נוגעת באופק

<מוקדש לאיש שאיתי..>

יש לך חיוך בעיניים
כשציפורניך שוקעות בבשרי
השפתיים שלך מתוחות בחיוך חמים
חמים, כמו הדם הדולף מקרעי העור שלי

לא מניח – חודר פנימה
בכוח
רכות של התחלה נבלעת בעוצמה של עכשיו
נשימות כואבות מריצות אקסטזה בדמי

אל תמשיך. בבקשה. אל תעצור..

אתה קורא את הניקוד בעיניי
יודעת שמכאן
לא אוכל לבד
אני זועקת בשקט "די"
העונג המרעיד את גופי מבקש עוד

אתה נאנח תשוקה שלך, שלי,
של מה שביננו
של מה שנוצר כל חדירה שלך
כל ספיגה שלי
מותחת אצבעות רגליים
מגששת אחר תחתית
ואתה מנפנף אותה הלאה ממני
מעשיר את החמצן בריאות
הלאה
פנימה
לעומק
לשם

מהדקת אצבעות סביב שלך
שלך מתהדקות סביב שלי
כואבת את הלחץ הבטוח
בוטחת בלחץ הכואב

אני נוגעת שוב באופק.
איתך.

נפלא נריסה
תמיד אהבתי את הכתיבה שלך.
כל כך עמוק.

יפה!

תודה אנשים