אדון ו/או בן זוג

Demi • 1 באוג׳ 2003

זהו דומדומינה, שאם אתה לא מתחבר לדברים מזדמנים אז למה אתה עושה את זה הרי יש לך בת זוג
זאת השאלה, למה אתה עושה דבר שאתה לא אוהב?

זאלופון​(שולט) • 1 באוג׳ 2003

אנחנו סוטים מנושא השרשור. לדיונים אישיים יפה תיבת ההודעות או שרשור נפרד.
תודה

amy_​(נשלטת) • 2 באוג׳ 2003

[quote="זאלופון"]

המפפ... ואם זה לא יהיה חכם?...

טוב, אני אנסה להגיד עוד קצת...
לא מדובר כאן בדיוק על אמונה שאדוני רואה כל אחת מאיתנו כמיוחדת. אני פשוט רואה את זה בפועל. ההתייחסות שלו לכל אחת מאיתנו היא שונה ומותאמת לצרכיה האינדבידואליים.
נראה גם שהוא אוהב כל אחת בשל תכונותיה האישיות, גם כשלעתים הן נראות אפילו כסותרות את תכונותיה של שפחה אחרת!
הבנתי בשלב מסויים שכדי להיהפך ל "שפחה טובה", כלומר- כדי להתמסר לו באמת, אני לא יכולה לחקות שפחות אחרות. זה פשוט לא ילך. אני צריכה להעשות "יותר דומה לעצמי", ולהתמסר בדרך שלי.
מה שאני מנסה לומר כאן, זה שעם אדון נכון, כל אלמנט התחרות בין שפחות לובש אופי אחר.
לא חייבת להיות תחרות מהסוג שאולי מדמיינים במצב כזה, כיוון שכל אחת היא שונה כל כך, ונתיבה של כל אחת הוא אחר.

מצב בו גבר הוא "רק שלי" הוא מצב נוח מהרבה בחינות. אני לא צריכה להתמודד עם חוסר הביטחון שלי, לא צריכה לראות אותו עם אחרת ולחשוב- האם הוא עדיין רוצה אותי, או שהיא מהווה עבורו תחליף מושלם? האם יש בי משהו מיוחד שאין לאף אחת אחרת, משהו שרק אני יכולה לתת לו?
אני יכולה להדחיק הכל. והפחד המודחק הכי גדול שלי יהיה אולי שהוא "בוגד" בי. אולי, למרות הכל, לא הצלחתי להחזיק בו, והוא הלך עם אחרת. ואז בדרך כלל, כדי לא להתמודד עם כל הרגשות שזה מעלה, מנתקים את מערכת היחסים.

אני מאמינה שדווקא מערכת פולגימית יכולה ללמד אותי ולעזור לי להתמודד עם הרבה מאוד דברים בתוכי. אני יודעת שזה נשמע נורא מוזר...

נקודה נוספת היא זמן כמות לעומת זמן איכות. כשיש לך גבר שהוא "שלך" כל הזמן, הרבה פעמים הוא לא יהיה שלך באמת. הוא ירחיק את עצמו נפשית, כמו שאולי תעשי גם את. לא ניתן להיות באותה רמת קרבה כל הזמן. כשהמערכת פוליגמית, המפגשים הם לרוב נדירים יותר ( אלא אם כן גרים ביחד), מה שמקל על להתמסר אליהם באמת.

ואל נשכח שהאדון הוא גם בן אדם, ושאנשים מפרים זה את זה. כך למשל יכול האדון להיות מופרה מפגישותיו עם השפחות האחרות, מה שיאפשר לו לתת יותר הן לך והן להן.
גם הוא עצמו מקבל יותר- מגוון של רעיונות וזוויות חשיבה. מגוון של קשרים קרובים ואמיתיים בחייו, מה שיכול לתרום כל כך הרבה לבן אדם...

כל מה שאני אומרת הוא זה: לפעמים אולי כדאי להיות פתוחים לרעיונות שבהסתכלות ראשונה נראים לנו כמו טאבו. לפעמים דווקא הדרך התלולה ומלאת הקוצים שעוברת במקומות בהם לא היינו אף פעם, תלמד אותנו הרבה יותר מהדרך הקלה והמוכרת (או לפחות המוכרת )

כמו שאמרו על ביבי...

Adonasuy​(שולט) • 3 באוג׳ 2003

"שלוש נשים לא טועות..."

כנראה שיש משהו מושך ב"תפוסים".
יש גם את התחרות הסמויה - מי תהיה יותר טובה. מי תגרום לו לעזוב את האחרות..



לגבי "פוליגמיה בדסמ"ית" - כבר כתבתי פעם שאני לא הייתי מצליח להחזיק כזו מערכת יחסים, בגלל התובענות והסיבוך שבה.

כל הכבוד למי שכן מצליח - אם ההצלחה אמתית...

Re: כמו שאמרו על ביבי...

pam • 3 באוג׳ 2003

אתה לא היית מצליח, כי חשוב לך לתת את עצמך במאת האחוזים לשפחה שלך. כי זמן הכמות שלך לא נופל מזמן האיכות לך.

כי אתה לא מבין בכלל מה הקשר ומאיפה בא המשפט הזה.

נוי • 5 באוג׳ 2003

כשאת אומרת שינחה אז למה הוא אמור להנחות, לעבודה סמינריונית? באמת שאת זה אני לא מבין.
אדון זה כולה אדם שאוהב לשלוט מפעם לפעם, להשפיל מפעם לפעם, להעניק כאב מפעם לפעם וזהו, כאדון כאן נגמר תפקידו ואז מתחיל תפקידו כאדם, כחבר, כידיד.
עכשיו כשאת אומרת אדון אמיתי למה את מתכוונת אמיתי?
אבל אם אני באמת אוהב אותה אבל היא תפגע בי כמו למשל להודיע לי שיש עוד סאבים ושאני אשתוק ואקבל את זה כנגד רצוני כי ככה היא אחליטה.... אז כשאוהבים מחליטים בייחד זה דבר ראשון.זאת החלטה שמקבלים בייחד, ואז בייחד מחליטים על גבולות משותפים ואיך עושים את זה בלי לפגוע השניה באחד (זה כי אהבה זה דבר הדדי והיא לא תרצה לפגוע ברגשותי) וזהו.

דמי,כמו שכבר כתבו לפני, ועוד יכתבו אחרי. כל עולם ה-BDSM ומשמעותו הוא דבר משתנה בין אדם לאדם. אני את דעתך מכבדת, ולכן אבקשך לכבד את דעתן של חברותיי מיקה ואיימי.
לא, להנחות היא לא כוונה לעבודה סמיניורית.
האדון שלנו מנחה אותנו בחיי היום יום, לגבי הכל. אני איתו, לצידו מבחירתי האישית בלבד. אני כמובן מבינה אנשים שטוענים שלהיתחלק בבן זוג הם לא מסוגלים, אני מכבדת מאוד, וכך גם אני האמנתי תמיד. לידיעה, אני ניכנסתי למערכת היחסים הזו מרצוני בידיעה שלאדוני יש כבר שיפחה ושמה איימי. נכון, שיצר הקינאה הוא דבר לגיטימי וטיבעי, אבל יצר האהבה שלי כלפי אדוני מתעלה על כל יצר אחר, וכן אהבתי לאיימי ומיקה, ונוצר מצב הרמוני ויפה בין כולנו. תמיכה של כולם בכולן, ייעוץ משותף, ונכון "שלוש שפחות לא טועות"...
ובכן, אדוני מייעץ לי לאורך כל הדרך. זו הכוונה בלהנחות. אדונינו הוא אדם חכם בצורה יוצאת דופן ונותן מעצמו המון אנרגיות על מנת להוביל אותנו בדרך הנכונה ולהעלות הערכתינו העצמית.
לעומת הצורה בה אתה מציג את זה דמי יקר, אף אחד לא מציב לי עובדות וסותם לי את הפה. אני יכולה בכל רגע נתון לקום ולעזוב. אני מודעת לעובדה שאינני לבד במערכה ומקבלת הכל בשימחה
והבנה. אני לא מרגישה פגועה ולו לרגע מכיוון שהדברים החיוביים שאני שואבת מהקשר שלנו מתעלים פי כמה וכמה מהעיניין הזה. ובקיצור, אנחנו מאושרות. אף אחד לא מחזיק אותנו בכח. אנחנו שלוש נשים עם שלושה מוחות עצמאיים , ואנחנו הולכות למקום בו טוב לנו. טוב לי עם אדוני, ועם חברותיי מיקה ואיימי האהובות.
ובמעמד זה אודה לכל הממלכה המכובדת שלי, אני א ו ה ב ת אותכם!

pam • 5 באוג׳ 2003

כשאנשים שואלים אותי למה אני לא לוקחת עוד כלבה, נוסף על ליידי פלורה האופטימית שכבר יש לי, אני אומרת שעם כל האהבה שלי לבעלי חיים, אני לא מסוגלת לחלק את הלב שלי לשניים. אני חייבת לתת את כל האהבה שלי וכל תשומת הלב שלי, לכלבה אחת בלבד.

זה לא אומר שאני לא מסתכלת על כלבות אחרות ברחוב ומייחלת בליבי שהלוואי וגם הן היו שלי, אבל אני מתאפקת, מרסנת את עצמי וחוזרת הביתה אל הכלבה היחידה והמיוחדת שלי.

amy_​(נשלטת) • 5 באוג׳ 2003

שלוש שפחות אינן טועות! חחח! אהבתי את הסלוגן החדש

ונוי- הייתי מעדיפה שאנחנו נהייה אימפרייה, ולא ממלכה. כלומר- אימפריית האור, להבדיל מהממלכה הסגולה

דרך אגב, אני כבר מנפיקה דרכונים.

מיקה​(מתחלפת){Master Or} • 5 באוג׳ 2003

אוי עכשיו אני יודעת למה אני אוהבת אתכן, חמודות שלי, כי אתן פשוט מטורפות!!!, כמוני

גם אני אוהבת אתכן יקרות.[/quote]

Demi • 5 באוג׳ 2003

נוי מאיפה נחתת עלי?
מישהו אמר שאני לא מכבד את דעותיכן?
וואלק, אפילו לא יודע מה אתן חושבות אז איך אני יכול לכבד או לא לכבד מה שאני לא מכיר?

את דעתי לגבי ריבוי שפחות/אדונים כתבתי
מיקה שאלה אותי לגבי דברים שכתבתי ועניתי לה



מנחה אתכן בחיי היום יום למה?
במה לעבוד?
מתי להכין שיעורים?
מתי לישון?
מתי לקום?
מה לאכול?
מה לראות בטלויזיה?

תסלחי לי אבל לא הבנתי מה זה להנחות בחיי היום יום לכבי הכל, לא הבנתי ואני לא מבין ולאן אני שואל ואם את תשכילי להרים קצת את הראש ולענות לי בצורה ברורה שאני אבין אז אולי אוכל להתייחס כי כמו שאמרתי אין לי בוז או כבוד כלפי דבר שהוא עלום ממני.