.. וזה כל כך לא זה. זה המחשבה מאחורי זה. המחשבה שממולו לא נמצאת אני. שפחה. כלבה. או חור. אלא אישיות מחוקה באיזשהו מקום. כאילו כל היחס שנמצא שם זה זלזול נטו. שום דבר מעבר. אפילו את הניצול הזה שלי כבר אין. סתם אובייקט שאין לו ממש חשיבות. ואני כל הזמן חושבת לעצמי...
