמיד יהיה את הזאב, ה"גבר" העלוב שינצל זאת.
ולצערי, כאן, במקום בו את ממש בוחרת להיות שייכת, ניתנת ונכונה
יש את ה"אתה" שימצוץ את לשד ישותך שמלכתחילה הייתה זקוקה לחיזוק, לאומץ וכוח.

לצערי, זה לא מפתיע. אבל תמיד מעציב- שיש כאלו שלעולם לא ילמדו מהטעויות של עצמם, הפוגעים ובטח ובטח הנפגעים. תסמונת הילד המוכה. המבוהל. שמרגיש אשם. תמיד. ושמגיע לו.

והאמיני לי- כל יום אני מתפללת לאלוהי השפיות שלמרות כל הסחי בו שחיתי בחיי, אני למדתי, לכל הפחות, על מה לא לחזור.

נקווה שגם אחרות. וגם אחרים. נכון, אני לא אציל את העולם, אבל אולי יש במילים האלו משהו שיצליח לחלחל את המעטפת השברירית, מצד אחד, של אותם שקי איגרוף {נפשיים}, ומצד שני את שיריונם של "החזקים".
לבנה​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 13 באוג׳ 2005

"בער לי להגיד את מה שלה לא יהיה אומץ לומר לעולם"

לבנה​(נשלטת) • 13 באוג׳ 2005
חבל, חבל שלא יהיה לה, כי לקליבר ולעוד כמה, היה נגרם תענוג עילאי לפוצץ לו את הצורה.

בלי משפט הוגן.
הוא​(שולט)
לפני 19 שנים • 14 באוג׳ 2005

ילדה

הוא​(שולט) • 14 באוג׳ 2005
למה בדיוק את מתכוונת
ראה ערך "הוא"???????????
זרה מוכרת
לפני 19 שנים • 14 באוג׳ 2005

Re: ילדה

זרה מוכרת • 14 באוג׳ 2005
הוא כתב/ה:
למה בדיוק את מתכוונת
ראה ערך "הוא"???????????


עכשיו אתה מבין למה הכינוי שלך בעייתי כל כך יקירי ?

ה"הוא" עליו מדברת הילדה נוגע לסיפור אותו שמעה, נוגע לסיפור שלה מהעבר... נוגע ל"טיפוס" מסויים (ולא...לא ל-Tיפוס שלנו) icon_smile.gif.


זרונת
DearPrudence
לפני 19 שנים • 14 באוג׳ 2005

Re: סוררת חכמה שלי

DearPrudence • 14 באוג׳ 2005
ילדה מיוחדת. כתב/ה:


אבל יש בינינו כאלו, שהם חלשים. חלשים באופיים ותמימים. שמבקשים למצוא, במקום הזה של הבדס"מ את המקום שיחזק את האישיות שלהם. וכמו בכל חור, תמיד יהיה את הזאב, ה"גבר" העלוב שינצל זאת.
ולצערי, כאן, במקום בו את ממש בוחרת להיות שייכת, ניתנת ונכונה
יש את ה"אתה" שימצוץ את לשד ישותך שמלכתחילה הייתה זקוקה לחיזוק, לאומץ וכוח.

לצערי, זה לא מפתיע. אבל תמיד מעציב- שיש כאלו שלעולם לא ילמדו מהטעויות של עצמם, הפוגעים ובטח ובטח הנפגעים. תסמונת הילד המוכה. המבוהל. שמרגיש אשם. תמיד. ושמגיע לו.

.


כל כך מזדהה עם שכתבת כל כך יפה.